התעוררות תשובה חלק ב יג

דשבות דשבות מותר במקום מצוה אי שרי משום מצות כיבוד אב או נאמר כיון שמצוה לו לעבור אפילו על איסור דרבנן אין שומעין לו ה"ה בזה סימן קנ"ו: באחד שנשא גויה ונולד לו בן ממנה והאב רוצה למולו אם יעשו בזה רצונו. ב') מי שגבה מעות לצורך עני וקודם שנתן לו העשיר אם צריך ליתן לו אחר שהעשיר. סימן קס"ד: מבער כמה מקומות והלכות שאמרו בהן מקצת היום ככולו וגם שני פעמים מקצת היום ככולו ביום אחד לכאן ולכאן גם בדברי תורה מצינו כך. אבן העזר. סימן א': הא דאמרינן בכל מקום אונס רחמנא פטרי' ופטור ממיתה ומלקות אם ע"י כל אונס פטור או דוקא אונס של פקוח נפש. סימן ט': בענין שהתורה כפלה כמה פעמים שתורה אחת יהי' לכם ולגר ובאמת מצינו כמה חילוקים בין ישראל ולגר כגון שגר מותר בממזרת וכדומה ושאסור לדון לישראל. סימן פ"א: הא דנוהגין בשבעת ימי המשתה אחר בהמ"ז כשמברכים ברכת חתנים לקרא לחתן ולכלה שישמעו הברכות אם לא באו אם אם מעכב זה שלא לברך ברכת חתנים. סימן פ"ט: ליתן טעם על הני גאונים בתראי זצ"ל שעלו מחו"ל ודרו בצפת ולא בירושלים הלא גם מא"י גופא הכל מעלין לירושלים. ב') נותן טעם לשבח לפי דברי תוספ' ר"ה שבימי עזרא עדיין לא הי' מנהג שלא להתענות באסרו חג למה הנהיגו כן אחרי כן. סימן צ"ט: עפ"י הא דמובא ברמ"א אהע"ז סימן ס"ב שמברכין בשבת ב"ח בסעודה שלישית גם בלא פנים חדשות אם נמשכה הסעודה עד הלילה אם ג"כ מברכין שבע ברכות. סימן ק"ג: בשבעת ימי המשתה שיש פנים חדשות באופן שצריכין לברך שבע ברכות ואין להם כוס אם שיברכו שבע ברכות בלא כוס. סימן ק"כ: הא דאי' בשו"ע אהע"ז סי' ס"ב דשבת ויו"ט ראשון ושני היה פנים חדשות אם גם ביו"ט שני של ר"ה מברכין שבע ברכות. סימן מ"ב: ליישב תמיהת הב"ש אהע"ז סימן י"א ס"א על דברי רמ"ה וז"ל וה"ה אם נאסרה בשבילו על בעלה אסורה לו מה הוסיף על דברי המחבר שכתב ג"כ כזה. חושן משפט. סימן כ"ב: אם מותר ליסד נחילי דבורים הרבה בא"י כדי להרבות דבש על מנת למכרו בחו"ל משום פרנסת ארץ ישראל. סימן כ"ג: אם מותר לבחור ולהקים אשה להיות גבאי צדקה לגבות ולחלק. סימן כ"ד: הא דכל המינוין ושררות בישראל המה בירושה מה"ת, אם בן גדול קודם בירושה לאחיו הקטן. סימן כ"ז: אם גוי שגזל שחייב מיתה על הגזילה אם אחר שהשיב את הגזילה פטור ממיתה. ב') אם לעבד כנעני שחייב במצות כאשה אסור ללמדו תורה משום לפני עוור כמו שמלמדו לגוי ג') בענין שאסור להכשיל לגוי שישבע שקר. סימן ל"ח: יש לעיין אם מותר להכות דרך שחוק או לא כמו שאסור לגנוב דרך שחוק כדי להחזירו אח"כ. ב') אם זיכה לפועל ע"י אחר שכרו ביומו אם מקיים בזה ביומו תתן שכרו וכו'. ג') אם אחד גזל עצים ונותנו בתוך סוכות "חבירו" אם בעל הסוכה צריך ליתן העצים בחזרה. סימן מ"א: לפי מה שפסק הרמב"ם בהל' שמירת הנפש שאסור ליתן עצה טובה לגוי או לעבד רשע אם ה"ה שאסור ליתן עצה לישראל שהוא רשע ואם נותן לעצה בשביל שלא לטובתו רק לטובת אחרים אם מותר ואם לא שמע לעצתו או לא הועילה אם יש לו עון למפרע בדבר הזה. סימן מ"ה: אחד שקנה גורל [לאז] מהשולחני ונמצא שכבר קודם יום קנייתו כבר עלה גורלו והרויח והמוכר הוא מחלל ש"ק בפרהסיא אם צריך להחזיר לו סכום טעות. סימן נ': ביאור בארוכה בהל' שאסור ליתן שכר בעד מצות שעשה לאחרים אם עשה לאחרים הכשר מצוה אם גם בזה אסור ליטול שכרו. סימן קס"ו: איזו גרגרים בסוגיה דסימני אבידה בבא מציעא דף כ"ח ע"א. סימן ק"פ: מי שאינו צריך למעות ורוצה ללוות קודם השמיטה בחושבו ששמיטה משמט ולא יצרך לשלם אם מחוייבים ללות לו שנית אם מותר ללוות אם אינו צריך למעות מטעם זה יען שהמלוה אינו מפסיד בזה ככתוב כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' (ומסתברא כיון דכתיב פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמור קרבה שנת