התעוררות תשובה חלק ב קעא

אור יש לו דין קדושה ונאמרת דווקא בעשרה מ"מ אין יוצאין בזה אותן השיטות דסברו דדרך סיפור אין בו דין קדושה שצריך דווקא עשרה ומותר לאומרה ביחיד ושמעתי בשם גאון אחד זצ"ל שהנהיג בבית מדרשו ולומר בכל פעם כשהגיע לסוף הסלוק לומר בכל פעם תחלה נקדש שמך בעולם כשם וכו' וקשה לומר דבר שמקיבל מכונה וכמה מאות שנים ואומרים אותו בכל תפוצות ישראל ורבניהם וגאוניהם ולא יצאו בזה תמצוה לומר קדושה כראוי לכן נ"ל דבר פשוט במה שמתחילין לומר קודם הסלוק של קדושה ובכן לך תעלה קדושה וגו' שהוא ממש כמו שהי' אומרים נקדש את שמך בעולם שהוא באריכות דברים וראיתי בשו"ת רדב"ז שנשאל על שמאריכין בר"ה ויו"כ באריכות דברים ושבחים ותוארים ועניני קדושה אם אין בזה הפסק והשיב שאפי' להפוסקים שאין לומר היוצרות באמצע הברכה והתפלה משום הפסק אין בזה חשש מפני שהוא קדושה אריכתא והכל ענין אחד וטעמו שבשחרית בשבת ובמוסף מאריכין יותר מימות חול ואין שום פוסק מפקפק ע"ז כי הכל קדושה אריכתא ובר"ה וביו"כ מוסיפין עוד יותר והכל אחד ואין בזה שום הפסק

סימן קמ"ז כבר כתבתי במק"א על מה שמסופק המג"א סי תצ"ד סק"א אם לברך בשבועות שנעורין כל הלילה ברכת התורה בשחר כיון שיש פוסקים שסוברים שהשינה גורמת ההפסק לברך עוד הפעם ברכת התורה וראיתי לגאון אחד (רע"א זצ"ל בהגהות על או"ח) שאם הי' ישן ביום ערב שבועות שינת קבע כדי שיוכל להיות נעור בלילה מברך ברכת התורה בבוקר ממ"נ אם שינה גורם הרי ישן שינת קבע ביום אם הלילה גורם ממילא יוכל לברך כשעלה עמוד השחר ולענ"ד יש לפקפק ע"ז לפ"מ דאי' בשו"ע סי' מ"ז סעיף ז' וסעיף ח' שאם לא בירך ברכת התורה בשחר כיון שבירך אהבה רבה יוצא בזה ברכת התורה והטעם כיון שהברכה מדבר מעניני התורה מובן מאליו שאין חלוק בין ברכת אהבה רבה שמברך בבוקר לאהבת עולם שמברך בלילה כיון ששני הברכות אלו מדברים מעניני התורה (רק כיון שיש פלוגתא בגמ' אם לומר אהבה רבה או אהבת עולם הכריעו הפוסקים לומר בבוקר אהבה רבה ובערב אהבת עולם) אך כ' והוא ששנה על אתר ומסופק שם אם קריאת שמע יש לו דין למוד תורה וכיון שאומר אותו לשם מצות קריאת שמע כדאי' שם בשו"ע מ"מ בזה כיון שמתפלל ערבית מבעוד יום יוצא מ"ע של ק"ש במה שקורא על המטה ומה שאומרים בתפלת ערבית ק"ש הוא כדי לעמוד בתפלה מתוך ד"ת כדאי' בריש מס' ברכות במתני' ברש"י שם בשם הירושלמי א"כ מה הועיל שישן בערב שבועות ביום שינת קבע הלא בתפלת ערבית אמר ברכת אהבת עולם ומיד קרא ק"ש לשם תורה יצא בזה ידי ברכת התורה. והנה הטו"ז והמג"א כתבו שאין להתפלל ערבית בשבועות עד הלילה ויש נוסחא שאין מקדשין עד הלילה משום דכ' תמימות תהיינה וק' אם תוספת יו"ט מצות עשה מה"ת וילפינן מערב עד ערב תשבתו שבתכם וכל מקום שנאמר בו שבות מצוה כהוסיף כדאי' בפ' יו"כ... ולא משתמיט שום פוסק שבשבועות לא נאמרה מצוה זו וכיון שקיבל יו"ט מה מועיל אם ימתין עם התפלה או הקידוש עד הלילה וצ"ל שכך נאמרה מצוה זו תמימות תהיינה עד תוספת חול על הקודש שכיון שכבר קבל יו"ט נתמו ימי הספירה אך מטעם אחר י"ל שימתינו להתפלל ערבית כיון שהנוהגין להתפלל תמיד בכל יום ערבית מבע"י וסומכין לקיים מצות ק"ש מה"ת שפסקינן שצריך להיות דיוקא מצאת הכוכבים במה שקורין ק"ש על המטה כדאי' ברש"י שם א"כ כיון שנעורין בכל הלילה ואין קוראין ק"ש על המטה צריכין להזהר להתפלל ערבית בלילה כדי שיצאו ידי ק"ש כי לאו כ"ע דיני גמירי ולא ידעו להזהר בזה לקרות ק"ש מיד אחר צ"ה הגם שבתקון שקוראין בלילה יש בו הג' פרשיות של ק"ש שקוראין אותן מ"מ הלא פסקינן סי' ס' שמצות צריכות כוונה בדאורייתא ולפ"ז המתפללין ערבית בלילה בשבועות יש מקום לצדד הממ"נ שכ' הגאון זצ"ל אם בלילה גורם פשיטא שיכול לברך ברכת התורה כשיעלה ע"ה ואם השינה גורם יש לומר שלא יצא ברכת אהבת עולם כיון שק"ש שקרא מיד קרא לשם מצות ק"ש והוה כעין ס"ס לברך [אמר המעתיק לא הבנתי מה מיתר בזה אם ישן שינת קבע ביום אם תיקן בזה שבבוקר מברך ברכת התורה ממ"נ אבל לאחר שינת קבע בערב שבועות אם אח"כ מתחיל לעסוק בתורה אם שינת קבע הוה הפסק צריך לברך ברכת התורה הלא בערב קורא התקון בלא ברכה