התעוררות תשובה חלק ב יב

לכה"פ אם דינם כחמין בשעת הדחק. ב') ליישב התמיהא אמאי דתנן במתניתין במקוואות פ"ו מ"ח וז"ל הי' בעליון מ' סאה ובתחתון אין כלום ממלא בכתף ונותן לעליון עד שירדו לתחתון מ' סאה הא מתכשרין ע"י העליון בזחילה ובשעת הזחילה המקוה בעצמותה אינה מטהר

סימן פ"ו: ליישב תמיהת הגאון זצ"ל איך קאמר הש"ס בבכורות דף ז' ע"ב שחלב שהתירה התורה חידוש הוא משום דדם נעכר ונעשה חלב הלא החלב לא יהא יותר גרוע מדם שבישל שמותר מה"ת ומאי חידוש שייך בי'

סימן פ"ז: איזה חידושים בסוגיא דריחא מילתא

סימן צ"ז: ליישב קושיות הש"ך על סתירת המחבר

סימן צ"ז: ס"ד ס"ק י"א ביו"ד שחתיכה שנתערבה בחלב וכא הי' בו ששים ונתערבות בחתיכות האחרות ונתבטל האיסור בששים גם אותה חתיכה מותרת ולקמן בסימן ק"ו פסק דאותן חתיכה נשארה באיסורא

סימן ק"ד: מי שיש לו שדה של אילנות ותבואה וכדומה בחו"ל והוא משומר שאין רשות לאדם ליכנס בו אלא ברשות הבעלים אם חייב בלקט שכחה ופאה ואם יוצא בכ"ש

סימן קי"ג: אם נפל משקה אסור על מאכל היתר ושהה איזה זמן אם אסור לאוכלו אם חיישינן שנבלע בו המשקה האסור

סימן קי"ד: אם מותר לכסות דם חי' ועוף באפר חם

סימן קט"ז: ליישב קושיות גאון אחד במתניתין במסכת ערלה ולמה אמרו כל המחמץ ומתבל והמדמה וכו' יעויין בפנים

סימן קי"ח: מיישב מה שהקשו הראשונים על הירושלמי דמוקי הא דתנן במסכת תרומות דאסורה לזרים בכ"ש דמיירי בח"ש הא תינח לר' יוחנן אבל לר' לקיש מאי איכא למימר שם בענין לצור צורת אדם בציור על גבי לוח

סימן קי"ט: עוד בענין אם מצה הנאכלת בפסח שני צריכה להיות לחם עוני או יוצא גם במצה עשירה יעויין באו"ח סימן צ"ב

סימן קל"ג: ביאור בענין ווידוי מעשר בשנת רביעי ובשנת שביעי לשמיטה

סימן קל"ד: בשרשים הנקלים באור הטיב עד שנשחרו ובשעת קלייתם שופכים עליהם שמן אשר לא נזהרו בשעת עשיית השמן שלא יטבילו עושי המלאכה פתו בו ואולי נשארו בו בשמן פירורי פת אשר מטעם זה אוסרים רבותינו האחרונים זיל מין צוקקער לפסח

סימן קל"ה: ביאור בענין הקמח אשר נטחן בבית המלאכה פאבריק אשר נתהווה בהם (מילבין) כנימה אם מותר קמח זה לאפות ולבשל ולאוכלה

סימן קל"ז: האם רובצת על הבצים ושלח האם וזכה בביצים ואח"כ החזיר הביצים והאם שבה עליהם ויצאו מהביצים אפרוחים אם חייב עוד הפעם בשילוח הקן בישבה על האפרוחים יעויין השאלה בפנים

סימן קמ"ב: אם מותר להשחית איזה דבר שהוא פחות משוה פרוטה ואם יש לו במה שנזהר מלהשחיתו טירחא ואיבוד זמן אם מותר כי הזמן יקר לו יותר מאותו הדבר עצמו

סימן קמ"ג: בגיורת שנתגיירה מפני חימוד או ממון אם נוכל להאמין לה על עניני נדה ואיסור והיתר כי לא מלבה עשתה זאת ואם נאמר שתבדוק עצמה ע"י שומרת אולי ראתה שלא בשעת ווסתה)

סימן קמ"ה: לפ"מ שאיתא בשו"ע יו"ד סי' רפ"ב שאסור להניח נביאים על תורה אם מצאם כך מונחים אם צריך לסליק הנביאים ואם אינו צריך אם מותר להוסיף להניח עוד נביאים על המונחים כבר

סימן קמ"ח: השר נתן רשות לאנשי הצבא הישראלים שיבשלו לעצמן מאכלות כשרות ובתוך פתבגם קצב להם כרוב (קרויט) היאך ינהגו אודות הבדיקה של התולעים הנמצאים בו

סימן קנ"א: בענין אם שייך בהוראת איסור והיתר עינוי הדין כמו בדיני ממונות ובסוף התשובה ישוב על דברי התרגום יונתן פ' במדבר שמחנה ישראל היה י"ב מילין על י"ב מילין וכתב שכל דגל הי' מתפשט ארבע מילין א"כ לפי"ז הי' המחנה ט"ז מילין יעויין שם בסוף סי' קנ"ב

סימן קע"א: לפום מה שנוהגין שלא לישא אשה אלא במלא הלבנה כדהובא בהג"ה ש"ע יו"ד אם חמשה עשר יום בחודש עפ"י מולד הלבנה כבר עבר מלא הלבנה אם יש להתיר לישא בט"ו באב יען כי טעם הדבר רק משום סימני מילתא וט"ו באב עצמו הוא יו"ט אודות כמה ענינים טובים בעניני הנשואין

סימן קנ"ה: אב שצוה לבנו שיעשה לו בשבת דבר שעושה בזה שבות דשבות לפי הפוסקים