התעוררות תשובה חלק ב פד

שמותרין לאכלן ולאותן שכבר קבלו אז יו"ט אסורין פירות הללו עד מוצא יו"ט ראשון (בכדי שיעשו) והא דאסר למי שנלקט בשבילו בו ביום הטעם משום מוקצה כדאי' ברש"י דף כ"ד ע"ב בד"ה אם יש מאותו המין, ובני הבחור המופלג כה"ר זלמן נ"י השיב לי כיון שיכול לצוות עדיין בעוד היום גדול בין לנכרי בין לישראל ללקוט לו א"כ דעתי' עלוי' ולא הוי מוקצה ונ"ל להביא ראיי' לדבריו מלשון רש"י עצמו שכתב וז"ל והוי כגרוגרות וצמוקים מדלא לקטן מאתמול אקצינהו מדעתו עכ"ל כיון דעדיין יכול לצוות ללקטן אין לומר מדלא לקטן אסורין ומטעם שמא יעלה ויתלוש כדאי' בגמ' דף ג' ע"א יעויין שם בתוס' בד"ה גזירה שמא יעלה ויתלוש בארוכה, וממילא כיון דאסורין באכילה אסורין בטלטול כדאי' שם דף כ"ד ע"ב ברי"ף והרא"ש האי טעמא באסור טלטול ולפ"ז דלא שייך רק האי טעמא בזה א"כ לדברי יש"ש הובא במג"א שם סק"ב הי' מותר בטלטול קודם בכדי שיעשה אבל בלא"ה המג"א חולק עליו שם, אך יש להתיר בטלטול מטעם זה כמו דאמרינן גבי הדבר הבא מחוץ לתחום הגם שאסור לו לאכול מותר בטלטול כיון שלאחרים מותר לאכלו, מותר גם לו בטלטול ה"ה גם בזה כיון שלאחרים מותר לאכול כיון שעדיין לא קבלו עליהם יו"ט ממילא אז שרי גם לו לטלטלם, ויש לחלק כיון שתחומין רק מדרבנן אבל מחובר וצידה אסור דאורייתא וכמו שכ' רש"י גופיה ביצה דף כ"ב ע"א בד"ה חוץ לתחום. האי טעמא לחלק בין במינו במחובר שאסור גם לאחר למי שלא נלקט בעדו ובתחומין מותר הבא בשביל ישראל זה לישראל אחר כיון שהוא רק מדרבנן, אבל לפ"ז הרווחנו אם נחלב החלב אחר קבלת שבת ובעוד היום גדול הגם שאין מוקצה שייך בהחלב הלזו מ"מ אסורין לו משום משקין שזבו וזה הוא רק אסור דרבנן משום גזירה א"כ מותרת לו בטלטול כיון שלאחרים מותר לשתותו לאותן שלא קבלו עליהם עדיין שבת, אבל אם כבר הוא חצי שעה קודם לילה אסור לצוות משום שרוב ישראל קבלו אז שבת

סימן נ"ו שאלה אם יש להזהר שלא להתפלל ערבית בכניסת ליל יו"ט של שבועות עד צאת הכוכבים והנה דבר זה הובא בטו"ז או"ח סי' תצ"ד בפתיחה וכן הובא בחו"י שם אבל במג"א שם בפתיחה מביא רק שאין מקדשין עד צאת הכוכבים יעויין במחה"ש שם ואני תמוה מאוד על הטו"ז שהוא בסי' תרס"ח חלק על המהרש"ל שמביא בשם הג"ה שאין לאכול בסוכה בליל שמיני עצרת אם עדיין יום כיון שמצד עיקר הלכה צריך לברך לישב בסוכה אך כיון שקבל עליו קדושת יום שמיני אין יכול לברך לכן לא יאכל אז בסוכה והטו"ז שם חולק עליו ברב כחו הגדול וז"ל דודאי מי שמוסיף מחול על הקדש הוא עשה ע"פ ציווי תרתינו וכבר הלך וחלף ממנו חובת היום מה שהי' עליו קודם זה והוה כמו לילה ממש ובסוף דבריו שם דהפה הקדוש יתעלה ב"ה שצוה עליו מצות סוכה ביום ההוא הוא הפה הקדוש שהתיר לו אחר שקבל עליו שמ"ע עכ"ל א"כ ה"ה בשבועות נמי כיון שתוספת יו"ט דאורייתא כדילפינן מפסוק תשבתו שבתכם או משאר דח"זל יעויין סי' תרס"ח ובטו"ז שם א"כ אין חילוק בין שבועות לשאר ימים טובים לפי"מ דפסקינן בסי' רס"א דתוס' שבת דאורייתא וה"ה יו"ט ועיי"ש במג"א סק"ח א"כ הפה הקדוש שאמר תמימות תהיינה הוא עצמו צוה להוסיף מחול על הקודש א"כ קיים בזה מצות תמימות עד קבלת יו"ט ומיד שקבל עליו יו"ט חלף ועבר אותו היום וכבר התחיל יום אחר ונתקיים בזה תמימות כי אותו יום האחרון איננו כמו שאר ימי הספירה אלא יומו מגיע עד קבלת יו"ט ואין לומר מדגלי קרא תמימות תהיינה א"פ ממעטה התורה יו"ט של שבועות מתוספות חול על הקודש כי דבר כזה הוה לי' להביא בש"ס ופוסקים מדשתקו כולה ולא חלקו ולא הביאו זה הדרשה שמע מינה דליתא ולא מצינו דרשות ורבויים ומעוטים בקרא בספרי הפוסקים רק מה שאי' בגמ' מקובל מפי חכמז"ל

והנה המג"א סי' תצ"ד פלפל לאותן הנעורים בליל שבועות אם צריכין לברך בבוקר ברכת התורה דאולי דוקא שינת קבע מפסקת וכיון דניעור אין צריך לברך אבל לפ"מ דקיי"ל שינה ביום לא הוי הפסק אפילו שינת קבע א"כ י"ל דגם בלילה השינה לא הוה הפסק עיי"ש רק צריך בכל בקר לברך מחדש בה"ת וחזינן לגאון (הוא הגאון רעק"א בהגהותיו על שו"ע) שכתב אם ישן בערב שבועות ביום שינת קבע א"כ ממ"נ יכול לברך ביום שבועות בבוקר ברכת התורה אם הלילה הוה הפסק פשיטא שיכול לברך ואם