התעוררות תשובה חלק ב מ

חייב אלא האוכל חלב עצמו מבושל או צלי ו"צל דנלמד לחייב בהמחה חלב מריבוי נפש כדאי' חולין דף ק"כ ע"א ואין למידין משם דהוה ג' כתובים הבאין כאחד, ר"ע יעוין שם וקשה בנדה דף ל"ב ע"א דמרבה מפסוק לא יחללו לרבות השותה, ומסיק סיכה כשותה ומרבה רק סיכה דשתי' בכלל אכילה הוא וילפינן בשבועות דף כ"ג ע"א מדכתיב גבי מעשר שני ואכלת וכתיב בקרא דכתיב ואכלת וכו' בבקר ובצאן וביין לכן מרבה רק סיכה למה אינו מרבה יותר השותה שמן מסיכת שמן וצ"ל כיון שמזיק הוא השותה לא רצה לרבות רק סיכה שנהנה ובתוס' שם אי' שאסמכתא מדרבנן הוא סיכת שמן והנה תמוה הא בברכות ל"ה ע"ב איתא בהדיא שהסך חייב קרן וחומש וכן פסק הרמב"ם פ' יו"ד מהל' תרומות ומביא הדרשה דלא יחללו, ודוחק לומר לר"ת דמדרבנן חייב קרן וחומש בלעבער טראהן שהרבה מבני אדם שותים אותו לרפואה היינו לחזק גופם מחלישותו לא הוה מזיק ודרך אכילתו הוא לכן צל"ע בזה רק משום שהוא פגום וכספיקת התעוררות תשובה שם ועל כי פשוטו אינו חייב בשמן של תרומה רק אם אוכלו כמאכל או ע"י אניגרון וק"ל, והנה גם אם לא נאמר במה שפגום קצת עי"ז יהיה מותר כמו נבילה שאינו ראוי לגר מ"מ שתי' שמן בעצמו הגם שהוא מוטעם פטור הוא משום מזיק מ"מ כיון ששותין אותו להברות גופם ולחזקם א"כ תיקונו יותר מהזיקו ומצינו סברא כזו בתוס' היכא דהתיקון יותר מן הקלקול לא חשיב מקלקל וצ"ע בכל זה להלכה ולמעשה

סימן כ'

שאלה אם יש לבטל לגמרי דקדוקי ופרטי המצוה ששייך למצוה כדי לקיים עי"ז הרבה פעמים מצוה מה"ת

תשובה בסוכה דף מ"ב ע"ב אי' במשנה, שבמקדש אם חל יו"ט ראשון בשבת נוטלין לולב, בשאר ימות החג אם חלין בשבת אין הלולב ניטל במקדש הגם שהוא במקדש מן התורה כל שבעה ומקשה בגמ' אמאי וגו' אמר רבה גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברה"י, ברש"י שם ללמוד ברכתו או נענועו עכ"ל והוא פשוט כיון דבהגבהה לבד יצא לא הי' צריך לילך אצל החכם ללמוד לכן מפרש רש"י ברכתו או נענועו. וקשה כיון דברכה רק מדרבנן ונענועו הוא רק הידור מצוה מדרבנן, שבלא נענועו ג"כ קיים המצוה אפילו מדרבנן. א"כ לא יתקנו רבנן ברכה ולא נענועו ולא יהיו צריכין לגזור עי"ז שמא יעבירנו אלא ע"כ שראו חכמז"ל שיותר טוב לבטל פעמים המצוה מה"ת לגמרי כדי שיקיימו אותה מצוה רוב פעמים בכל דקדוקיה ופרטיה, ועוד יש להביא ראיי' מדברי תוס' דף מ"ג ע"ב בד"ה לא איקלע, כשראו חכמים שעת הדחק ר"ה בשבת וטוב יותר משיחול הושענא רבא בשבת דשופר ולולב דכתיבי בהדיא לא אתי לפקפוק בהו בשאר שנים אבל ערבה דרבנן אתי לפקפוק, וגו' ואם הוא בטל לגמרי משתכח תורת ערבה עכ"ל חזינן שמשום חשש שיתבטל מצוה דרבנן עקרו כמה פעמים מצוה מה"ת לגמרי, ויש לומר שאין ראיי' כ"כ מזה שבערבה חששו שלא תשתכח תורת ערבה לגמרי ויוכל להבטל מצות ערבה לגמרי משא"כ בברכה ונענועים שהמה רק פרטי המצוה ולא ישתכח לגמרי המצוה, מ"מ ראיי' ראשונה מרש"י קיימת

צריך לי עיון טובא, בין לרש"י שמפרש לפי שאינו בקי בברכה ובנענועים, או לפי שמפרשים שאינו בקי להגביה הלולב לפי הסוגיא שם אשר כתבנו, הלא ביום ראשון כבר למד ענין הגבהה והברכה והנענועים, א"כ מה צריך לו עוד בשאר ימות החג לילך לבקי וללמוד, ולמה גזרו במקדש בשבת שבשאר ימות החג משום שמא ילך לבקי וילמוד דקדוקים וטפל למצוה מה שכבר למד בימים הקודמים

סימן כ"א

תמה השואל על דברי תוס' סוכה דף ג' ע"א בד"ה דאמר לך, בסופו וז"ל היכא דיתיב על פתחא דמטללתא דגזרו שמא ימשך אחר שולחנו. ואמרו לו א"כ לא קיימת מצות סוכה מימיך דאפילו מדאורייתא לא קיים עכ"ל, והאיך אפשר להבין שמן התורה לא יצא, וכי יש להם כח לחכמים לומר שלא יצא מה"ת אם לא קיים בו דבר שהוא מדברי סופרים

תשובה מחמת חומר הקושיא יש לומר כיון שאסרו חכמים לאכול בסוכה אם שולחנו בתוך הבית למגדר מלתא כי הכא שמא יגרור אחר שולחנו ויבא לבטל מצות עשה מה"ת א"כ עושה