התעוררות תשובה חלק ב קלה

למה גזרו ש"י בשאר ימות החג במקדש כיון שסוף סוף יעשה מצוא והוא פטור ואולי נקט הגמרא להלכתא בגזירת ש"י כלישנא דר"י דמתניתין פטור והטעם משום דהוא טרוד במצוה כיון דבזה לא טרוד כדכתבנו גזרו ש"י כאשר פסק הרמב"ם באמת להלכתא כהאי לישנא

אבל קשה מאד לר' אליעזר דסבר מכשירי שופר דוחין שבת כמו מכשירי מילה ולדידי' דסבר דמותר להעביר האיזמל בשבת בר"ה למול התינוק ובתוס' שם דף ק"ל בד"ה ר' אליעזר כתבו הגם שהיה יכול להביאו דרך חצירות שאינו אלא שבות ושרי ר"א דרך ר"ה דהוה דאורייתא כדי למהר המצוה וכן מבואר להדיא בפסחים דף ס"ט ע"א דלר"א דמכשירי מצוה דוחין שבת מותר לכתחילה להעביר ד' אמות וא"כ ה"ה דלדידי' מותר להעביר לולב למקדש לשמח בו (ומכש"כ בשופר שלא יכול לקיים המצוה בלעדו אם לא ילך אצל חכם מ"מ משופר לא קשה כיון דאין בקיאין בקביעות החודש הוה ספק וגזרו גם לר"א ועיין בר"ן סברא זו בביאור) א"כ למה גזרו לר"א בלולב בשאר ימות החג בשבת במקדש הלא גם לכתחילה מותר להעביר וי"ל דר"א לשיטתיו דסבר טעה בדבר מצוה ועשה מצוה חייב היינו ללישנא דמתני ר' הונא חייב אבל לר"י דמתני פטור וגם ר"א סובר בשני תינוקות אחד למול בע"ש ואחד למול בשבת ושכח ומל של ע"ש בשבת שהוא פטור קשה וצריך לדחוק ולומר שמחוייב עליו מצות למול את הבן משא"כ בשאר הימים שאין מחוייב להביא עצמו לידי חיוב לא שייך סברא זו כאשר כתבתי, ונלע"ד דר"א דסבר מכשירי לולב דוחין לשבת זה זה דוקא ביום ראשון וכדיליף לי' מדכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון ביום אפילו בשבת וכיון דאין טלטול לולב מלאכה א"כ לא נצרכה אלא למכשירין כדאי' בשבת דף קל"א אבל בשאר הימים במקדש דילפינן מדכתיב ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים ותיבת "ימים" לא אייתרא, דאיצרכא לר"א לילף מיניה ביום אבל לא בלילה כדאיתא שם בגמרא דף קל"א ע"ב מודה ר"א דאין מכשירים דוחה בהם וממילא מיושב הקושיא

ועוד נלענ"ד דבר חדש לכאורה קשה מאוד הא דתנן בביצה דף י"ב ע"א בש"א אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ס"ת לר"ה, ולמה הלא שמאי סבר מכשירי לולב דוחין את השבת כשיטת ר' אליעזר דר"א תלמידו הוה ולא אמר. דבר מה שלא שמע מרבו כדאי' בסוכה דף כ"ח ע"א ועיין בתוס' שבת דף ק"ל ע"ב בד"ה דר"א א"כ מותר להוציא הלולב ונ"ל סברא חדשה דמתני' מיירי אין מוציאין את הלולב אם כבר יצא, ולב"ה דשרי כיון דיש מצוה קצת כל היום כמו אנשי ירושלים שתמיד הי' לולביהם בידיהם כדאי' בסוכה.... א"כ מיקרי צורך קצת וביו"ט שחל בשבת גזרו שמא יעבירנו אחר שכבר קיים המצוה שיעבור ד' אמות בחזירתו לפ"מ שאי' בגמ' הכל חייבין ואין הכל בקיאין גזירה שמא ילך אל הבקי ויעבירנו משמע דמשום הליכתו אצל חכם ללמוד גזרינן ובפרט לפירוש ר"ן הכל חייבין ומחמת החיוב טרוד ושמא ישכח ויעביר לכן לא גזרינן ש"י בחזירתו לביתו אבל לר"א דסבר מכשירי לולב דוחין שבת ומותר לעשות כל מלאכות ולהעבירו ד' אמות קודם שיצא המצוה והעולם לא ידע לחלק בין קודם המצוה לאחר המצוה בקל יסברו שמותר להוציאו ולהעבירו ד' אמות שיחזירו לביתו וגזרו שפיר ש"י בחזירתו שוב הראה לי בני כה"ר אברהם מש"כ בסמ"ג מ"ע מ"ב וז"ל ולמה אין תוקעין אמר רבה גזירה שמא יטלנו בידו ויוליכנו למי שיתקע לו ויעבירנו אח"כ ד' אמות ברה"ר עכ"ל מפורש היטב אח"כ ומיושב בזה הקושיא למה גזרו הלא טעה בדבר מצוה ועשה מצוה פטור, שיעביר אחר שקיים כבר המצוה ולפמ"ש אליבא דר"א אתי שפיר יותר דהסמ"ג וגם הרמב"ם כתבו שילך אצל הבקי להוציאו בשופר ובקריאת המגילה ומיושב בזה אם הכל חייבין ואין הכל בקיאין למה אין הולכין בערב שבת ללמוד לתקוע ולקרא את המגילה אם גם החיוב מצוה איננו עדיין בערב שבת מ"מ הלא יודעין שמחר יתחייבו ולמה המתינו עד שעת המצוה אולי ימצא הבקי אז בביתו אלא שהולכין אצל הבקי שיוצאין

ובעיקר הקושיא נ"ל ליישב כך בנקדים איזה דקדוקים א) הדבר תמוה דמשום שמא יטעו איזה יחידים להעבירו גזרו רבנן לבטל המצוה מכל וכל ב) האיך שייך שמא ילך אצל הבקי ללמוד בשאר ימות החג הלא כבר למד מי שאיננו בקי ביום ראשון ולא שכיח שישכח מה שלמד ביום ראשון עד יום שני שצריך לחזור וללמוד ג) קשה נוסחת הגמ' במגילה דף ד' ע"ב דאמר רבה הכל חייבין בקריאת המגילה ובתקיעת שופר ואינו מזכיר לולב ד') בשופר לא גזרו במקדש וכתב רש"י רפ"ד דר"ה משום דלא גזרו שבות במקדש בד"ה גזירה