התעוררות תשובה חלק ב קלב

אינו גבוה י' הוה מקום פטור משום דאין כרמלית בכלים מכש"כ אם אינו רחב ד' הוה מקום פטור ולהחליף ע"י שמניח במקום פטור מכרמלית לרה"י שרי ונלענ"ד כפקפק על זה חדא מה שכתב שם וז"ל לפ"ז בנידון דידן כיון שהושיטו ידו לבית ונוטלת התינוק ושהתה ידה קצת בבית הוה כנח במקום פטור ואנן קיי"ל מכרמלית לרה"י דרך מקום פטור שרי להחליף לכתחלה כמו שכתב סי' שנ"ה ס"ג ע"כ היתר הנ"ל ברור עכ"ל וזה תמוה חדא דהמחבר נקט בסתם בסי' שמ"ה ס"ז דגם בזמן הזה הוה רה"ר א"כ אסור להחליף ועוד הלא ברה"י לא שייך מקום פטור כדאיתא להדיא ברמ"א סי' שמ"ה סי"ט. ועוד קשה הלא פסק הרמ"א בסי' שמ"ה סי"ט בכרמלית אין מקום פטור משום דמצא מין את מינו ונעור ודינו ככרמלית א"כ לא פעל כלום אם גם יוציאו התנוק מהבית לחוץ דרך מקום פטור ובני מהו"ר זלמן נ"י יעץ לעשות כך שיעשו מקום פטור מחוץ לבית גבוה יותר מי' ואיננו רחב ד' מה תאמר מצא מין את מינו ונעור והוה כרמלית כיון שאין כרמלית למעלה מי' רק מקום פטור ממילא הוה מקום פטור ושרי להחליף ואולי י"ל דלהחליף דרך מקום פטור מרה"י לר"ה אינו אסור אלא ע"י אדם אחד דגזרינן שיוציא להדיא אבל ע"י שני בני אדם שאחר יוציאנו מרה"י למקום פטור והשני יוציאנו ממקום פטור לרה"ר מותר כמו בפחות פחות מד' אמות שאחד אסור להוציא ושנים מותר כמו בזה

סימן ק"ג

שאלה בשבעת ימי המשתה שיש פנים חדשות באופן שצריכין לברך שבע ברכות ואין להם כוס אם שיברכו שבע ברכות

תשובה הנה באהע"ז סי' ס"ב ס"א כ' המחבר שמברכין שבע ברכות על כוס של יין ואם אין לו יין מברך על שכר ואם אין להם כוס כלל תלוי בפלוגתת הרא"ש והרמב"ם לרא"ש אין לברך ולהרמב"ם משמע דיכול לברך יעויי"ש בחלקת מחוקק סק"א ובב"ש שם ויש לומר דדווקא בשבע ברכות שמברכין תחת החופה משום שכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה סבר הרא"ש דהוה ככל ברכת המצוה שתקנו חז"ל על הכוס כמו הבדלה שמבדיל על היין ואם אין לו כוס איננו מבדיל על היין ולהרמב"ם נראה דאינו מעכב אבל בסעודה שמברכין שבע ברכות משום שמחה יתירה ששמחו בני החופה והשושבינין והקרואים וכיון שאין שמחה אלא ביין וכיון דאין להם יין ליכא שמחה ואין יכולין לברך כדאיתא בגמ' פסחים דף ק"ט ע"א שבזמן שבהמ"ק קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר ואכלת שלמים ושמחת ועכשיו אין שמחה אלא ביין שנאמר ויין ישמח לבב אנוש' ובאמת קשה הלא אי' במס' חגיגה דף ח' ע"א דאין יוצא ביום טוב אלא בבשר בהמה שהוא בשר המשמח ולא בעופות ולא במנחות וא"כ אין קדושת בשר שלמים משמח אלא הבשר בעצמו וכן נראה להדיא שם בתוס' דף ח' ע"ב בסוף ד"ה מי שחגיגה בעי וכו' וז"ל ועוד מוקמינן בבשר לחולין דמיקרי שפיר שמחה עכ"ל א"כ בזמן הזה למה דווקא אין שמחה אלא ביין וצ"ל כיון שאין שום דבר משמח כמו יין כדכ' ויין ישמח לבב אנוש צריך לשתות יין ביום טוב כדי שיהא בתכלית שמחה יתירה אבל זה דוחק א"כ בזמן שבהמ"ק קיים יהא מחוייב לשתות ג"כ יין ובגמ' משמע שדי בשמחת בשר שלמים וצ"ל שבאמת די בבשר כמו שמצינו שמחה בכסות נקיי' מכש"כ במיני מאכלים ומטעמים ומעדנים, ומצוה לשמוח עצמו בכל דבר שיש בו שמחה א"כ מצוה לאכול בשר בהמה ג"כ ומיושב בזה הרמב"ם שכ' בהל' יו"ט שגם בזמן הזה איכא מצוה לאכול בשר ביו"ט לפ"ז כיון שאין להם יין בסעודת המשתה אינם שמחים כ"כ ובפרט אם אין להם בשר ג"כ לא יברכו שבע ברכות

אבל עדיין צריך עיון אם שתו בסעודה יין ולא נשאר להם כוס בהמ"ז לברך עליו אם יברכו שבע ברכות בלא כוס אבל נלענ"ד הלא איתא בפסחים דף ע"א ע"א שאם חל שביעי של חג בשבת או יום ראשון בחג בשבת למ"ד שבעינן זביחה בשעת שמחה שמשמח בכסות נקי' ויין ישן א"כ ביון שיוכל להיות שמחים גם בלא בשר ויין כמו שמצינו שמחה בכסות נקיי' והם באמת ששים ושמחים בסעודת משתה של חתן וכלה א"כ צריכים לברך שבע ברכות גם בלא אכל בשר ויין ולא מצינו בשום פוסק שיאמר שאם לא אכל בשר ויין בסעודת משתה לא יברכו ז' ברכות א"כ הדרינן לספיקא קמא אם יברכו בסעודה ש"ב אם אין להם כוס לברך עליו ואולי י"ל דבזה גם הרמב"ם מודה לרא"ש דלא יברכו בלא כוס דבשלמא בשעת