התעוררות תשובה חלק ב פז

רק שנהגו להחמיר ובתענית אסתר לא כתב שנהגו להתענות מכש"כ מי שיש לו מיחוש בעלמא צריך להתענות בג' תעניתים אלו ועוד נ"ל להחמיר ע"פ מה שאיתא בטור סי' ת"ק רק תחילה ניישב תמי' רבה על רבינו הטור שכתב בזמן שיש שמד חלילה שצריכין להתענות מחיוב דברי קבלה ומתקנת נביאים וכיון שכתב שבדורות הללו שבעוונתינו יש שמד ואין שלום הלכך הכל חייבים להתענות מדברי קבלה ומתקנת נביאים ומיהו כולם מותרים ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ואין צריך להפסיק בהן מבעוד יום שסותר את עצמו מיני' ובי' שכיון שכולם חייבים מדברי קבלה האיך מסיים שמותרין בשאר עינויים וכן מפרש בר"ן פ"ק דר"ה בשם הרמב"ן שכל ד' תעניתים אלו תענית צבור הם ונביאים גזרו אותם, וכל חומרי תענית עליהם ומפסיקין בהם מבעוד יום ואסורין ברחיצה וסיכה וכו' עכ"ל (עיי"ש שמביא ראייות לזה) ומצאתי שכן תמה עליו הגהות מהרלנ"ח וכן תמה הב"ח על רבינו, ונלענ"ד דחולק הטור על הרמב"ן וסובר מדברי קבלה איננו חייב רק בתענית לבד בשאר עינויים כגון רחיצה וכו' הגם ביוהכ"פ מן התורה היינו משום דילפינן אותם מהפסוק דכתב גבי יוכ"פ חמשה פעמים שבתון לרבות כל ה' עינויים כדמפורש להדיא ברמב"ם ה' שביתת עשור דילפינן עינוים משבתות אלו וכיון דבשאר צומות לא כתיב שבתון אין חייבין מדברי קבלה בכל ה' עינוים אלו (ומוכח להדיא דלא תליא זה בזה דאם גזרו להתענות דחייב בה' עינוים דא"כ למה לן קראי דשבתון למידריש מיני' ה' עינוים ודוחק לומר כיון דגילתה לן התורה ביוהכ"פ ניליף מיני' שאר תענית גשמים שגזרו על "הצבור" יהי' כולם אוסרים) רק בת"ב החמירו חכמז"ל בכל עינוים כמו יוהכ"פ והא אפי' בין השמשות של ת"ב ג"כ אסור כמו יוכ"פ כמבואר להדיא מס' פסחים פ' מקום שנהגו הגם שהוא רק ספק דרבנן כי בזמן שאין שמד גם ת"ב איננו מדברי קבלה רק מדברי סופרים, כדנראה להדיא מגמרא ר"ה דף י"ח ע"ב וסברא זו נראה להדיא מלשון הטור ששאר תעניות בזמן הזה מעיקר חיובא צריכין להתענות ואעפ"כ פטורין משאר עינויים אך יש לפקפק אם התענית עצמו מדברי קבלה למה אין מפסיקין בהן מבעוד יום ומותר לאכול בלילהון, והיה ראי' מזה שאין חיובם מדברי קבלה רק תליא ברצו מתענין ולא החמירו להתענות גם בלילה, אבל י"ל כיון שמצינו שב"ד גוזרין תענית על הציבור בתענית של גשמים ג' ראשונות הוה תענית צבור מ"מ מותר לאכול בהם בלילה שמע מינה שזה מיקרי תענית צבור גמור רק אם עברו שלשה אלו ולא נענו ב"ד גוזרין עוד תעניתים עם כל החומרות כמו יוכ"פ ואם עברו גם אלו ולא נענו ב"ד גוזרין עוד ג' תעניתים וחומרות והרבה יותר מזה כמבואר להדיא במס' תענית פ"ק ובטור סי' תקע"ה וכן נראה להדיא מגמרא תענית שזה נקרא תענית גמור ומתפללין עננו וקורין בתורה ומפטירין בנביא והגם שאיתא בגמ' שאין תענית צבור בבבל אלא בת"ב בלבד משמע שסתם תענית צבור חייב בכל ה' עינויים ולהפסיק מבעוד יום אעפ"כ נראה להדיא מכל המסכתא שגם אם אין מתענין בלילה מיקרי תענית גמור) א"כ י"ל שמדברי קבלה אינם מחוייבים רק להתענות ביום ולא יותר רק שביוהכ"פ כתיב בקרא להדיא ועינתם נפשותיכם בתשעה לחודש מערב עד ערב (ולפ"ז המתענה בשבת ויו"ט רק ביום מדאורייתא אסור עיין בהתעוררות תשובה מה"ק סי' קע"ט דף פ"ו ע"ב שמבאר שם אם הא דאסור להתענות בשבת ויו"ט מה"ת הוא רק אם מתענה מעת לעת אבל אם אכל בלילה שוב אין כאן אסור דאוריי' רק מדברי סופרים אסור

והנה הטו"ר ז"ל נקט לשון שמד אבל לשון הגמ' הוא יש גזירת המלכות צום אבל אין גזירת המלכות רצו מתענין רצו אין מתענין משמע דלאו דוקא שמד רק גזירות שרגילין האומות לגזור על ישראל ועוד יש לדקדק בלשון הטור שכתב וז"ל ליכא שמד במקום ידוע בישראל עכ"ל משמע אפילו אין שמד בכל ישראל רק באיזה מקום חייבין כל ישראל להתענות לפי"ז לפי נוסחא בגמ' דידן גזירת המלכות ולא שמד ובזמנינו בעוה"ר היהודים בכמה מדינות נכנעים ונרדפים בגזירות שונות צריכין כל ישראל מעיקר החיוב להתענות לכן אין להקל בתעניות אלו כלל ועיין בטו"ז סי' תקס"ז סק"ה וז"ל ובפרט בזמנים האלו שמצוים בעוה"ר גזירות על שונאינו הן מצד שונאינו שבקרבינו הן מצד שונאינו מחוץ למדינתינו עכ"ל ומן הראוי להוסיף עוד על תעניות לבטל חרון אף ולא לגרוע לכן נראה דאין להקל חלילה להמציא קולות לו יהא רק מנהג כבר נפסק בשו"ע סי' תקנ"ו שחייבים כל ישראל להתענות בהם ואסור לפרוץ גדר ולא יהא קיל תעניתים