התעוררות תשובה חלק ב קסב

לא הוה ספק ברכה ולהקל [ולענין ברכת המזון אם אכל כדי שביעה] ונ"ל להביא ראיי' לזה שיצא ממש ע"י הרהור הגם שלכתחלה צריך לברך בפיו ולהשמיע לאזנו מה שמברך ממה שאי' ברמב"ם פ"א מהל' ברכות הי"א וז"ל השומע ברכה מהברכות מתחלתה ועד סופה ומתכוין לצאת בה י"ח יצא ואע"פ שלא ענה אמן ותמוה מאוד הלא בכל מקום שיוצאין ע"י שומע כעונה כגון קריאת המגילה וקריאת הלל שופר צריך לכוון השומע ומשמיע המשמיע צריך לכוון להוציא את השומע ידי חובתו והשומע צריך לכוון שיוצא בזה וכאן כתב הרמב"ם אם נתכוין השומע יצא ולא כ' אם כיון המברך להוציא אותו וכן משמע מירושלמי כדברי רבינו, ותמוה יותר שלא עורר אחד מהמחברים ע"ז אבל ניחא כיון שהשומע מתכוין לצאת בזה ושמע כל הברכה א"כ יצא בזה מצד הרהור והרמב"ם כ' לשון דיעבד אם נתכוין יצא אבל לכתחלה צריך באמת לברך בפה ולהשמיע לאזנו או שיתכוין המברך להוציאו והוה כאלו הוציא מפיו ומשמיע לאזנו ועוררני ע"ז בני הב' אברהם נ"י שמגילה וודאי לא יצא ע"י הרהור ממה ששומע מן חבירו דהוה כקראה על פה דבשלמא אם מתכוין הקורא להוציא ושומע כעונה דינו כאלו עונה אותה ממגילה הכשירה כיון שהקורא קורא אותה ממגילה כשירה ולא הוה כאלו קראה ע"פ משא"כ אם הקורא לא כיון להוציאו ידי חובהו רק הוא יצא יען שהוא מהרהר בה והרהור לא הוה ממגילה כשירה אבל צ"ע לפ"ז מי שלוקח מגילה כשירה ורואה בכל תיבה ותיבה ומהרהר בה אם יצא בדיעבד במקום אונס אולי יש לחלק וצ"ע

סימן

קל"ג

(בענין ווידוי מעשר בשנת רביעי ובשנת שביעי לשמיטה

) תנן יוחנן כהן גדול העביר הודית המעשר גם הוא בטל את העוררים ואת הנוקפים בימיו לא הי' אדם צריך לשאול על דמאי [ומס'... ודבר פשוט שהוא מראש סנהדרי גדולה עם בית דינו תקנו דבר זה והטעם כיון שלא נתנו המעשר

ראשון ללוים רק לכהנים א"כ לא הי' יכולין להתוודות ולומר ככל מצותך אשר צויתני וכ' בי' בוידוי מעשר וגם נתתי' ללוי כדאי' בגמ' סוכה דף מ"ח ע"א והרמב"ם כ' ועזרא קנס את הלוים בזמנו שלא יתנו להם מעשר ראשון וגם כ' בהל' מ"ש ונטע רביעי פי"א זמן שלא הי' נותנים מעשר ללוי לא הי' מתוודים והנה קשה מאוד קושית הב"י בסי' של"א ד"ה ואח"כ וכו' יוחנן הי' כמה דורות אחר עזרא והוא ביטול הודית המעשר ואי עזרא רק לדורו תקין למה בטיל הודית המעשר, והנה דבר פשוט שראב"ע דסבר מה"ת ניתן אף לכהן והא דכ' ולבני לוי נתתי את המעשר גם הכהנים בכלל ובכ"ד מקומות מצינו לכהנים נקראים לוים בגיטין בפ' הניזקין וא"כ פשיטא דלדידי' אין מקום לתקנת יוחנן כה"ג ויכול לומר וגם נתתיו ללוי היינו לכהן הנקרא לוי אלא וודאי יוחנן סבר כר"ע דמה"ת נותן דווקא ללוים אך קשה לפ"ז למה קנס עזרא לדורות כיון שאצלם לא נמצא עון זה שלא עלו לירושלים כדאי' בב"י וי"ל שעזרא תקן גם לדורות כל זמן שבהמ"ק קיים כדי שיתעוררו הלוים שנקנסו הלוים בדורו של עזרא מפני שלא עלו לירושלים ולא הי' מהם לעבוד עבודתם כדי שיתאמצו הלוים תמיד בעבודה שלהם בבהמ"ק ולפ"ז אחר חורבן בהמ"ק חוזרים ונותנים ללוים וכיון שהוא תיקן רק בזמן שבהמ"ק קיים ולא לעולם א"כ יפה גזר וקנס כי יש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת בשב וא"ת שלא ליתנו ללוי אם גזירתם איננו לעולם אך קשה וכי הי' יודע עזרא שיחטאו ישראל שיחרב המקדש ולא יהי' תקנתו לעולם הלא הוא דבר שבבחירה תליא מלתא. אך ניחא לי לפמ"ש הראב"ד בהל' בית הבחירה פ"ו הי"ד וז"ל שהי' יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידין להשתנות ולהתקדש קדוש אחר עולמי בכבוד ה' לעולם כך נגלה כי מסוד ה' ליראיו ועכ"ל והנה בלשונו הטהור נתיישב מה שהקשינו וכי הי' יודע עזרא שיחטאו ישראל ויחרב המקדש בעוונתם אבל באמת לא כ' הראב"ד שידע שיחרב המקדש ויגלו ישראל אלא דקדק בלשונו שהי' יודע עזרא שעתידין להשתנות ולהתקדש עולמית שעזרא ידע ברוה"ק שיחרב הבית ויהי' קדושה שלישית קדושה נוספת לעולמי עולמים בב"א ולכן לא קידש המקדש בקדושה שני רק כל זמן שבהמ"ק קיים והי' יודע שגזרת תקנתו לא יהי' לעולם ושפיר יש כח בידו לעקור דבר מה"ת בשוא"ת ואתיא שפיר מה שתמהו רבותינו ז"ל על הכהנים הקדושים החשמונאים שלקחו המלוכה לעצמם השייך למלכי בית דוד ומתרצים כי ידעו הכהנים שאין מלכותם קיימת ויחרב הבית ויגלה