התעוררות תשובה חלק ב י

שכתב שאם חל יוהכ"פ בשבת שיכול לברך בהבדלה על הבשמים הלא כיון שאינו צריך לברך על הבשמים הוי הפסק בין ברכת בורא פרי הגפן לשתייה. ב') תמיהת המחבר על מה שכתב הרשב"א מסכת' ראש השנה דף י"ח אם עושה מלאכה ביו"ט שני עובר על מצות עשה אשר יאמרו לך תעשו אם כן כיון דהוה מצות עשה שהזמן גרמא יהיו נשים פטורות עיין בפנים דף קל"ה ע"ב בד"ה תחלת הרעיון

סימן קע"ט: אם מותר לבן ארץ ישראל ליהנות מחמץ שקנה בן חוץ לארץ ביום אחרון של פסח עיין בפנים שדעתו נוטה לאסור

סימן קפ"א: מי שחושש שלא יבא בשבת לעשות מלאכה דאורייתא אפילו בשוגג ומשום זה מרגיל עצמו לעשות הכל כלאחר יד וכיון דדרכו בכך ורגיל בו אם יעשה ככה תמיד כלאחר יד אם מקרי אצלו מלאכה כדרכה כמו מי ששולט בשתי ידיו שחייב אם עושה מלאכה באחד משניהם

סימן קפ"ב: המברך על העיקר שפוטר את הטפילה שאוכל אח"כ אם מסיח דעתו קודם שאוכל את הטפל אם צריך לברך עוד הפעם על הטפל

סימן קנ"ז: מי שהתחיל לאכול סעודה המפסקת בערב תשעה באב קודם חצות ונמשכה לו סעודתו עד אחר חצות אם מותר לו לאכול עוד תבשיל אחד שעל ידי תבשיל ראשון שאכל אוכל עתה שני תבשילין שאסור לאכול בסעודה מפסקת אם השני מצטרף לראשון

סימן קנ"ח: בסוגי' דאין צולין שני פסחים כאחד במסכת' פסחים סוף פרק כיצד צולין קס"א אם רשאי לבשל ביו"ט ראשון של פסח על יו"ט שביעי של פסח כיון דשניהם קדושה אחת הנה או אסור כיון שחוה"מ מפסיק ביניהם

סימן קס"ב: פלפול נאה בדברי הירושלמי מסכת' עירובין פרק כיצד משתתפין דאמר ר' לקיש אין רשות הרבים בעולם הזה אלא לעתיד לבא שנאמר כל גיא ינשא

סימן קס"ג: תמה על שלא גזרו חכז"ל שלא לשלוח מנות בפורים שחל בשבת משום שמא ישכח ויוציאנו ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים

סימן קס"ה: אם מותר לעיין בכתבי יד שנותנים להדפסה אם צריכין תיקון להוסיף ולהמעיט בשבת כדי שידע ויזכור להגיהם אח"כ בחול

יו"ד. סימן כ"ה: על דברי הרמב"ם שכ' כל היכא דניקב טריפה ה"ה ניטל וחסר טריפה יעויין בפנים. ב') ביאור ופלפול על דברי הרמב"ם שכ' דכבד נפוחה פסולה

סימן כ"ו: לבאר מה דאיתא בש"ך סי' ט"ו סק"ב מהג"א בשם או"ז דאין לאכול עוף עד שיגדלו לה כנפים לבאר דעתם מה נקרא אצלם כנפים

סימן ל': לפי"מ דפסקינן ביו"ד סי' ל"ו ריאה דאגליד כאהינא סומקא כשירה וצריכה בדיקה אם נאבדה בלא בדיקה מה דינה. ב') לפרש דברי הד"מ בסי' ל"ה סק"ב שכ' שמשמע מדברי המהרי"ו שאם ראשו של היתרת נוטה לצד קמא דיש להכשיר. ג') פירש בדברי רש"י י"א שאם חסרו אונות הימין מצרפין וורדא בהדי' הואיל ויתרת הוא

סימן ל"ב: גוי משרתת ישראל שבישלה בש"ק לחולה אם צריכים הכלים הכשר כדי להשתמש בו ישראל

סימן ל"ו: מה דאי' בשו"ע יו"ד הל' מזוזה סי' רפ"ח סי"ג אם יש לרבע בחדר ד' על ד' שחייב במזוזה הגם שאורכו יתר על רחבו כמה צריך לכה"פ לרחבו. סימן ל"ז: כי יקרא קו צפור לאחד בדרך והאם רובצת על הבצים או על האפרוחים והוא אינו יודע אם עוף טהור הוא או לא אם חייב לשלוח או לא. ב') אם מפקיר תרנגולתו בפני ג' ומניח פתחו פתוח כדי שכל א' יוכל לזכות בו אם הוה הפקר גמור ואם הטילו בצים חייב בשילוח שם דף ל"ט ע"ב בד"ה "והנה אם מפקיר"

סימן מ': כמה נוהגים המדקדקים שלא לאכול בשר שהי' בריאה סירכא שלא כסדרן הגם שהלכה עי"ד מעוך ומשמוש כפסק המחבר ולמה לא מחמירין שלא לאכול מבשר שהי' בהריאה בועה ובה מוגלא כפסק המחבר לאיסור

סימן מ"ג: נסתפקתי בבית המטבחיים שהקרקע מרוצף בטיט שקורין בלשון אשכנז צעמענט ולאחר הריצוף חלוק וקשה הקרקע אם יוכל לסמוך לענין ריסוק אברים משום שנועץ צפרניו בקרקע קשה וחלק כזה

סימן מ"ו: בענין אנשים שרצו לידחות המילה מיום ח' ליום הפנוי להם לעשות סעודה