התעוררות תשובה חלק ב סב

תבעו לא יצא בזה דכתיב ולא תלין כי אליו הוא נושא את נפשו דהיינו שהוא ממתין על שכר פעולתו להחיות את נפשו א"כ מה הועיל לו אם שכרו ביד אחר אבל אם לא תבעו הלא אינו עובר עליו, אך נראה לי לדקדק דאינו עובר עליו בלאו אבל עשה דביומו תתן שכרו יש לכן יש לומר אם זיכה לאחר קיים העשה זו, ובזה מיושב לי מה שאיתא בספר "נגיד ומצוה" שהאר"י היה נזהר מאד לבקש ממון, וללות אפילו אם איחר קצת תפלת מנחה בזה כדי שיוכל לשלם לו עוד קודם מנחה, ויעויין שם בפנים היטב, הלא קייל"ן גם אם תבעו השכיר אם אין לבעלים מעות אינו עובר וניחא לי בזה שאינו עובר בלאו מ"מ עשה איכא, ובזה מיושב מה שאמרו חז"ל דאם השכיר השלים עבודתו אפילו באמצע היום יש לבעלים זמן ליתן שכרו עד בא השמש כדי שיהיה לבעלים פנאי לבקש מעות הלא אם אין לבעלים מעות אינו עובר, ולפי מה שכתבנו אינו עובר בלאו אבל העשה דביומו איתא ונתנה לו התורה זמן כדי לקיים העשה. ג) יש לעיין אם אחד גזל עצים ונתנו בתוך סוכתו של חבירו אם בעל הסוכה צריך ליתן העצים בחזרה, די"ל דווקא הגזלן עצמו שיצרו תקפו עליו לגזלו ראו חכמים לתקן מפני שיחזיר בתשובה שלא יהא צריך לקעקע בנינו, אבל בזה שלא תקפו יצרו לגזל רק אחר גזלו ושקעו בסוכתו אזי מחויב להחזיר הגזילה גם אם צריך לקעקע בירתו, או י"ל לא חלקו חכמים בדבר ולפ"ז טובה חטא וזיגד מנגיד הגזלן חטא ושקעו בבירת זכאי שלא חטא ויהיה צריך הוא לקעקע בירתו, ואלו היה הגזלן נתן הגזילה בבירת עצמו היה פטור וזה אינו סברה. סימן ל"ט שאלה מי שיעצו לו הרופאים לאכול סעודת ערב בקץ איזה שעות קודם הלילה, וביו"ט של שבועות ביום א' שרוצה לאכול סעודת יו"ט של ליל שני' איזה שעות קודם הלילה דהיינו אחר פלג המנחה להתפלל ערבית ולקבל עליו קדושת יו"ט שני ולאכול מיד אי שרי. נ"ל דהוא פשוט דשרי כמבואר בשו"ע או"ח סי' רס"ז ס"ב כמו שמותר בערב שבת ובערב יו"ט להתפלל מערב אחר פלג המנחה ולקדש ולאכול מיד כן דבר פשוט שמותר לדעתי לעשות כן ביו"ט א' שהוא ערב יו"ט שני, הגם שבשבת אסור לעשות כן להתפלל אחר פלג המנחה תפלת חול ולהבדיל רק אם הוא אונס כדאי' שם סי' רצ"ג ס"ג י"ל היינו שאינו נכון לכתחילה להתפלל בשבת אחר פלג המנחה תפלה של חול ולהבדיל כיון שבאמת עדיין שבת הוא מה"ת, ועוד שנראה עליו שבת כמשא וממהר באפוקי שבתא אבל כאן ביו"ט א' שמתפלל אחר פלג המנחה ג"כ תפלת יו"ט ומקדש קידוש של יו"ט פשיטא שמותר לעשות כן לכתחילה, אך יש לעיין אם מותר לבשל אחר צהרים על סעודה זו שאוכל אחר פלג המנחה כי מה"ת מותר כי עדיין יום גמור הוא רק שהוא מקבל עליו יום שני בתפלת ערבית ובקדוש א"כ לדידי' יו"ט שני הוא נאסור לבשל מיום ראשון לשני כמבואר בשו"ע סי' תר"נ כמו שמצינו כמה פעמים שהמתפלל תפלת ערבית אחר פלג המנחה כיון שעשה אותו בלילה והתחיל יום שלאחריו לדידי' אינו נוהג בו עוד אותן דברים מה שהי' יכול לעשות אם לא הי' עדיין עושה לילה בתפלתו כן מצינו בשו"ע או"ח סי' ל. ס"ה וז"ל יש מי שאומר שאם התפלל תפלת ערבית מבעוד יום עד שלא הניח תפילין אין להניחם אח"כ עכ"ל והטעם מפני שעשאו לילה ואסור להניח תפילין בלילה וכן מצינו ביו"ד בהל' נדה. ובהל' אבילות ובאה"ע הלכות גיטין עיין במחהש"ק שם סק"ז, הגם שהנחת תפילין הוא מצוה מה"ת והא דאין מניחין תפילין בלילה איננו אלא מדרבנן צ"ל כדאיתא בטו"ז שם סק"ז והטעם וז"ל דכבר עשאו לילה והוה תרי קולא דסתרן אהדדי עכ"ל ועיין בטו"ז סי' ת"ר בקהל שלא הי' להם שופר והובא להם ביום ב' של ר"ה שחל ביום ו' אחר קבלת שבת עיי"ש בארוכה, ותמוהים דברי הטו"ז באותו תשובה בסופו כתב וז"ל דוודאי לא מבטלינן בשביל סתרי אהדדי מצוה דיומא עכ"ל ומכש"כ מצוה דאורייתא דלא מבטלינן, וא"כ קשה עליו מתפילין ותמוה שהטו"ז לא מביא כלל מההוא דתפילין ועכ"פ התם דטעמא הוא משום דהוה סתרי אהדדי אבל כאן שמתפללין באותו יו"ט עצמו של שבועות תפלת מעריב של יו"ט של שבועות וקדיש ובאותו תפלה וקדוש הוא מזכיר ג"כ יו"ט של שבועות א"כ אין כאן סתרי אהדדי כלל, כעת אין לי פנאי לעיין בספרים ופוסקים אבל לענ"ד שאם יאכל מכל מאכל תבשיל כזית קודם שמתפלל תפלת מעריב