התעוררות תשובה חלק ב קנח

כפרים מקדימין ועיירות ומוקפות חומה קורין בו ביום ומפרש בגמ' ת"ק סבר בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה עיירות בארבעה עשר וזמנו של זה לא כבזמנו של זה אף כאן עיירות בי"ד וזמנו של זה לא כבזמנו של זה ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן אין מוקפין קודמין לעיירות, שאני הכא דלא אפשר, ור' יוסי סבר בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן אין מוקפין קודמין לעיירות, ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה זמנו של זה לא כזמנו של זה אף כאן זמנו של זה לא זמנו של זה שאני הכא דלא אפשר, יש לפרש פלוגתייהו לשיטת התוס' דף ב' ע"ב בד"ה כרך שאין בו י' בטלנים שיטתם שמוקף חומה אע"פ שאין בו י' בטלנים אעפ"כ קורין בט"ו ושיטת הרשב"א דיש להם דין כפר ועיקר זמנו בט"ו אבל מקדימין ליום הכניסה ככל הכפרים א"כ לפ"ז שכיח הרבה שמוקפין קודמין לעיירות כגון שחל י"ד בע"ש שעיירות קורין בע"ש ומוקפים שאין בהם י' בטלנים ביום ה' וסובר ג"כ כר"י שי"ד לא חל בשום פעם בשבת ואין עיירות נדחין בשום פעם ממקומן לכן מוקפין ביום ה' לקיים ג"כ זמנו של זה לא כזמנו של זה ור"י סבר כשיטת התוס' שמוקף ואין בו י' בטלנים דינם ככל המוקפין שאין קורין רק בט"ו א"כ לא ימצא שמוקפין קודמין לעיירות בשום פעם וסובר ג"כ כאחרים שי"ד יכול להיות בשבת לכן נקט רק עיקר לדרשא בכל שנה ושנה שאין עיירות נדחין ממקומן ואין מוקפין קודמין לעיירות

בדף ב' ע"א אהא דאמר ר' ירמיה' בר אבא מנצפך צופים אמרום והקשה הגמ' מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין אין מהווה הווה ולא הוי ידעינן הי באמצע תיבה והי בסוף ואתי צופים ותקנום פתוחין באמצע תיבה וסתומין בסוף תיבה ומקשה אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה אלא שכחום וחזרו ויסדום הקושיא מובן מאליו מהמתרץ אתי צופים ותקנו הני בסוף תיבות והני באמצע תיבות הלא לא מתורץ בזה הקושיא הראשונה אלה המצות שאין נביא וגו' כאשר הקשה באמת הגמ' קו' זה על תירוצו ומה ס"ד דהתרצן ויש ליישב בקו' ראשונה אמר ועוד ואלה המצות שאין נביא "רשאי" לחדש דבר מעתה ובקו' שנייה נקט אלה המצות שאין נביא "עתיד" לחדש והנה י"ל כיון שמה"ת רשאי לכתוב בין בתחלת התיבה בין בסוף התיבה סתומה או פתוחה כמו שירצה והכל כשר ואתי צופים ואמרו פתוחות בתחלת תיבה וסתומות בסוף תיבה לא תקנו בזה שום מצוה כיון שנוכל לכתוב כמו שנרצה והכל כשר אמרו צופים שיכתוב כך ומה בכך ושפיר מתורץ ג"כ הקושיא אלה המצות' שאין נביא רשאי לחדש שלא שנה בזה שום דבר לכן מקשה על תי' זה כך בפעם השני' אלה המצות שאין נביא "עתיד" לחדש היינו אמת שרשאים לתקן דבר זה שאין בזה שום שינוי מצוה אבל התורה העידה אלה המצות שאין נביא "עתיד" לחדש הגם שרשאים זה מ"מ לא יחדשו שום דבר וק"ל

סימן קכ"ט

אי"ה כאשר בקרוב יבא משיח צדקינו כעת לחננה כי בא מועד ויחזור הסמיכה ויקדשו ע"פ הראיי' אז יחול לפעמים יו"כ בערב שבת או ביום א' ויעיין מזה בפסחים נ"ח ע"ב רש"י בד"ה בשני בשבת ובתוס' שם ד"ה באלו חל בשני בשבת מה יעשו בהדלקת נר שבת שהוא חובה בערב שבת שחל בו ביום יו"כ הרי אסור להדליק ונלענ"ד שצריך להדליק בערב יו"כ נר שבת שירבה שמן בנר עד שידליק גם בליל שבת ולברך עליו להדליק נר של שבת שהחיוב של נר שבת הוא מפני שלום ב"ת ופרש"י שמצטערים לילה בחושך וגם הוא מפני עונג שבת כמבואר בפוסקים שצריך לאכול סעודת שבת אצל הנר משום עונג שבת א"כ מקיים בזה עיקר מצות הדלקת נר שבת הגם שבשו"ע סי' רס"ג ס"ז במחבר ורמ"א אי' באם שהקדים להדליק בע"ש קודם פלג המנחה צריך לכבותה ולחזור ולהדליקה והטעם מפני שלא ניכר שהדליק לכבוד שבת מכש"כ אם מדליק נר של שבת ביום חמישי מ"מ עיקר טעמא של הדלקת נר שבת מקיים גם אם מדליק אותו ביום חמישי לשם שבת ויכול לברך עליו מפני שהוא הכשר מצוה כמו דמברכינן על נר של חנוכה שמדליקין בע"ש בעוד היום גדול אחר פלג המנחה כיון שא"א בענין אחר חשיבא הכשר מצוה כדאי' באו"ח סי' תרע"ג בטו"ז סק"ט טעם זה ובמג"א סי' תרע"ט סק"ב, רק בערב שבת בחול אם הדליק קודם פלג המנחה ולא ניכר שהוא משום כבוד שבת כיון שיוכל לכבותה ולהדליקה עוד צריך לכבותה ולהדליקה כדי לקיים מצות כבוד שבת אבל בזה היכי דלא