התעוררות תשובה חלק ב פט

נסתפקתי על מה דאיתא בש"ע סי' קי"ב ס"ה וז"ל המחבר י"א שמי שיש בידו פת או שיש פלטר ישראל ויש פלטר עכו"ם עושה פת יפה ממנו או ממין אחר שאין ביד של פלטר ישראל מותר לקנות מפלטר עכו"ם במקום שנהגו היתר בפת של פלטר דכיון דדעתו נוחה יותר בפת פלטר זה מפני חשיבותו בעיניו הרי זה כפת דחוקה לו עכ"ל אם הפת ישראל ביוקר מפת גוי אם מותר לקנות פת פלטר גוי אם יש לדמות זה לזה ובפרט שהטעם שעילה מצאו חכמים להקל בפת של גוים כדאיתא שם בסי' קי"ב סט"ז במחבר והגה"ה עיי"ש וגם בסי"ד בהגה"ה ובש"ך שם סקי"ג ושם במחבר סי"ג ובטו"ז שם סק"ח בזה נראה כמה הקילו חכמים בזה ובפרט אם ערך הזול של פת פלטר גוי לפי מחיר פת ישראל הוא כל כך שאלו הי' הפסד נחשב להפסד ערובה כי לדעתי הגם שחסרון ריוח לא מקרי הפסד מ"מ לקנות ביוקר ולהוציא מכיסו מה שיכול לקנות בזול יחשב בענין זה להפסד ויש לעיין בדבר זה. סימן ס"א במסכת קידושין דף ל' ע"א איתא ת"ר ה' אלפים וח' מאות וכ"ח פסוקים הוי פסוקי ספר תורה יתר עלי' תהלים שמנה והקשו בתוס' תימא ע"כ יש בחומש יותר אפילו אם יהיו פסוקי תהלים מג' תיבות בלבד אינו כ"כ כמו שיש בחומש ע"כ וחנני הקב"ה בזה הערה חדשה דאיתא בריש מסכת מגילה שדרשו חכמז"ל בפסוק ויקראו בספר תורת אלוקים וכו' ויבינו במקרא אלו פסוקי טעמים וברש"י שם וז"ל הנגינות קרואים טעמים והנה יש בנגינות נגינות מחברת היינו שמחבר תיבות אלו יחד ונגינה מפסקת היא שמפסקת תיבה זו מתיבה הסמוכה לה דהיינו לחלקה ממנו שאין ב' תיבות אלו שייכות להני והנה ידוע שבתהלים יש כמעט על כל תיבה ותיבה איזה נגינות ועל תיבה אחת יש נגינה מחברת ונגינה מפסקת ולפעמים גם שלושה נגינות למשל יש על תיבה פשטא שמורה שתיבה זו אין לה שייכות לאחרי' רק למעלה ובאותו תיבה עצמה יש מונח ותיבה שלאחרי' רביע או מירכא ותיבה שלאחרי' טפחא א"כ בפסוק של ו' תיבות ג' תיבות ראשונות הם פסוק אחד וע"פ הנגינות תיבה שני' ושלישית ורביעית ג"כ לפסוק אחד ע"פ הנגינות למשל יש על תיבה שניי' ושלישית ורביעית מירכא טפחא אתנחתא ונוסף על תיבה השלישית עוד נגינת פשטא שמפסקת אותה מתיבה שלאחרי ויש על תיבה שלישית נוסף על נגינה מחברת שיש לה ג"כ נגינה מפסקת כגון זרקא או אזלה גירוש על תיבה שלישית ג"כ כזה וכן בכל ספר תהילים ועפ"ז ילוקטו כ"כ פסוקים כל פסוקי משלוש תיבות כמו דאי' בגמרא ותמוה אשר הקשו תוס' מספר תהלים ולא הקשו מספר דברי הימים שהמה רק אלף וב' מאות וע"ז פסוקים ואולי מצאו תוס' החשבון שאם עשו פסוקים מכל ג' תיבות עולה כמנין פסוקי התיבה חסר שמונה. סימן ס"ב נתקשתי מאז מדוע בעמון ומואב על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ומים צותה התורה לא יבוא בקהל ה' עד עולם ועמלק אשר הרע לישראל יותר שעשה בהם מלחמה כמה פעמים ורצה לעקור אומתינו ח"ו ויזנב בך כל הנחשלים והתורה ציותה מחה תמחה מותרים לבוא בקהל מיד אכן לזה אמרתי ישוב לפי מה דאיתא בסנהדרין דף צ"ט שתמנע היתה רוצה לבוא ולהדבק באברהם וביצחק וביעקב ולא קבלו אותה ונשאת לאליפז שמנעו אותה לכנוס תחת כנפי שכינה ויצא ממנה עמלק שהרע לישראל מעתה כמו שעמלק יצא רק מכח שתמנע נדחת מלכנוס תחת כנפי שכינה שלא כדין לכן בזה בעצמו צריכין להכניסם תחת כנפי השכינה ומדה כנגד מדה המה לא רצו לקבלה ע"כ יכול לבוא בקהל ה' אכן ראיתי מדרש ילקוט סוף פ' בשלח וגם במ"ר איכה וז"ל ר"א אומר נשבע המקום בכסאו שאם יבוא אחד מכל אוה"ע להתגייר שיקבלו אותו ומביתו של עמלק לא יקבלו אותו שנאמר ויאמר דוד אל הנער המגיד אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנוכי (שמואל ב' סי' א' פי"ג) ותמוה לי טובא שזה נגד מעשה שהי' מה דאיתא בגיטין דף נ"ז ע"ב מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק ואין לומר כיון שסנחריב בלבל כל האומות אנו הולכין בתר רוב ומותר לקבל כל מי שיבוא בקהל ה' מיד כדאיתא מפורש סוף מסכת ידים לענין גר עמוני זה ניחא שהב"ד יכול לקבלו אבל כיון שהקב"ה נשבע שיהא עמלק ענוש שלא יקבלו מזרעו גר הי' להקב"ה לסבב סיבובים שלא יקבלו אותו וגם קשה מגר עמלקי וצריך לדחוק