התעוררות תשובה חלק ב ה

לקיים בכל שאר פעמים מצוה זו בכל דקדוקיה ופרטיה ד') בענין ברי' הפגומה אם נפלה לתבשיל יש סניף להקל שמותר הוא לשיטתו של רא"ה ה') בענין מקום המערכה של המזבח עפ"י מה שכתב ח"א התעוררות בס"ד. ו') בענין מה שכ' אם מותר לחלל ש"ק מפני פיקוח נפש של העובר עבירה להכעיס מפני שמצוה להורגו

סימן מ"ט: מי שטעה ושתה הארבע כוסות בהסיבת ימין אם יצא בדיעבד. ב') שם דף נ"ו ע"ב הא דאין יוצאין במרור העלים יבשים שלהם אם נדון שיעור יבישת מנפרך בצפורן כמו בלולב או דוקא אם כלתה מראה ירקות שלהם לגמרי כשיטת הראב"ד גבי הדסים

סימן נ"א: איזה הערות בסוגיא דהבודק צריך שיבטל פסחים דף ו' ע"ב

סימן נ"ב שאלה לפי מנהג שלוקחין תפוח לחרוסת אם אין לו תפוח מה יעשה לקיים מצוה זו

סימן נ"ג: שאלה מי שביום טוב ראשון תאב לאכול מן המנחה ולמעלה אם מותר לאכול סעודה לשבוע מפני שאסור לקבוע סעודה בעיו"ט מן המנחה ולמעלה כדאי' באו"ח סי' תקנ"ט ס"א בהג"ה

סימן נ"ה: מי שקיבל עליו יו"ט אחר פלג המנחה בעוד היום הגדול ובא אחר וליקט בעדו פירות ממחובר לאכלם ביו"ט אם מותרים לאכלם או לא

סימן נ"ו: בענין אם יש להזהר שלא להתפלל ערבית בכניסת ליל יו"ט של שבועות עד צאת הכוכבים

סימן ב': על קושיות בן המחבר נ"י לר' יוחנן דסבר ח"ש אסור מה"ת משום דחזי לאיצטרופי לרבי דיוכ"פ מכפר בלא תשובה האיך שייך חזי לאיצטרופי כיון דמיד שאכל ח"ש נתכפר עיי"ש

סימן ג': אם חתם בבהמ"ז תחת בונה ירושלים ואמר משמח ציון בבני' או מנחם ציון אם יצא בזה

סימן ה': למה החמירו חכמז"ל הרבה בשבת מיו"ט בדבר שנראה כעובדא דחול כדמצינו הרבה בגמרא ופוסקים

סימן ו': בסוגיא דמצות צריכות כוונה

סימן ז': מי שתוקע לשיר דפסקינן בשו"ע סימן תקפ"ו סעיף ו' דלא יצא אם חוזר ותוקע אם צריך לברך עליו או לא

סימן ה': להבין דברי חכמים וחידותם הא דתנן במס' ר"ה כ"ב ע"ב שופר של ר"ה חין מפקחין עליו את הגל ואין מעבירין עליו את התחום ואין עולין באילן וכו' ויהיב טעמא בש"ס משום דיו"ט עשה ול"ת הוא ואין עשה ול"ת דוחה ל"ת ועשה וחכמים השוו דבריהם כשל תורה והעמידו דבריהם במקום עשה ולמה משום עשה דתקיעת שופר אפי' כדי להוציא רבים אסור טלטול משום שבות כגון אם נפל עליו גל של אבנים שאסור לפנותו ואם נפל אבנים על פירות מותר לפנותם כדי לאכול הפירות כדאי' במג"א סימן תק"ט סעיף ז' בהג"ה שטילטול מוקצה מותר משום אוכל נפש

סימן י': ליישב התמיהא מה הועילו בזה שכתבו הפוסקים כדי להוציא מספק ברכת שהחיינו וקידוש בליל ב' ר"ה ליקח פרי חדשה אם גם הועיל בזה שיצא מידי ספק בלב"ט מכ"מ אם אין צריך לברך ברכת שהחיינו בקידוש הלא הוא הפסק בין ברכת בפה"ג לשתיית הכוס. ב') ליישב תמיהת מג"א על הר"מ שעשה קידוש בביתו בר"ה ביום הגם שהתענה משום שהקידוש מה"ת. ג') על מה דאיתא שאין מסבבין מיתה לנכרי הלא פשיטא הוא כיון שאסור ליתן מכשול לפניו כדכתי' לפני עור לא תתן מכשול שקאי גם על נכרי כדמצינן ה"פ בש"ס שאסור להכשיל בדבר איסור שלו שבשבע מצות וכדומה יעויין בפנים. ד') היכן מצינו לשער בששים גם בדבר שאין שייך בו משום איסור והיתר

סימן י"א: על הא דאי' בשו"ע או"ח סימן תקנ"ט שהמנהג למנוע בשר יין ביום עשירי באב רק עד אחר חצות כיון שהטעם מפני שההיכל נשרף בעשירי הלא שריפתו הי' עד שקיעת החמה. ב') תמי' על מה שמסמן על פסוק בפ' ואתחנן שסימן מרע"ה בגיא מול בית פעור הלא שנינו בסנהדרין לא יאמר אדם לחבירו שמור לי אצל ע"ז פלונית' ג') ותמי' על מה שאיתא בסנהדרין דף ק' ע"ב שאסור ליקרות בספר בן סירא רק מילי מעליותא דאית בי' דרשינן הלא חכמז"ל חלקו לו כבוד גדול לקרא אותו כתובים וכתבו עליו כמה פעמים שנאמר כמו על כל הכתובים שבתנ"ך. ד') תמי' על מה שכתב רש"י ז"ל בסוכה דף מ"ז ע"ב שאין לך כל שבט ושבט שהעמיד נביא לישראל ומשבט יהודא ובנימין העמידו מלכים ע"פ נביאים כדאי' במגילה דף י"ב ע"ב דקאי על