התעוררות תשובה חלק ב קמג

להיעשות שאור משא"כ בזה שחלא שנפלה בו ביין גורם להחמיצו אבל בלאו הכי נשאר יין תמיד ולא נחמץ

ואיידי אעורר איזה דברים במס' זו פ"ג מ"א בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק נתערב באחרים כולם ידלקו עכ"ל המשנה. ותמי' לי לפ"מ דפסקינן חתיכה הראוי להתכבד אפילו באלף לא בטיל אם בא החשיבות מחמת עצמו אבל אם החתיכה אסורה מבליעת אסור והבליעה איננו חשובה בטילה א"כ הכא הטעם דכולם ידלקו כר"מ משום חשיבות הבגד ודבר שבמנין הוא הלא הבגד בעצמותו מותר והצבע בעצמו אין לו חשיבות

שם במ"ג האורג מלא הסיט מצמר הבכור בבגד ידלק הבגד ומשער הנזיר ומפטר חמור בשק ידלק השק עכ"ל יש לעיין אם ארג משער פטר חמור קודם שנפדה לחכמים דאסור בהנאה ואח"כ פדה אותו אם נתבטל איסורו למפרע והכל שרי או לא ואם נאמר דנתבטל למפרע איסורו א"כ הו"ל דבר שיש לו מתירין כי מצות פדיי' קודמת למצות עריפה כדאי' במשנה סוף פ"ק ממס' בכורות. שם במשנה ט' ספק ערלה בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר ובחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט עכ"ל יש לומר דאשמעינן דחוצה לגינה נוכל לומר כל דפריש מרובא פריש ואפי' במחצה על מחצה הוה ספק ומותר בחוצה לארץ אבל בגינה שהאילנות קבועים והוא נוטל במקום הקביעות הווא אמינא שיהא אסור קמ"ל דספק גמור כזה ג"כ שרי

סימן קי"ז

נסתפקתי בלאו הניתק לעשה אי צריך דוקא העובר על הלאו לנתק בעצמו העשה או די אם ניתק הלאו מ"מ למשל בהשבת הגזילה שבא אחר ולקח להגזיה מן הגזלן כדי להשיבו לבעליו והחזירו לבעליו שניתק הלאו וכן בשריפת נותר ובשליח הקן ויש ראי' מלשון הרמב"ם מה' שחיטה פ' י"ג ה"א שכתב הלוקח אם על הבנים וכו' ולוקה על שחיטת האם וכו' ואם שלחה אחר שלקחה פטור וכן כל מצות ל"ת שניתקה לעשה חייב לקיים עשה שבה ואם לא קיימו לוקה בא אחר וחטף מידו ושלחה או שברח מתחת ידו שלא מדעתו לוקה וכו' עכ"ל נראה להדיא שאם אחר שלחה לוקה מי שנטל האם על בנים ויש להביא ראי' לזה מחולין דף קמ"ג ע"א לא יטול האם על בנים אפילו לטהר המצורע ושם קמ"ב ע"א איתא דהו"א דידחה עשה דמצורע משום גדול השלום עשה דשליח הקן (וכגון דנטל האם ע"מ לשלחה דלא עבר על לאו דלא תקח קמ"ל וקשה הא צפור מצורע מצוה שישלח אותו על פני השדה) ונתקיים בו מצות שילוח הקן גם כן א"כ יטול האם ע"מ לשלחה ויטהר בו המצורע וישלחנו ע"פ השדה ונתקיים בו גם מצות שילוח הקן אלא מוכח דוקא הבעלים בעצמם צריכין לשלוח ואף דאסור זה משום מצות חבילות חבילות לקיים בדבר אחד שני מצות ואין עושין מצות חבילות יליף בסוטה מקרא הא מסקינן בגמ' פסחים באין לו שאני כגון דאין לו רק כוס אחד מברך עליו בהמ"ז וקידוש והכא ע"כ דאין לו דאי הי' לו פשיטא שאין רשאי ליקח האם לטהר המצורע

ולכאורה פשיטא דאם עושה בעצמו שליח העובר על הלאו לנתק העשה דמנתק בזה הלאו כמו בכל התורה כולו שלוחו של אדם כמותו אבל יש להשיב על זה כיון דזכין לאדם שלא בפניו וזכי' מטעם שליחות דאנן סהדי דניחא לי' שיהא הזוכה שלוחו, כיון דזכות הוא לו א"כ ג"כ נאמר דאם אחר שלח האם בזה לא נעשה שלוחו ושאני התם הזוכה מכוין לזכות בעדו ולהעשות שלוחו ואמרינן מי שזכה בעדו מסתמא מרוצה לו אבל הכא בא לו מעצמו לשלח האם ואפשר אם באמת כיון המשלחו בתורת שליחות הוה כאלו ניתק העובר בעצמו הלאו ולפ"ז קשה יכוין הכהן בעת שליח צפור על פני השדה שמקיים גם בזה בתורת שליחות שליח הקן לכן ע"כ צ"ל דשאני זה מכל התורה כיון דהוא בעצמו עבר הלאו צריך בעצמו לנתקו משא"כ בשאר מצות מהתורה שלוחו של אדם כמותו לטוב

סימן קי"ח

בספר התעוררות תשובה סי' כ"ה דף כ"ב ע"ג כתב להחמיר כדברי הטו"ז בשם הרמב"ן שלצור צורת אדם בציור על גבי לוח ג"כ אסור ורצה להתיר שם ע"י גוי הגם שנקטינן לחומרא שאמירה לנכרי שבות גם בשאר איסורין כדאי' בשו"ע יו"ד סי' רצ"ז ס"ד בהג"ה ועיין בש"ך סק"כ סק"ט וכתב שם דיש לעיין בזה ע"פ ספרי הובא ברש"י דדרש מקרא אפילו על ידי אחרים אסור והיינו מה"ת אם כן לא הועיל אם מצוה לגוי כי הוא אסור ג"כ מה"ת והנה מהרמב"ם פ"ג דהל' ע"ז ה"ט נראה להדיא דסבר רק אם עושה לשם