התעוררות תשובה חלק ב מג

שאין גדולים כ"כ כמו בשאר שנים וי"ל כיון דלשריפה עומד לית בי' חיי נפש, ומהא דתנן שם אין מוציאין פירות שביעית לחו"ל, וי"ל דמיירי הפירות שאין בהם חיי נפש, אבל להב"י דסבר דכל שנאכל הוה בכלל חיי נפש קשה דהא בלאו"ה בכל השנים אסור, וחמי ספרא דהוציא גרבא דחמרא, נראה דשוגג הוה עיין בר"ש שם, או דהי' יין לרוב מאוד דבשאר שנים גם כן מותר לשיטת הטור ובשביעית אסור

סימן כ"ג

שאלה אם מותר לבחור ולהקים אשה להיות גבאי צדקה לגבות ולחלק

תשובה הנה הרמב"ם בהל' מלכים פ"א הל' ה' נקט וז"ל אין מעמידין אשה במלכות שנאמר שום תשים עליך מלך ולא מלכה וכן כל משימות שבישראל אין ממנין להן אלא איש עכ"ל והוא פשוט כיון שכל שררות שבישראל וממונין למידין ממינוי המלך אפילו לענין ירושת השררות ג"כ כמו שאי' שם סוף הל' ז' וז"ל כל שררות ומנויין שבישראל ירושה לבנו ובן בנו עד עולם עכ"ל אם כן מוכח להדיא שאסור להתמנות לאשה לגבאית כיון שהיא שררה אבל י"ל על חברת נשים כיון שכולם רק נשים מותר להתמנות אשה עליהם על הנשים דע"כ לא אסרה תורה להשים מלכה על ישראל שהמה אנשים, ומזה למידין על כל מינויין שבישראל אבל על נשים לבד שרי, לפ"ז איננה גם כן שררות אשה בירושה כיון שאיננו דומה למינוי המלך, לפ"ז הי' מותר למנות גם גיורת לשררה זו דהא דאין מעמידין לשררות בישראל מקהל גרים אנו למדין מדכתיב מקרב אחיך שום תשים עליך מלך, כל משימות שאתה משים לא יהי' אלא מקרב אחיך, וכיון שהוא איננה בכלל מלוכה ושררה א"כ מותר לבחור גיורת כנ"ל

והנה כל זה להיות גזברית, אבל לחלק הצדקה שגבתה, כיון שצריכין לזה שלשה כדאיתא בשו"ע יו"ד סי' רנ"ו ס"ג לפי שצריכין לעיין כל אחד ואחד כמה ראוי ליתן והוא דיני ממונות וכן הוא לשון הטור וז"ל ואינה מתחלקת אלא בג' לפי שהוא כדיני ממונות לעיין על כל עני ועני כמה ראוי ליתן לו עכ"ל, והוה כמו ב"ד שפסולים נשים לזה כדאי' בחו"מ סי' ז' ס"ד, חוץ אם נאמר כיון שהומחו מעיקרא והתרצות ואדעתא דהכי בררו אותם שרי ועיין דבר זה בחו"מ סי' ח' סעיף א' בהג"ה אם בעלי דינים מתרצים למנות אשה לדון יעויין בתוס' שבועות דף כ"ט ע"ב בד"ה שביעית העדות שכתבו על דבורה שהיא שופטה את ישראל לחד תירוצים דמיירי שהמחו אותה ישראל עליהם, אבל לא יהיו עדיפות מאנשים שצריכית להיותם שלשה לחלק הצדקה

סימן כ"ד

שאלה הא דכל המינוין ושררות בישראל המה בירושה מן התורה, אם בן גדול קודם בירושה לאחיו הקטן

תשובה ברמב"ם הלכ' מלכים פ"א אי' וז"ל וכל הקודם בנחלה קודם בירושת המלוכה, ובן הגדול קודם מן הקטן ממנו עכ"ל, ובכ"מ שם מביא ראיי' מגמ' סוף מסכת כתובות דף ק"ג ע"ב מהא דרבינו הקדוש נתן הנשיאות לגמליאל בנו, אע"פ ששמעון אחיו הקטן הי' גדול בחכמה ממנו, משום דכתיב ואת המלוכה נתן ליהורם כי הוא הבכור ע"כ ובאמת משם אין הכרע דלמא גמליאל בכור הי' ולהבכור זכתה התורה פי שנים, וכדאיתא ברמב"ן על התורה שמלפנים הי' הבכור עומד במקום אביו לנהל הבית על פיו, ולכן דוקא בכור קודם, אבל ראיתי מגאון אחד מביא ראיי' מגמ' כריתות והוריות דף י"א ע"ב, מהא דמקשה ומי מוקמינן זוטרי מקמא קשישי, ולא נקט מקום בכור, משמע אפילו רק קשישי מיניו בשנים, לא מוקמינן אחיו הקטן ממנו, וכן יש לדייק מלשון הרמב"ם ובן "הגדול' קודם לקטן משמע אפילו אינו בכור וטעמא בעי ואולי שהשכל הישר האנושי מחייב שלא לכבד הקטן בפני הגדול, ובפרט במה ששייך לגדול כמוהו כי הוא נחשב לו לבזיון אם יקדימו להקטן בפניו והוא בכלל מ"ע ועשית הישר והטוב, וכדאי' ברמב"ן על התורה שם, שכל עשיית היושר המוסכמת משכל האדם בכלל מצוה הלזו, או הטעם כיון שבן קטן חייב בכבוד אחיו הגדול מה"ת דילפינן מקרא א"כ איה כבודו של הגדול אם לוקח הקטן הנשיאות מה ששייך גם לאחיו הגדול ממנו כמוהו ואין ראו' להשתרר בפני אחיו הגדול. והנה לטעם ראשון כל שגדול ממנו אפילו אינו אחיו הגדול מכולם, רק כל שגדול ממנו