התעוררות תשובה חלק ב לא

ר"ה דף י"ח ע"ב, לכן לא הוציאו ר"ח מכלל האבל הזה וכיון שהי' קפידא לחכמים שיהא נוהג אבילות ישנה הזה רק ט' ימים, רק בזמן רבותינו האחרונים נהיגי להחמיר מנהג אבילות גם ביום עשירי כמו שהעיד הטו"ז שם סי' תקנ"ח סק"א שקודם מ' שנה מזמנו לא נהגו עוד בחומרא זו לכן לא נהגו רק עד חצות, ומקצת היום ככולו, ואעפ"כ אינם נוהגים אבילות י' ימים שלימים, ואתי שפיר לפ"מ דאיתא בספרים שכל מה שהוא מסטרא דקדושה הוא מנין עשרה, ומה שהוא מסטרא אחרא הוא ט' או י"א לכן פרשת ויבא עמלק רק ט' פסוקים ועשרת בני המן י"א פסוקים, ויש בזוהר בפ' יתרו שעשיו נטל ברזא דילי' אלו ט' יומין אילון דילי' ולא יתיר מוכח מזה שקפידא גדולה הי' לחכמז"ל שיהי' רק ט' יום ולא יותר (עיין קרבן נתנאל פ' רביעי דתענית אות ד' שמביא את הזוהר הנ"ל

) ב) תמי' לי בפ' ואתחנן סי' ד' פ' מ"ה ומ"ו שכתב הסי' באיזה מקום דבר משה העדות החקים והמשפטים, כ' בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחון מלך האמורי אשר יושב בחשבון, מסמן המקום מול בית פעור הלא שנינו סנהדרין דף ס"ג ע"ב לא יאמר אדם כחבירו שמור לי אצל ע"ז פלונית שאסור לסמן המקום על שם ע"ז כדאיתא בשו"ע ולמה סימן לנו הכתוב פה מול בית פעור, בכל שאר מקומות שבתורה שמוזכר בית פעור י"ל שמוכרח מאיזה טעם הפסוק שהביאו שמה משא"כ בזה אינו נראה הכרח להביאו גם זה לסימן ורב אחד נ"י עורר כי לפי דברי ילקוט שמעוני שם רוצה הפסוק לאשמעינן דאפי' אם ישראל בדיוטא תחתונה הקב"ה רמז בזה התיבה מול בית פעור, הוא מושיעם מ"מ

ג) ועוד תמי' לי הרבה מאוד מאז, ידוע שחלקו חכמז"ל כבוד גדול לס' בן סירא לקרא אותו כתובים, וגם כמה פעמים אמרו על ס' בן סירא שנאמר כדאי' בעירובין דף ע"ה ע"א שנאמר בצר אל יורה עיי"ש היטב בדברי תוס' בד"ה בצר ומצינו כך הרבה פעמים בש"ס ובסנהדרין דף ק' ע"ב אי' א"ר יוסף מילי מעלייתא דאית בי' דרשינן בהו ושם לעיל מיני' אי' א"ר יוסף בספר בן סירא נמי "אסור" למיקרי ומסיק שם הטעם משום דכ' בי' של דקן קרטמן עבדן סבסן דנפח בכסא לא צחי, אמר במאי איכול לחמא לחמא סב מיני' מאן דאית לי' מעברתי' בדקנא כולי עלמא לא יכלי' לי' יעויין היטב ברש"י שם, ועתה תא חזי בתקוני זוהר בתקוני שבעין דפוס מנטובה דף קל"א ע"א ד"ה דיקנא וז"ל בספר בן סירא כליל דקן קורטמן עבדקן איהו ברובויא דליתא בלחותא דילי' וגין דא איהו פתיא שטיא, א"ר שמעון מאן דלית לי' באנפוי דיקנא ובפומוי אלא זעיר הוא פקחא, דמרה ירוקה אתגברת עלוי' ולית בה לחותא כלל דיקנא בימינית דא איהו איש תם דעתי' שלום מאן דלית לי' דקנא באנפוי כלל מרה קרירא ויבשתא אתגברא עלוי לית בי' לחות וחמימות כלל מרא דעציבא איפוי עובדוי כאתתא עכ"ל. והנה משום דבר זה בעצמו שמביא התקונים מן בן סירא מסיק בגמ' שאסור למיקרי בו וצע"ג ליישב ואולי שר"ל השכיל בו רזין וסודות לכן הביא אותו, ור' יוסף דאמר דאסור משום זה לקרות בו לא הבין זאת בדבריו הלא התיקוני זוהר בעצמו מביא שכל "דברי" תנאים ואמוראים ואפילו שמותם על רזין דאורייתא המה סדורים א"כ גם דברי רב יוסף גם כן וצע"ג

ד) תמי' בסוכה דף כ"ז ע"ב אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא יצא ממנו נביאים שבט יהודה ובנימין העמידו מלכים ע"פ נביאים פירש"י שאול ודוד ע"פ שמואל, ותמי' רבה ליה לרש"י לדחוק ולומר שהעמידו מלכים על פי נביאי' הלא הי' שבט בנימין ויהודה נביאים באמת הלא במגילה י"ב ע"ב אי' אמר רבב"ח אריב"ל לעולם אביו מבנימין ואמו מיהודה וקאי שם על המרדכי וגם שם י"ג ע"א ר' יוחנן אמר לעולם מבנימין אתי ורבנן שם י"ב ע"ב נמי סברו דמרדכי מבנימין אתא וכן סבר שם רבא א"כ כולם סברו דמרדכי מבנימין אתי ממשפחת אב ואיתא שם דף ט"ז ע"א שברוך בן נרי' ומרדכי וחגי זכרי' ומלאכי כולם נתנבאו בשנת שתים לדריוש, וא"כ הי' מרדכי נביא משבט בנימין, ויותר ק' שגם משבט יהודה היו ב' נביאים דאי' שם דף י' ע"ב א"ר לוי מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמצי' אחים היו וגו' וכתיב חזון ישעיהו בן אמוץ יעויי"ש היטב וא"כ גם אמוץ נביא הי' כדאיתא שם ט"ו ע"א כל מקום ששמו ושם אביו בנביאות בידוע שנביא בן נביא הי' וגם ברש"י שם י"ד ע"א אי' שאומץ הי' נביא ורש"י מביא שם בשם סדר עולם שהוא מתנאי ר' יוסי שדוד ושלמה נתנבאו לישראל דאל"כ לא הי' רש"י מקשה מדניאל עיי"ש ודוד ושלמה היו משבט יהודא.