התעוררות תשובה חלק ב ח

ונקרע באמצע מחובר אבל עדיין מחוברים שני חתיכות עוד היטב אם כשירה הוא. סימן קכ"ג: מי שטובל צוקקער באחד משבעה משקין המכשירין לקבל טומאה כיון שנמחה הצוקקער אח"כ אם נדונו כמשקה ואין צריך נט"י. סימן קכ"ד: לבאר תוכן הענין של השטר של מכירת חמץ הנדפסים באגדות ישינה אשר המה מגאוני קדמאי זצוק"ל. סימן קכ"ה: איזה חידושים בסוגי' דלא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה שבת דף י' ע"ב. סימן קכ"ו: חידושים בסוגי' מצה בזמן הזה פסחים דף ק"כ ע"ב ודף כ"ט ע"ב. ב') אם נשים חייבות בסיפור יציאת מצרים מה"ת נ"מ להוציא אנשים ידי חובתן שם דף קכ"ה ע"א בד"ה נסתפקתי. ג') ביאור בדברי הרשב"ם דכתב דמותר לשתות אחר שאכל מצת חובה שבאחרונה דשתיי' אין מבטל טעם אכילת מצה שם קל"ה בד"ה ברשב"ם. ד') ליישב מה שתמה המחבר על דברי הרשב"א ר"ה דף י"ח שאם עושין מלאכה ביו"ט שני עובר על מצות כל אשר יאמרו לך תעשה א"כ יהו נשים פטורות משביתת יו"ט שני דהוה מ"ע שהזמן גרמא שם קל"ה ע"ב ד"ה בתחילת. סימן קכ"ז: מי שמעלה עשן ביו"ט טיטין הנקרא (טאבאק) בכלי פפייפע או עלין המכורחין בל"א (ציגארע) אם נתקרר האפר שם ממילא האיך יתנהג שלא יכשל בטילטול מוקצה עיד"ז. סימן קכ"ח: ביאור בסוגיא התמוה מאוד מגילה דף ד' ע"ב שהתנאים שם חלקו בסברות הפוכות טעם של כל תנא ותנא. ב') ביאור דברי ר' ירמי' בר אבא מנצפ"ך צופים אמרם השקלי וטריא הגמרא דשם. סימן קכ"ט: כאשר נזכה אי"ה בקרוב לביאת משיח צדקינו יקדשו הב"ד עוד ר"ח ע"פ הראיי' ואז יוכל לחול יוהכ"פ בעש"ק מה נעשה במצות הדלקת נר שבת שהוא חובה. סימן ק"ל: ספיקת המחבר אם יוכל לבטל קודם הפסח על העתיד שנתחמץ לו עיסה בפסח. ב') אם אוכל שבעצמותו ראוי לאכילה רק שאסור לאוכלו משום שאסור באכילה אם חשוב כפסולת לענין מלאכת בורר. ג') בענין מי פירות שנתייבשו בקמח אם נלוש הקמח אח"כ במים אם יש לו דין מי פירות שנילוש עם מים. ד') ליישב תמי' על תרגום יונתן פ' בא שהבצק שהוציאו ממצרים אפו עוגות מצות בחמה כיון שמצה שאנו אוכלין הוא לזכר זה ואדרבה לפי הלכה אין יוצאין במצה שנאפה בחמה. ה') מאין לבעל הגדה הטעם שמצה זו שאנו אוכלים משום שלא הספיק בציקם של אבותינו להחמיץ כי גורשו ממצרים הלא גם במצרים גופא אכלו מצות עם הפסח שלא שייך בו טעם זה. ו') בענין במג"א סימן תע"ה ס"ק ד' אם פרוסת המוציא צריכה כזית. סימן קל"א: אם המדליק נר חנוכה צריך שידליק רוב היוצא כמו המדליק נר שבת. סימן קל"ב: למה לא מביא הרמב"ם בפ"ט הי"ז מהל' תפילה שאומרים גם סדר קדושה דבא לציון. סימן קל"ג: מי שבירך ברכה אחרונה עי"ד הירהור כיון שלא הי' המקום נקי לגמרי ואח"כ נקו אותו לגמרי אם צריך לברך עוד הפעם בפה. סימן נ': ע"ב ד"ה נסתפקתי מי שעלה בגורלו (לאז) על רווח הרבה (הויפטרעפפער) וכאשר נתבשר בירך הטוב והמטיב ואח"כ הודיע אחד שהי' טעות שלא הרויח אם הברכה הי' לבטלה ואחר זמן נודע לו שלא טעה ובאמת הרויח אם צריך לחזור ולברך עוד הפעם ברכת הטוב והמטיב. סימן קל"ז: אם מותר לאחר הפסח ליקח מהחנוני מין שקורין בל"א גערבן ויתן בתוך העיסה כדי שיעלה ויתפח יען שנעשה בבית מלאכת הפאבריק של יהודים או של יהודים וגוים בשותפת. סימן קל"ח: על מה שכתב בהתעוררות חלק ראשון סי' י"ג לישב מנהגן של ישראל שיוצאין בהדס שוטה עוד להביא ראיה וסמך לזה. ב') בענין המבואר בתשובת רבותינו האחרונים זצ"ל שהביצים בזמנינו נתקטנו עם חצים מאותן שהיו בימי חכמי הגמ' זצ"ל. סימן קל"ט: על דבר החוק מהמלוכה בעת המלחמה שאינו רשאי שום אדם לקנות קמח רק לצורך בני ביתו כל כך עד בוא תבואה חדשה וחשש השואל שמכירת חמץ קודם הפסח לא יועיל כי איננו גומר בלבו להקנות כי לא יהי' לו אחר הפסח מה לאכול יעוין בפנים. סימן ק"מ: על הא דאיתא בשו"ע שאם אומר קדושת יוצר אור ביחיד שיש לאומרו בנגינה כקורא בתורה וכן אם אומר י"ג מדות