התעוררות תשובה חלק ב קצג

דף... ע"א והי' צריכין להקריב חלב של כל קרבן לבדו כדאי' בגמרא פסחים דף ס"ג ע"ב והי' צריכין ליגמור הכל עד הערב קודם יו"ט כי חלבי חול אין קריבין ביו"ט [עיין במסכת פסחים סוף פ' מקום שנהגו הנדפס שם בקיצור פסקי הל' קרבן פסח ראשון] ומה גם לפי"מ דאי' בגמרא שם שאנטנינוס המלך ציוה למנות כל כוליות הפסחים ונמצאו ששים רבוי כפליים כיוצא מצרים האיך הספיק הזמן למלוח ולהקטיר חלבי כל אחד לבדו) ודוחק גדול לאמר שהי' אז ש"ק ע"פ ומותר להקטיר חלבי שבת ביו"ט והי' יכולים עד עלות השחר] ובמדרש איתא שהי' על הרבה פסחים נמנים יותר ממאה אנשים על פסח אחד בפסח שבא במרובה מקריבין עמו חגיגה והי' צריכין להקטיר גם חלבי חגיגה ומנחתו ואם גם נאמר שמקום המערכה שהי' כ"ד על כ"ד אמות וה' כהנים עומדים על הסובב מוקפין מכל ד' רוחות של מקום המערכה ולכל אחד ואחד לבד הי' לו שורה שהושיטה לו המזרק עם החלב ג"כ לא יספיק הזמן לזה (וא"ל שקודם הלילה הניחו כל החלבים על המזבח שלא יפסלו בלינה האיך הי' מקום המערכה מכיל הרבה כאלו) בשלמא על מה שהביאו בעזרה שהי' רק קל"ה אמה על קל"ה אמה לכה"פ שני מאות אלפים צאן בפעם אחת בכתה ראשונה ובשלושה כתות נשחט הפסח וגם ריבה העם שוחטין אותם י"ל זה הי' בכלל הנס עומדים צפופים ומשתחווים רווחים וע"כ צריכין לאמר שהכל רק מעשה ניסים הי' ואין להקשות לחשוב במתניתין גם זה מהניסים שנעשה בבית המקדש כי אולי לא חשוב התנא רק דברים שהי' מוכרחים וה' תמידים במקדש משא"כ זה שלא הי' הכרח לה' ולעתים רחוקים

נסתפקתי במה שהובא בספר מעשי טובי' שאם לוקחין כוס שיש בו מים עד חציה ומטיפין עליו טיפות יין לאט נשאר היין בעליונה כי היין קל ודק יותר בטבעו מן המים וכן מוכח בסוכה פ' ה' בשני ספלין שהי' אצל המזבח אחד של יין ואחד של מים שנקב בספל מים הי' גדול יותר כדי שיכלו יחד וכן נסיתי כמה פעמים אם יש לו כוס גדול לקדש עליו ואין הרביעית יין ממלאו אם יעשה כזה כדי שיברך על כוס מלא ונראה שבהטפת טיפה אחר טיפה הופג בזה הטעם והריח מן היין כיון שמצוה ליקח לכוס של ברכה יין חי מהמרתף כדאי' בשו"ע גם במג"א שיין של קידוש יהי' מכוסה כדי שלא יפיג טעמו א"כ טוב לדקדק יותר על טעם וריח היין שהיא עיקר מלדקדק על הטפל שיהא הכוס מלא

ואמרנו לבאר מה שאמרו חכמז"ל גמרא ברכות סוף פ' ג' שאכלו כל המברך על כוס יין מלא נותנין לו נחלה בלי מצרים שנא' ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה מי שמה"ש נותנים לו כוס ישועות ושפע ונכסים הרבה ואיננו אומר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה ויודע ומכיר שהוא מהקב"ה ומברך ומשבח על זה מוסיפין לו עוד נכסים ועושר עד בלי די וזה המברך ומשבח להקב"ה על כוס "מלא" כמו שנאמר ומלא ברכת ה' שכרו שעוד ים ודרום ירשה היינו שמקבל נחלה בלי מצרים

עוד י"ל מי שבעשרו הגדול איננו מבעט רק נכנע לפני הקב"ה ומודה ומשבח תמיד מוסיפין לו עושר ונכסים כיון שאינו בועט עידיז רק מרבה בשבחו של מקום ובתורה ומצוות וזה כל המברך על כוס מלא שיש לו הכל במילואו ואעפ"כ מברך ומשבח מוסיפין לו עוד שפע בלי מצרים לטוב אמן

סימן קע"ח

מה שהובא במג"א סי' תרכ"ד סק"ה בשם רש"ל דביו"כ שחל בשבת בהבדלה יברך על הבשמים ואין כאן ברכה לבטלה כיון שנהנה כן דברי הרש"ל ותמה עליו בטו"ז סק"ב דמה בכך אם הברכה על בשמים לא הוה לבטלה הא מפסיק בין ברכת פרי הגפן לשתיי' ועיין טו"ז מה שתירץ ונ"ל להוסיף עוד תימה דכיון שאין חייב בבשמים כמו בשאר מוצאי שבת שיוכל לסדרם על הכוס היה ברכת פרי הגפן לבטלה ושותה יין בלא ברכה למה זה דומה למברך על כוס ואחר הברכה קודם השתיי' שומע קול רעם ומברך על הרעם שצריך לחזור ולברך עוד הפעם על הכוס ועוד תמוה יותר מה שאי' בשו"ע יו"ד סי' רס"ה ס"א שנוהגין. לאחר המילה לברך פרי הגפן ואח"כ לברך על הדס ולהריח בו ואח"כ ברכת אשר קדש ידיד הלא לא מצינו בגמ' ופוסקים שום שייכות לברכת בשמים לאחר המילה והאיך רשאי להפסיק בו בין ברכת פרי הגפן לשתיי' ועלה בדעתי ליישב לפי מה שהובא באו"ח סימן תע"ד ברמ"א שמנהג אשכנזים לברך בליל פסח על הסדר על כל כוס וכוס שכן דעת רוב הגאונים ובמג"א