התעוררות תשובה חלק ב נד

הכנה אבל ב"ש לית לי' הכנה דרבה כידוע וסבר באמת ביצה שנולדה ביו"ט תאכל ור' אליעזר תלמיד דב"ש ודרש ביום הששי דקאי על יום ששי של יו"ט וכדאי' ברש"י ואתיא שפיר אי לרש"י הגירסא ר' אליעזר, אבל לגרסתנו ר' אלעזר דוחק לומר דר' אלעזר ילמוד כב"ש ולא כב"ה דהלכתא כוותי'. סימן ל"ב שאלה גוי' משרתת ישראל שבישלה בשבת לחולה אם צריכים הכלים הכשר כדי להשתמש בו ישראל. תשובה בש"ע יו"ד סי' קי"ג סט"ז בהג"ה שם מתיר אם בישל גוי לחולה בשבת מותר במוצאי שבת האוכל עצמו אפילו לבריא ואין בהם משום בשול גוי דכל כי האי גוונא יש היכירא עכ"ל א"כ פשיטא שהכלי אין צריך הכשר הגם שטו"ז שם בסקט"ו חולק על זה מ"מ הש"ך סוף סי' קכ"ג מסכים לדברי הרא"ה והרמ"א שממנו כובע הלכה זו ועוד יש לומר סיוע להתיר לבריא באכילה במוצאי שבת לפ"מ שמבואר שם בסע"ד שיש מי שמתיר בשפחות שלנו, שבשלו לאכלו, ובהג"ה שם כתב שאפילו לכתחלה נוהגין להקל אם בשלו בבית ישראל מה שהספחות ועבדים מבשלים בבית ישראל כי א"א שלא יחתה אחד מבני הבית מעט עכ"ל הגם שהיתר זה לא שייך בבשול בשבת שבוודאי לא יחתה אחד מבני הבית בשבת אבל לפי המבואר שם בש"ך סק"ז שמיירי בשפחות שלנו המושכרות (שאין להם דין שפחה כנענית שחייבת במצות כאשה) ומטעם שלא שייך בי' חתנות שאין בזה קירוב דעת מפני שמוכרחת לעשות כן ע"פ ציווי ישראל ומיירי אפילו אם בשלה בחול א"כ יש סמך מזה להתיר בדיעבד לישראל לאכול אותו מאכל מכש"כ אם בשל גוי' בשבת שיש לצרף כל שיטות אלו להתיר לישראל לאכול גם המאכל במו"ש מכש"כ שאין הכלים צריכין הכשר, ובפרט דהלכה זו גופא אם צריך כלי כזה הכשר מעיקרא רופפת, שמחבר שם סט"ז מביא דעה שכלי שבשל בהם גוי אינו צריך הכשר כלל אך צ"ע טובא דהנה המחבר נקיט בסתם לחנכה שהכלי שבישל בהם גוי לפנינו צריכין הכשר בדברים שיש בהם משום בשול גוי והרי בשול גוי בטול ברוב א"כ לא יכול בשום אופן לבא לידי אסור אם בישל בקדירות אלו כיון שרוב יש נגדו עפ"מ שאי' ברא"ה (רשב"א) שבמחבת רחבה ודקה יש בה ששים בתבשיל נגדה א"כ לפ"ז בסתם קדירה או מחבת יש לפי הערך לכה"פ שבפחות ארבעים בתבשיל נגד הקדירה, ואם מבשל בקדירה חלק כ' ממה שיכול לקבל הקדירה אם הוא מלא, כבר יש בכפל התבשיל נגד בליעת הקדירה, וזה ודאי לא שכיח שיבשל דבר מועט כ"כ והמחבר גופו פסק בסי' צ"ט ס"ז איסור מיעוט שנבלע בכלי שדרך שלא להשתמש בו בהיתר מועט בכדי שיתן זה טעם בהיתר בתבשיל בו כמו קדירה גדולה וחביות וכיוצא בהן הרי זה מותר להשתמש בו לכתחלה אע"פ שהוא בן יומו לפי שא"א לבא בו לידי נותן טעם עכ"ל בסי' קכ"ב בס"ה א"כ כל מה שיבשל בקדירה הוא רוב נגד הבלועה כיון שרובא דרובא אין מבשלין בו כ"כ דבר מועט שלא יהא רוב נגד הקדירה א"כ למה צריך הכשר כלל וקשה פסקי המחבר להדדי וצ"ל דהא דפסק המחבר דבעי הכשר הוא שיטת הרשב"א כמובא בב"י סוף סי' קי"ג והרשב"א באמת סובר דבשול נכרי צריך ס' נגדו אבל לפ"ז לפ"מ דפסק הש"ך בסי' קט"ז סקי"ז ובסי' קי"ג סקכ"א דבישול גוי בטל ברוב א"כ לא יהי' צריך הכשר כלל בשום פעם אבל לפ"מ שמביא הש"ך בשם הרא"ה סי' קכ"ב סק"ג לאסור לבשל בכלי בלי הכשר גם אם בישל בו רק איסור מועט הגם שמבשלים בו תמיד היתר בשופי וכן הסכים הטו"ז בזה סי' צ"ט א"כ די להחמיר להכשירו לכתחלה אבל אם בישל לצורך חולה בשבת יש צדדין וצדי צדדין שאינו צריך הכשר כלל וכן יש להורות והמחמיר די אם מחמיר בזה בשפחות שלנו שבישלו לצורך ישראל להכשיר ותבא עליו ברכה. סימן ל"ג הפר"ה סוף הל' פסח נקט דבשבת ור"ח אם חתם רק במקדש השבת לבד, בדיעבד יצא ונלענ"ד מגמ' ביצה דף י"ז כ"א דתו"ק סבר שבת שחל בר"ח במוספין מתחיל ומסיים בשל שבת ר' ישמעאל בנו של יוחנן בן ברוקה סבר כל מקום שזקוק לשבע מתחיל ומסיים בשל שבת הנה צ"ל פלוגתתייהו דת"ק סבר דוקא בשבת ר"ח דר"ח אינו קובע