התעוררות תשובה חלק ב קמה

מכל מה שנשבע המפורשים במתניתין נבילות וטריפות שקצים ורמשים וי"ל לפי שיטת הרא"ה דשקצים ורמשים הפוגמים מותר מה"ת לאכול רק אם השביחם אז אסורים וכן לפ"מ דאי' בספר ה"ת ח"ר סי' ר"ד דגם בטריפות יש שאינם בלאו רק איסורם הוא מדכ' זאת החי' אשר תאכלו חי' אכול שאינה חי' לא תיכול והוה רק באיסור עשה דלאו הבא מכלל עשה עשה הוא א"כ גם על טריפה כזו אינו מושבע ועומד עליה לכן מקשה הש"ס רק מנבילה דהוא ודאי בלאו משא"כ על אינהו לא הי' יכול להקשות מושבע ועומד הוא דהוה יכילנא לתרץ דמיירי בטריפה שאינה רק באיסור פשה ושקצים ורמשים הפגומים לכן מקשה רק מנבילה

ובזה מיושב דקדוק עצום דר' יוחנן מקיים למתני' בכולל דברים המותרים עם דברים אסורים הא עיקר חסר מן הספר דבמתני' נקט רק סתם שלא אוכל וקחשיב רק דברים אסורים רק הכוונה במה שאומר וחישב נבילות וטריפות שקצים ורמשים בזה עצמו כן כולל דברים המותרים דנבילה כולל עם טריפות דיש מהם שאינו מושבע ועומד עליהם (ומיקרי התירא כדאי' להדיא בתוס' שם דף כ"ב ע"ב בד"ה היתירא שגם שח"ש אסור מה"ת מיקרי התירא) וכולל בזה שקצים ורמשים כולם אינם פגומים עם פגומים וכולל דברים המותרים עם דברים אסורים במה שאומר שלא אוכל נבילות וטריפות וק"ל

, על דברי תוס' דף כ"ג ע"ב שם בד"ה דמוקי לה כתב מהרש"ל לר"ש דסבר כל שהוא למכות ה"ה שלא כדרך הנאתן חייב והקשה המהרש"א על סברא זו הא חזינן ר"י סבר חצי שעור אסור מה"ת ואעפ"כ ר"י גופי' מרא דשמעתא דכל איסורין שבתורה שלא כדרך הנאתן מותר, ונלענ"ד לפמ"ש רש"י יומא ר"פ יו"כ על ח"ש פחות משיעור שלם וכן מורה לשון "חצי שעור וח"ש הוא לכה"פ בגדר אכילה ונהנה ממנו זה אסור מה"ת אבל שלא כדרך הנאתן שרי אבל לר"ש דכל שהוא היינו אפילו כגרגר חרדל דמזה וודאי אין לו הנאה כראוי ועפ"כ חייב ה"ה שלא כדרך הנאתן ואפשר שזה טעמו של רש"י שפירש פחות משיעור שלם כיון דר"י סובר שלא כדרך הנאתן מותר ובתוס' שם בשבועות אי' שאפילו איסור דרבנן איננו א"כ האיך אסור מה"ת כל שהוא ממש שלא כשלא דרך הנאתן כסברת מהרש"ל לכן פי' פחות משיעור שלם וביו"כ ממתני' שתה ציר או מוכייס פטור הגם שדרך לטבל בו את הפת מ"מ אי שתי בעיני' הוה שלא כדרך אכילה והנאה כדאיתא בגמ' ר"פ אלו עוברים לענין כותח הבבלי לכן גם ביו"כ פירוש רש"י פחות משיעור שלם

וחזינן לגאון (עיין כ"ס יו"ד סי' י"ח) שהקשה על סברת רב האי גאון (עיין פמג"ד יו"ד בפתיחה להל' שחיטה סי' ב') דבאיסור עשה שאינו זבוח חצי שעור אסור לכ"ע כמו שיעור שלם א"כ האיך מתרץ ר' לקיש שבועה שלא אוכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים במפרש וחצי שעור הלא המתני' נקט גם "נבילות" שהוא אסור ג"כ באיסור שאינו זבוח ובזה חצי שעור כמו שעור שלם ולפמ"ש לעיל דלאו הבא מכלל שעה שהוא באיסור עשה כיון דאתי רק מדרשא ולא הוה עליו מושבע ועומד לסברת התוס' שחצי שעור לא הוה עליו מושבע ועומד ועשה שאינו זבוח הוא לאו הבא מכלל עשה ואתי מדרשא מה שאתה זובח אתה אוכל ולא מה שאין אתה זובח א"כ לא הוה עליו מושבע ועומד ושפיר משני ר"ל במפרש וחצי שעור

מסברא דמייתי לומר דשקצים ורמשים שהמה פגומים מעיקרא ואעפ"כ התורה אסרתן לאכול ה"ה שלא כדרך הנאתן חייב כיון שכל אכילתן שלא כדרך הנאתן הוא כיון שהמה פגומים וגם שלא כדרך אכילתן חייב דלא שייך גבי' שלא כדרך אכילתן שכל עיקרם אינם עומדים לאכילה ולא שייך גבייהו לומר כדרך או שלא כדרך אכילתן אבל מגמ' פסחים דאמר כל איסורין שבתורה אין לוקין שכהד"כ חוץ מכלאי הכרם ובשר בחלב יאמר ג"כ שקצים ורמשים אבל באמת לא קשה הלא מעיקרא כל אכילתן הוה שלא כדרך אכילה כיון דאין עומדין כלל לאכילה ואינם ראויים לאכילה כלל וכל אכילתן שלא כדרך הנאתן הוא כיון שפגומים מעיקרא והתורה אסרתן אם כן אדעתא דהכא התורה אסרתן ולא צריכא הגמ' לומר ולפוטרן אבל בשר בחלב וכלאי כרם שהם בעצמם ראויים ועומדיה לאכילה וליהנות כדרך הנאתן בזה צריך לאשמועינן שאסורין מה"ת שלא כדרך הנאתן וי"ל שדבר זה תלוי בפלוגתת הה"מ ופר"ח באם אוכל שקצים אלו אחר שנפגמו מטעם הטבעי בפר"ח סי' ק"ג אוסר ומביא בשם הה"מ בפירוש רמב"ם דמתיר והרמב"ם דמביא בכ' ה' מהלכות יסודי התורה הל' ה' דשקצים ורמשים אם אכלן שלא כדרך הנאתן פטור מיירי בשרצים