התעוררות תשובה חלק ב עח

ס' ע"ב אמר ר"ל לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא על תשבע"פ שנאמר על פי הדברים וכו' כרתי עמכם ברית, ואי' בסוף פ' אלו מציאות דף ע"ג ע"א שמקרא אינו מדה משנה מדה ואינו מדה, גמרא אין לך מדה גדולה מזו א"כ עקור מצות למוד התורה הוא תשבע"פ לכן אסור לטול שכר בעדו ומותר ליטול משום תורה שבכתב לפ"ז הי' נפשט ספיקתנו בשביל הדור מצוה שאינו עיקר מצוה מותר לטול שכר כמו בלמדו תורה שבכתב וכל זה הוא דחוק

ואכתי יש לברר תמי' רבה מאוד הלא מקרא מלא הוא שהכהנים הלוים מקבלין מתנותם תרומות ומעשרות וכל המתנות יען שעובדים בבהמ"ק עבודתם והאיך מותר לקבל שכר בעד המצות א"כ התירה התורה בפירוש דבר זה והתורה בעצמה קבעה להם שכרם בעד זה א"כ מנ"ל למדרש מפסוק ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים וגו' ללמוד ממנו על כל המצות שצריכים לעשותם בחנם דלמא דוקא ללמוד תורה אסור אבל שאר המצות מותר כמו כהנים לוים והאיר ה' עיני שעיינתי בכל הפרשיות אלו המיירי מזה ובסוף פ' קרח סי' י"ח פ"ח עד סופו שכתב ואני הנה נתתי לכם את משמרת תרומותי לכל קדשי בנ"י לך נתתים ובכל הפרשה מזכיר תמיד תחלה בכל פעם אשר ירימו ואשר יתנו בנ"י לה' עיי"ש בפסוקים באר היטב בדקדוק נראה להדיא שהקב"ה אומר שהוא בעצמו נותן לכהנים וגם לבני לוי חלף עבודתם רק הקב"ה נותן להם ממה שיקדישו לה' תחלה וכהנים משולחן גבוה קא זכי, ובזה מיושב לשון הקרא שנראה כמיותר פ' צו סי' ז' פ' ל"ד הלא כתיב למעלה, והי' החזה לאהרן ולבניו ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן א"כ די בזה למה כתב אח"כ בפסוק ל"ד ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בנ"י זאת משחת אהרן ומשחת בניו ומאשי ה' הפסוק רוצה לאשמעינן שלא תאמרו שאתם נותנים דבר זה לכהן, וכה כתיב גם כן ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן לא כן אלא הקב"ה לוקח אותם מתנות מישראל והוא בכבודו נותן לכהנים וזה שאמר ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בנ"י שהקב"ה לוקח אותם תחלה מישראל ונותן אותם לכהנים ומסיים עוד הפעם זאת משחת אהרן ובניו מאשי ה' ופשיטא שמהקב"ה מותר לקבל שכר מצות

ועוד יש לתן טעם לפ"מ שכתב בתוס' בכורות דף כ"ט ע"א שתלמידי חכמים המלמדים לכהנים הלכות קמיצה ועבודה לוקחין שכרם מתרומת הלשכה יען כי לא הי' להם שום מסחר כי לא עשו מסחר כי היו צריכים להיות פנוים כל היום ללמוד לכהנים סדר העבודה ונותנים להם זה למלאות מחסורם בעד מסחרם כן כוונת התוס' לפי המעיין שם והוא הוה כמו שכר בטלה שבטלו כל עסקיהם ועניניהם כל השנה כדי שיהיו פונים ללמד לכהנים סדר העבודה, וכן לשבט לוי מן הראוי הי' מגיע להם נחלה בא"י כמו לכל ישראל והקב"ה צוה שלא יותן להם לא נחלה ולא בזה במלחמה כדי שיהיו פנוים לעבוד המקדש ולהורות הוראה כדכ' ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים א"כ לעומת זה קבלו שכרם וזה כוונת הפסוק ולבני לוי "נתת" כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבודתם שהם עובדים וגו' ובתוך בנ"י לא ינחלו נחלה "כי" (כי משמש בד' לשונות דהא) מטעם זה את מעשר בנ"י אשר ירימו לה' תרומה נתתי ללוים לנחלה מפני זה שאמרתי ובתוך בנ"י לא ינחלו נחלה

ועוד פשוט מכל זה כמו שמקדש ומזה מי חטאת אסור לטול שכר משום שמחוייב לעשות מצוה זו בחנם הגם שמגיע לו הפסד מזה שהמקדש ומזה טמא עד הערב וצריך כבוס בגדים ואם כהן הוא אסור לאכול בתרומה אעפ"כ צריך לעשותו לחבירו ובחנם כן בכל המצות בכל התורה

סימן נ"א איזה הערות בסוגיא דבודק צריך שיבטל (פסחים דף ו' ע"ב

) אמר רב יהודא אמר רב הבודק צריך שיבטל פירש"י ז"ל מיד אחר הבדיקה, ע"כ צריך לפרש כן דאל"כ מה מקשה הגמרא ונבטללי' בארבע או בחמש דלמא באמת יכול לבטלו עד אז אבל על הגמ' גופא קשה, האיך מוכח מדברי רב שצריך לבטל מיד דמקשה עליו ויבטלו בארבע או בחמש, וי"ל מדלא קאמר רב יהודא אחר בדיקה יבטל רק הבודק צריך שיבטל משמע כ"ז