התעוררות תשובה חלק ב קע

כדאי' ברמב"ם פי"ג מהלכ' א"ב הט"ז אם מותרת להנשא לישראל האיך נאמנת על נדה בשלמא ישראלית האמינתה התורה כדכ' וספרה לה ובפרט לסברת הפוסקים כיון שהיא נאמנת על עצמה נאמנת על בעלה שיש לה חזקת כשרות שלא תכשל באיסור ולשאר הפוסקים הטעם שגילתה התורה בזה מפני שהיא בכלל עד אחד נאמן באיסורין אפי' במקום חזקה כמבואר בפוסקים אבל גיורית שאין תוכה כבראה אולי תשקר והנה מהרמב"ם הל' איסורי ביאה פ' י"ג הל' י"ד כ' ששמשון ושלמה המלך גיירו תחילה הנשים נכריות

סימן קמ"ד

שאלה מי שלא הי' לו בגדים מכובסים על שבת והי' יכול לכבסם בזמן ההיתר קודם ר"ח אב ויען כי ע"פ ההלכה מותר לכבס לצורך שבת כדאי' בשו"ע סי' תקנ"א ובמג"א שם סקי"ח והניח הדבר רק עד אחר ר"ח אב יען כי אז פנוי יותר כיון שממעטין במשא ומתן כמבואר בשו"ע סי' תקנ"ד סס"ב וכל עניניו רק משא ומתן לכן המתין מלכבס עד אז אם מותר לכבס יען כי כיון ממלאכתו להניח עד אחר ר"ח ואם כבס אם מותר ללבשם כדאיתא בססי' תקל"ח מי שכיון מלאכתו במועד שאסור לעשותו במועד ואם עשה אותו ב"ד מאבדין ומפקירין אותו

תשובה י"ל דוקא במקום שאסור מתקנת חכמים לעשות דבר זה ואז כיון מלאכתו אסור אח"כ לעשות בזמן האיסור ומאבדין אותו אבל מר"ח עד התענית שאינו אלא מנהגא בזה לא החמירו בדיעבד שלא ליהנות ממלאכתו כי אופן האיסור מתקנת חכמים הכבוס על שבת לא שייך בזה כי אם גם חל ט"ב ביום ה' ואסור מדברי סופרים לכבס כל השבוע הלא יכול לכבס אחר ט"ב ביום ערב שבת ויש להביא ראיי' לכה"פ שאם כבס שמותר ללבשו ולא קנסו בזה שיהא צריך ללכלך הבגדים כדי שלא יהנה מכבוס וגיהוץ זה מגמרא מגילה דף ה' ע"ב דרב חזי להאי גברא דזרע כיתנא ביום פורים ולטיי' ולא צמח כיתנא ומסיק שם דמצד מלאכה מותר רק באתרי' דרב דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור הוה ואמאי לא צוה רב לאבד מה שזרע בידים כמו שאם כיון מלאכתו במועד שב"ד מאבדין אותו מוכח כיון שאין אלא מנהגא לא קנסינן אותו ורב דלטיי' משום שעבר על איסור ונתקים קללתו ולא צמח כיתנא ועוד כ"ל דאפי' אם יחול ט"ב ביום ה' ובשום אופן לא יוכל לכבס ביום ו' שאז מותר לכבס בשבוע שחל בו ת"ב אם אין לו רק חלוק אחד שבזה האופן ששאלנו ל"מ שלא נאסר אותו ללבשו בדיעבד אלא אפ' לכתחלה אומרים לו כבס כיון שהתירו חז"ל דבר איסור זה לכבס מפני כבוד שבת יען שחמור בעיניהם כבוד שבת מאיסור כבוס בשבוע שחל בו ט"ב במקום מצוה מתירין אותו אפי לכתחלה לכבס בוודאי הוא עשה שלא כהוגן שכיון מלאכתו אבל כיון שכל ענין דבר זה שאסור ליהנות מאותו מלאכה אינו אלא משום קנסא יעויין בסוגיא זו מו"ק דף י"ג ע"א כדאי' להדיא שם ובמקום לבטלו ממצוה לא שייך בזה קנס והכבוס גופי' עתה שרי משום כבוד שבת רק הוא גופי' עשה שלא כהוגן שהניח הכבוס על זמן זה וצריך לעשות תשובה על זה אבל אח"כ כבוס בעצמו מותר לצורך מצוה ואין לקנסו לבטל ממצוה (עיין בשו"ת יעב"ץ שמסופק מי שאין לו טלית אם מותר ללבוש מר"ח עד התענית לקיים מצות ציצית ובאמת אינו מחוייב אפי' מדרבנן ללבוש טלית כדי לקיים מצות ציצית אבל להיות לו בגדים מכבסים הוא מתקנת עזרא)

סימן קמ"ה

נסתפקתי לפ"מ דאי' בשו"ע יו"ד סי' רפ"ב שאסור להניח נביאים וכתובים על תורה אם מצא מונחים אם צריך להסירו ממנו ואם אינו צריך להסירו אם מותר להניח על הנביאים המונחים על התורה עוד ספר נביאים אשר קדושתו קלה מתורה כיון שכבר מונח ער התורה ספר נביאים אחד בלא"ה ויש לדמות דבר זה קצת למ"ש הטו"ז שם שאסור להניח ספר תחת ספר כדי להגביה ספר העליון שיתקרב אצלו דנראה כאלו משמש בספר לצורך חול אבל אם כבר מונח שם מותר להניח אחר עליו

סימן קמ"ו

שמעתי מפקפקים ביוצר סלוק שבסוף דברי היוצר מספר באריכות איך מקדשין מלמעלה עד שמגיע לקדש קדש וכו' וכיון שהוא דרך ספור דברים אין יוצאין בזה סדר קדושה לשיטת הרא"ש ודעימי' קדושת יוצר אור אין לו דין קדושה ונאמרה ביחיד וכיון שהוא דרך ספור האיך המלאכים למעלה מקדישים ובאמת י"ל שבעלי מחברים סדר קדושות אלו סוברים כשאר שיטות שקדושת יוצר