התעוררות תשובה חלק ב פח

אלו מאכילות בשר מר"ח אב ועד התענית ואי' על זה בסי' תקנ"א ס"א וז"ל כל מי שאוכל בשר במקום שנוהגין בו איסור פורץ גדר הוא וכו' עיי"ש לכן אין להקל כלל בתעניתים אלא אם רופא אומר שצריך לאכול פשיטא שמותר כדאיתא גבי ת"ב סי' תקנ"ד ס"ו עיי"ש בסוף דברי טו"ז סק"ד והקב"ה יגאלנו בקרוב ויהפך צומות אלו לששון ולשמחה ואמת ושלום אוהבו ורק נראה לי דבר חדש מה שנראה מדברי הרמ"א שכתב שכואבי עינים שאוכלין בתענית אסתר צריכין לפרוע אח"כ כשיהי' בריאים ולפ"ז לא יהי' גרועים ג' תעניות אלו מתענית אסתר שאם מתירין לו לאכול צריך לפרוע אח"כ התענית והא דלא הוזכר דבר זה לגבי ת"ב על מה דמביא רבינו המחבר על הא דחי' כל ליום עיין סי' תקנ"ד ס"ו שלא הגיה עליו הרמ"א שצריכה לפרוע אח"כ לאחר ל' יום פשתהי' בריאה להתענות היינו כיון שיש לה דין חולה ופטורה להתענות מעיקר הדין אדרבא אם צריכה לאכול מצוה לאכול וכיון דפטורה מעיקרא אין חייבת בתשלומין ולא יהי' חמור מיוהכ"פ גופה שלחולה מותרין לאכול שאין צריכין להשלים תענית אחר אבל עדיין קשה אם הותר לכואבי עינים בתענית אסתר לאכול משום שמצטערת הרבה למה צריכין המה תשלומין וצריך לדחוק ולומר שאין התענית מזיק לעינים רק שמרגיש כאבי מזה לכן התירו לו מפני צערו וצריך להשלים כיון שאינו מזיקו לבריאות ודוחק כי ידוע שהתענית מזיק לעינים וי"ל אמת שמזיק אבל האור עינים מתרפא אח"כ לאכול לאט כדאיתא בירושלמי שהמתענה לילה ויום כ"ד שעות מזיק לאור עינים ואינו חוזר רק ארבעים יום ועוד יש ליישב שתענית אסתר גופו שאינו מתענין זכר לתענית שהתענו בימי מרדכי ואסתר זה אין צריך להיות דוקא בי"ג אדר כי אז צמו אותו בניסן כדאי' בשו"ע סי' תרפ"ו ס"ג יש מתענין ג' ימים זכר לתענית אסתר במג"א שם בשם ב"י היינו ב' ה' ב' אחר פורים מוכח מזה שאחר הפורים עדיין לא עבר זמן של תענית אסתר לכן יש לו תשלומין אחר פורים חוץ לר"ת שסובר י"ג זמן קהלה לכל הוא שאז בימי נס התענו בי"ג אדר לכן קפידא שיהי' התענית דוקא ביום זה אחר פורים שבענין כואבי עינים יש להקל ולסמוך לפסק הרמ"א שאיננו רק לזכר לתענית אסתר אם שצריך לפרוע אח"כ יש להקל בג' תעניות שאם מתירין לו לאכול אינו צריך להשלים הגם שבמהרי"ל אי' בבה"ט שאם שגג ואכל בתענית צריך להתענות אח"כ ב' ה' ב' היינו מפני תשובה שנכשל באיסור אבל אם מתירין אין צריך לפרוע לטוב

ולמה שכתבנו למעלה שגם אם אוכל בלילה הוה תענית גמור יש להביא לזה ראיי' מהקרא שאמרה אסתר וצמו עלי שלשת ימים ולילה ויום אם איננו חשוב תענית גמור כשאוכל בלילה למה דקדקה לומר "לילה" ויום די אם תאמר וצומו עלי שלשת ימים אלא דאי היה אומרת כך סתם היה אמינא דרק ביום יצומו ולא בלילה כיון שהיום בלבד חשוב ג"כ תענית גמור לכן דקדקה לומר לילה ויום

סימן ס'

שאלה פת של ישראל שאפאה גוי בלא חיתוי ישראל ובלא השלכת קיסם של ישראל שאסור כדאי' בשו"ע יו"ד סי' קי"ב ובזה יש לו דין שלקות המוזכר בסי' קי"ג ואפי' לאותן הנוהגים לאכול פת נכרי זה אסור אבל אם זרק ישראל עץ אחד לכל התנור ניתר כל הפת שבו שאין הדבר אלא לה' היכר שפת שלהם אסורה וז"ל השו"ע שם ס"ט בהג"ה שם ואם נפח שהוה כחיתוי כדת מה לעשות אם כבר גרף הגוי כל הגחלים מהתנור והכניס בו הפת כדת מה לעשות בפת זה כדי שתהא מותרת לאכול

תשובה לענ"ד דאם הישראל פותח הדלת של התנור ונשאר מבט פתוח כדי שיצא חום ממנו ואח"כ סותם הישראל הדלת (אפילו הגוי פתח הדלת וישראל סוגר אותו) יש להתירו כיון שנתקרר התנור במקצת ע"י פתיחת הדלת וע"י שסגר הישראל הדלת מצמצם חום התנור בתוכו ונאפה עי"ז קצת יותר א"כ סייע הישראל לאפיית הפת ולא גרע מהשלכת קיסם ובפרט לטעם שאיתא במחבר שאין הדבר אלא להיות היכר שהפת שלהם אסורה יש ג"כ בזה היכר מכש"כ אם הגוי פותח הדלת ומדקדק שישראל דוקא יסתמו אפילו אם נאפה כבר הפת רק שנשכח אם עודנו עומד בתנור להיות נאפה יותר יפה והנה היתר זה מועיל כמבואר בש"ע שאם כבר נאפה ויחזרנו לתנור וישבחנו די אם זורק קיסם לתנור ויחזרהו להשביחו.