התעוררות תשובה חלק ב קפט

סימן קס"ט

ויש להסתפק כיון שבסעודת מצווה מותר לאכול מר"ח עד התענית בשר א"כ בע"ש חזון שמבשלים מאכלי בשר על שבת והובא במג"א שמצוה ליטעום התבשילין ורמז לדבר טועמיה חיים זכו מותר ליטעום התבשילין בע"ש זו כיון שמצוה הוא והנה מגמע ופולט פשיטא דמותר אבל אם אינו מרגיש בזה הטעם כראוי אם מותר לבלוע לכה"פ פחות מכשיעור לע"ד יש להחמיר כיון שנהגו להחמיר מאוד שלא לאכול אפילו תבשיל של בשר כמובא במג"א, ומי שנהגו מנהג מצוה אסור מה"ת לעבור עליו כידוע ומבואר במג"א סי' תקנ"א ס"ק ט' להחמיר בזה שנהגו עיין שם, לכן תשער המבשלת אחר שטעמה בפיה אם המאכל טוב מוטעם על שבת לטוב

סימן ק"ע

נסתפקתי לפי מנהגינו המובא בש"ע שאין אוכלים בערב ת"ב בסעודה המפסקת אפילו דגים כמבואר בש"ע תקנ"א במג"א שם לאותן שלא נהגו מנהג זה שלא לאכול בשר מר"ח עד התענית אבל בסעודה המפסקת פשיטא שאסור לאכול בשר ולשתות יין אם אחר שאכל סעודה המפסקת ואוכל ושותה דרך ארעי אם שרי כיון דפוסקים כתבו הטעם שאסור בסעודה המפסקת לאכול שני תבשילין או בשר ויין דסעודה זו בא מחמת ט"ב וצריכה להיות סעודה שפלה וענייה אם כן אם אוכל דרך ארעי בלי פת לא מקרי סעודה והפוסקים נקטו הלשון לא יאכל בסעודה המפסקת משמע בלא סעודה מותר

סימן קע"א

נראה לע"ד לאותם המדקדקים כפי המובא בש"ע יו"ד ובאה"ע בהג"א שלא לישא נשים אלא במלוא הלבנה ע"כ והיינו בתחילת חצי חודש ואם חל המולד למשל כמו בשנה זו שחל ביום ד' קודם צהרים ור"ח הי' ביום הרביעי ממילא חמשה עשר בחודש הוא יותר הרבה בחצי חודש כפי המולד ואם חל כך בחודש אב שיוכל לישא אשה ביום חמשה עשר באב דזיל בתר טעמה דמלוא הלבנה הוא משום סימן טוב ואין לך לסימן טוב יותר מזה כדאיתא מסכת תענית שלא הי' ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויוהכ"פ שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה הי' אומרים בחור שא עיניך והי' מזווגים זיווגים באותו היום ועוד יום שהותרו שבטים לבא זה בזה ואין סימן טוב גדול מזה. ועוד לא ניכר בהלבנה עדיין חסרונה כנראה במילואה הרחמן הוא ישלח לנו גואל צדק ויקוים כמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלוהיך ולהאיר עינינו עלינו במאור תורה עם כל טוב ומוטב בב"א

סימן קע"ב

נראה לענ"ד בקטנים שאוכלים בשר מר"ח עד התענית במקום שנהגו לאסור אין צריך אביו למנוע מזה כמו בשאר דברים שחייב אביו משום חינוך למנוע ממנו אפילו בקטנים שיש להם דעת להתאבל על ירושלים דבתינוק שאין יודע להתאבל על ירושלים בלא"ה מותר לו ליתן לאכול כמובא במג"א שם ס"ק ל"א ועיין שם, והטעם כיון שאין שום איסור על הבשר רק הזמן גורם שלא יאכל כדי להתאבל לא שייך בזה מצוות חינוך אבל ליתן להם בידים אסור והמג"א מביא שם בשם מהרג"י שהניח לבניו הקטנים לאכול בשר יש לומר שהניח להם מעצמם ולא שנתן להם בידים

סימן קע"ג

שאלה מי שאין לו בשר בשבת שבין ר"ח אב עד התענית רק אווזא ובני ביתו מועטים ויהא נותר ממנו עד לאחר השבת ואם לא נתיר לו לאכלו בחול אחר כך דיש לחוש למנוע ולא אתי למשחט כלל ואתי למנוע ממצוה

תשובה לפי מה שמבואר ביו"ד בהל' אנינות שאונן מותר לאכול בשר בשבת אם רוצה ואסור למנוע עצמו מבשר מחמת אנינות וכתבו המפורשים שאיננו מחויבים לאכול בשר בשבת אלא אם ירצה האונן מותר לאכול ואם מונע לאכול מחמת אנינות איסור בידו, נראה מזה שאין מצווה לאכול בשר בשבת ולפ"ז אין בזה לחוש אי מימנע ואתי מלישחט מה בכך שאינו חיוב במצוה לאכול בשר בשבת ובמג"א סי' תקנ"ג ס"ק כ"ח הותר לישראל ביום ד' אם חל התענית ביום ה' משום דאם ישחט אח"כ דילמא ימצא טריפה ולא יהי' למי למכור הבשר שהגוים אינם אוכלים ביום ו' וז' ודילמא גרם למנוע לישחט בשר על שבת, אינו מוכח דמותר משום זה ג"כ "לאכול" רק שחיטה מותר