התעוררות תשובה חלק ב קסא

דף ח' כמה דרשות על זה ומיושב בזה קושיות התוספות והר"ן בסוכה פ"ב למ"ל קרא בערב תאכלו מצות הא בלא"ה חייב לאכול מצה בשביל יו"ט משום יו"ט ובזה ניחא דקרא קאי שצריכין חוץ מכזית מצה של יו"ט צריכין עוד לאכול כזית מצה משום פסח משום דאין עושין מצות חבילות ואלה"ק נלמוד מזה דאין עושין מצות חבילות חבילות דגמרא מסוטה מביא דרשות הפשוטות יותר ובאמת אם כיון בכזית אחד לצאת בו משום יו"ט ומשום מצה יצא לפי מה דאיתא בגמרא ערבי פסחים דף... ע"ב דאם אין לו שני דמותר לעשות חבילות חבילות אמנם אם לא כיון בהדי' לצאת בכזית זה משום פסח לא יצא לא מבעי' למ"ד מצות צריכת כונה פשיטה דלא יצא אלא אפילו למ"ד מצות אצכ"ו כיון דהתורה הקפידה שלא לעשות חבילות חבילות אנן סהדי ומוקמינן אתו בחזקתו שלא רצה בזה לצאת ג"כ ידי מצה והוה כמו היפך כונה כסברת רשב"ם כמובא בר"ן ובתוספת ומי שדעתו רחבה יבאר לנו כל זה לטובה

סימן קל"א

נ"ל המדליק נר חנוכה צריך שידליק רוב היוצא מן הפתילה כדאי' בהלכות שבת לענין הדלקת כר שבת סי' רס"ד ס"ח והטעם דאם לא ידליק רוב היוצא איננו נדלק היטב יפה וחיישינן שמא יטה כדי שידליק יפה וכיון דאיננו דולק היטב יפה דיש לחוש בו שמא יטה א"כ לא חשיבא הדלקה כזו וראיי' מרש"י שבת דף כ' ע"א ד"ה תני ר' חייא וז"ל בפ' ב"מ לגבי מנורה להעלות נר תמיד שתהא שלהבת עולה מאליה אלמא בכי האי גוונא הוי הדלקה עכ"ל משמע דאם לא הדליקה כ"כ לא חשיבא הדלקה ועוד דנר חנוכה דומיא דמנורה בעינן ובמנורה כ' להעלות נר תמיד כדכ' רש"י דף כ"א ע"א וז"ל ולא שתהא עולה ע"י דבר אחר שתהא צריך תיקון והטיי' עכ"ל מכש"כ בשבת שבתוך חנוכה שיש לחוש שמא יטה כדי שתדליק יפה הגם שכבתה אין זקוק לה היינו אם הדליקה מעיקרא כהוגן אבל אם לא הדליקה יפה זקוק לה

סימן קל"ב

תמי' לי הרמב"ם בפ"ט הי"ז מהל' תפלה מביא סדר התפלות כך הוא וכו' וקורא זמירות ומברך לפני' ולאחרי' וקורא ק"ש ומברך לפני' ולאחרי' ומדלג קדושה מן ברכה ראשונה שלפני' שאין היחיד אומר קדושה וגו' ומתפלל מעומד וישלים וישיב ויפול על פניו ויתחנן וגו' ואח"כ יקרא תהלה לדוד ומתחנן לפי כחו ויפטיר למעשיו ולקמן בפ"ט הל' ה' כ' ואח"כ אומר ובא לציון גואל ואני זאת ואתה קדוש וקרא זא"ז וגומר הקדושה וכו' ואלו הפסוקים עם שלפניהם ושל אחריהם הם נקראים סדר קדושה ואח"כ מתחנן וגו' ונפטרים עכ"ל ולמה לא מביא למעלה שאומרים סדר קדושה וניחא לי לעיל כי סתם סדר תפלות "יחיד" ורמב"ם לשיטתו שסבר שם שאין היחיד אומר קדושה לכן מדלג קדושה שבברכות יוצר אור וממילא מטעם זה אינו מביא שיאמר סדר קדושה אבל לקמן בפ"ט שמביא הרמב"ם וז"ל סדר תפלות "הצבור" כך הוא בשחר כל אדם יושבין וש"ץ יורד לפני התיבה וגו' וש"ץ אומר ובא לציון וקדושה והם עונין קדוש קדוש ג' פעמים אז הצבור אומרים קדושה ובצבור באמת סבר דאומרים קדושה

סימן קל"ג

שאלה מי שהי' במקום שאינו נקי לגמרי ואסור לו לברך אבל מותר להרהר והרהר הברכה שהי' צריך לברך כמבואר בשו"ע סי' ס"ב ס"ד וברמ"א שם ובטו"ז סק"א ואח"כ ניקוי אותו מקום באופן שנקי לגמרי ומותר לברך ועדיין עליו חובת ברכה זו כגון ששתה מים לעצמו ובירך אחריו בהרהור או שבירך ברכת המפיל ע"י הרהור וכדומה אם מותר ומחוייב לברך ברכה זו יען שלא בירך אותו רק בהרהור

תשובה נלענ"ד כיון שיצא לגמרי בהרהור כדמשמע מהפוסקים ומסתימת לשון השו"ע כדאי' בב"י סי' פ"ה א"כ אם חוזר ומברך הוי ברכה לבטלה אבל מיש פוסקים משמע דמה שמהרהר ברכה בלבו אינו אלא חומרא בעלמא ועצה טובה ואיננו יוצא בזה ומה גם לפ"מ שמביא המל"א שם סק"ב בשם השל"ה וז"ל שיהרהר בלבו היינו שיחשוב בלבו שמחוייב לברך ויצטער ע"כ על שאינו יכול לברך עכ"ל יש לפרש דבריו כיון שמשתוקק לברך ומצטער עצמו שאינו יכול לברך הוי"ל כחישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה שמעלה עליו הכתוב כאלו עשאו כדאי' בגמ' ברכות ח' ע"א וכל זה לענין שמקבל שכר אבל פשיטא שהמצוה לא קיים א"כ צריך לברך ולא יהא אלא ספק אם יצא או