התעוררות תשובה חלק ב לב

סימן י"ב שאלה מי שהתפלל בבית הכנסת ובשעת חזרת תפלת מוסף יצא לחוץ ולא שמע על אחת מסדר הברכות התקיעות מהתוקע אם צריך אחר התפלה לשמוע תקיעות אלו כדי לצאת ידי חובתו

תשובה ע"פ מה דאי' מס' ר"ה דף ל"ג וכן הוא בראשונים שהיחיד יוצא בל' קולות ואינו צריך לשמוע על סדר הברכות וכן נפסק בשו"ע סי' תקצ"ב ס"ב וז"ל יחיד אינו מפסיק לתקוע בברכות אפילו אם יש לו מי שיתקע לו, ובהג"ה שם אלא תוקעין לו קודם שיתפלל מוסף ואין צריכין לתקוע לו שנית עכ"ל, אבל לענ"ד יש לעיין בזה הלא ידוע פלוגתת הראשונים ז"ל אם העיקר במה שאנו יוצאים מן התורה התקיעות הוא מה שתוקעין במוסף על סדר הברכות ואותן התקיעות שתוקעין קודם מוסף הוא כדי לערבב השטן שלא יקטרג בתפלת מוסף (ובתקיעות שתוקעין במוסף) וכן הוא שיטת התוס' פסחים דף קט"ו ע"א בתוך ד"ה מתקיף לה וז"ל דמברך על תקיעות דישיבה (שהוא קודם המוסף ומועלת ברכה לתקיעות שבעמידה שהם עיקר ונעשה על סדר ברכות, וכן אי' להדיא בטור סי' תקפ"ה וז"ל אבל לעולם עיקר התקיעה היא מעומד שהוא על סדר הברכות (כדתנן העובר לפני התיבה ביו"ט של ר"ה השני מתקיע וגו' עכ"ל וכו' לעיל מיני' שתקיעות מיושב קודם מוסף הוא כדי לערבב השטן וכדפי' שם הב"י וכאשר כתב מהרלנ"ח שם בהגהות שנוסחת הטור וז"ל דכיון שעיקרם נתקנו על סדר הברכות למה מקדימין לתקוע ופירש הטור כדי שיתערבב מיד בתקיעה ראשונה שלפני התפלה שלא יקטרג בשעת התפלה (והובא ג"כ בטו"ז סי' תקצ"ב סק"ב ג"כ שעיקר המצוה הוא על סדר הברכות רק שהוא פירש וז"ל אלא שהתקיעות דמיושב לערבב השטן בעת קיום המצוה שהיא אח"כ, משמע מטו"ז לא כמו שכתב הטור כדי שלא לערבב התפלה אלא כדי שלא לערבב קיום מצות תקיעת שופר בתפלת מוסף שהם העיקר מה"ת) וכן הוא בפירוש בר"ן הובא בב"י שעיקר מצוה מה"ת המה אותן על סדר ברכות במוסף וכן אי' במג"א סוף סי' תק"צ סוף סקי"ב, וז"ל גם בתקיעות דמעומד צריך לחזור שהם עיקר עכ"ל (ותמיהה שבסי' תקצ"א במג"א סק"ב ד"ה במקום, כתב בשם הרשב"א דהתקיעות שעל סדר הברכות אינן מעכבות מכש"כ שיחידים אין צריכים לשמוע על סדר הברכות וגו' עכ"ל נראה להדיא שסבר דעיקר תקיעות הם אותן דמיושב אחר קריאת התורה ולא עורר המג"א שלדידן אינו כן שפסקינן שעיקר המה על סדר הברכות כאשר כתב הוא בעצמו סי' תק"צ סקי"ד והנה באו"ז הגדול הל' ר"ה סי' רס"ט סמוך לסוף הדבור אחר שהביא שיטת הפוסקים והראשונים ז"ל כ' וז"ל הרי ר"י בר אשר ופירוש ר' חננאל ור' יצחק אלפס כולי סבירא להו דבתקיעות שאנו תוקעין בישיבה אחר קריאת ס"ת בם אנו יוצאין ידי חובותינו ומפני זה תוקעין רק עשרה קולות זכרונות שופרות ומלכות יחד בחזרת תפלת מוסף כיון שתקיעות שניות אלו אינם רק מדרבנן הרי לך פלוגתא גדולה בין הראשונים זצ"ל בזה, אם הם עיקר התקיעות דמיושב שאנו יוצאים בהם מן התורה אלו העיקר הם שיוצאים מן התורה מה שתוקעים בחזרת התפילה במוסף. (ופלא הוא שכעין פלוגתא זו בתקיעות שופר יש ממש פלוגתא כזו במצה דהרשב"ם פסחים דף קי"ט ע"ב בד"ה אין מפטירין אחר המצה אפיקומן כתב וז"ל שמצה הבצועה שאנו אוכלין באחרונה משום חובה ועל כרחינו אנו מברכים על אכילת מצה בראשונה אע"פ שאינה לשם חובה כדאמר רב חסדא לעיל גבי מרור ולאחר שמילא כריסו ממנו האיך חוזר ומברך עליו וגו' עכ"ל הלכך מברך על תרווייהו ברישא והדר אכל מצה באחרונה וגו' וברא"ש שם חולק עליו על הרשב"ם וסבר דמצה מה"ת יוצאים בראשונה ומצה שאוכלים באחרונה הוא רק מדרבנן, והתוס' שם דף ק"ז ע"א בד"ה בראשונה מביא שני הסברות יחד

) והנה לפי מה שהובא במג"א סי' תקפ"ט סק"ד בשם רדב"ז וז"ל מי שבא לבהכ"נ לצאת ידי חובתו עם הצבור אע"פ שהוא בשעה ששמע לא כיון לצאת יצא עכ"ל וטעמא כיון שבא לבהכ"נ בא אדעתא דהכא להתפלל לקרות ק"ש וקדיש וקדושה לשמוע התקיעות כולם והוה כמי שכיון בפירוש לצאת בהם כי אדעתא דהכא בא לבהכ"נ והנה הלא יש פלוגתא בין גדולי הראשונים אם יוצאין מה"ת בתקיעות דמיושב או בתקיעות דמעומד כאשר כתבנו למעלה א"כ כל העומדים בבהכ"נ כוונתם לצאת כמו שהוא האמת אם העיקר מה"ת תקיעות דמיושב סומכין לצאת מה"ת התקיעות דמיושב, ואם העיקר לצאת מה"ת במעומד רוצים