התעוררות תשובה חלק ב קכח

דעתי' אצל כל אדם, זה י"ל דווקא בענין הוצאה אבל מה שנוגע לנוי שהוא תכשיט הבגד י"ל כיון דהוה לי' לנוי פטור ועוד דכל מורי הוראה בכל העולם אם דעתו בהלכה זו כהזקן ממרא ופשוט בעיניו שציצית כאלו כשירים המה ולא עלה על דעתו להיות מסופק ושואל בב"ד הגדול והורה לאחרים כך ופשוט שמותרין לסמוך על הוראתו שפשוטה בעיניו והיו יוצאין בציצית אלו בשבת כפי הוראת רבם שלא ידע שמעולם בא דבר זה לפני הב"ד הגדול וא"כ לא שייך בזה בטלה דעתי' של הזקן ממרא כיון שגם רוב העולם אם הי' דבר זה בא לפניהם היו עושין כך כי המה לא ידעו שכבר נשאל שאלה זו בב"ד הגדול ופסקו איפכא ומצינו סברא זו בתוס' במס' שבת בדבר שהמועט עושים אבל באמת הי' רוב העולם עושין כך אלו הי' בא לפניהם דבר זה רק שאין שכיח להם לעשות דבר זה ובזה לא אמרינן בטלה דעתי' עיין מזה בארוכה בסי' ש"כ במג"א סק"א

סימן צ"ט

שאלה לפ"מ דאי' בשו"ע אה"ז סי' ס"ב ס"ח בהג"ה דהמנהג לברך שבע ברכות בסעודה שלישית בשבת גם בלא פנים חדשות, אם נמשכה הסעודה עד הלילה ומברכין בהמ"ז בלילה אם יש לברך שבע ברכות הגם שפנה היום

תשובה לפ"מ דמביא הרמ"א באו"ח סי' קפ"ח וכן ברמ"א הלכות מגילה דנוהגין כסברא הראשונה אם התחיל סעודתו מבעוד יום הגם שמברך ברכת המזון בלילה מזכיר בבהמ"ז מעין המאורע דאזלינן בתר התחלת הסעודה לפ"ז יש לברך גם בזה שבע ברכות ועוד כיון דמוסיף מחול על הקודש ואסור בשום מלאכה עד שיבדיל א"כ עדיין קדושת שבת עליהם והנה הרמ"א כתב טעמי' כיון דהחתן דורש הדרשה הוי כפנים חדשות וצריך דבר זה הסבר מה שייך הדרשה לומר שהוא פנים חדשות וי"ל עפ"מ דאי' בברכות פ' שלשה שאכלו דף... ע"ב דא"ר יב"ל שנים ושבת מצטרפין שיכולין לברך ברכת הזמון ומקשה שם הגמ' וכי שבת גברא הוא ומסיק אלא שני בני תורה המחדדין זה את זה בהלכה מצטרפין נראה מזה שחדוד בדברי תורה חשובי כגברא וכיון שחתן דורש חידושי תורה הוי כאיש פנים חדשות הגם שלענין ברכת הזימון לא קיי"ל הכא מ"מ יש קצת סמך לזה משם

והנה סברת הפוסקים שסוברים וכן הוא במחבר שם ס"ח וז"ל יש אומרים שאינם נקראים פנים חדשות אלא אם כן הם בני אדם שמרבים בשבילם ובחלקת מחוקק שם וז"ל קצת פוסקים כתבו שדרך להרבות בשבילם משמע הואיל וראוי להרבות לכבודו אף שלא הרבה מ"מ איכא שמחה יתירה אע"פ שאין אוכלין שם עכ"ל, לפ"ז החתן הדורש בסעודה שלישית ובאים קרואים הרבה לכבוד התורה ומרבים בעדם לכבודם מאכל ומשתה ומטעמים אפילו אם אינם מרבים בעדם אבל ראוים המה אלו אנשים שבאו לכבוד התורה להרבות בעדם גם ראוי להרבות במאכל ומשתה לכבוד התורה שהחתן דורש דרשה וגם דברי תורה פקודי ישרים משמחי לב א"כ הוה שמחה יתירה ומברכין שבע ברכות לפ"ז גם אם נמשך הסעודה עד הלילה ראוי לברך שבע ברכות (ולטעם הרמ"א, אם החתן דורש גם בימי חול באחד משבעה ימי המשתה ראוי ג"כ לברך שבע ברכות מפני הדרשה) והנה יש לעיין אם אין החתן דורש בסעודה שלישית אם לברך שבע ברכות, וודאי אי הוה ידעינן שמשום הדרשה נתקן שבע ברכות אז אם איננו דורש אין מברכין אבל הרמ"א העיד שם שהמנהג כך רק שרוצה לומר טעם המנהג ואולי באמת לא משום טעם זה הוקבע המנהג אלא יש לו טעמים אחרים כמוסים שאינו נגלה לנו לכן לדעתי דבר זה תלוי במנהג אם המנהג פשוט שמברכין גם בלי דרשה יברכו לטוב. והנה בשו"ת מנחם עזרי' סי' מ' כתב טעם למה מברכין בשבת ביום עוד פעם שבע ברכות הלא כבר ברכו בלילה (יעויין בדבר זה בבית שמואל סי' ס"ב סק"ט שכתב מפני כבוד יום עדיף) מפני שקדושת יום השבת הוא גדולה מלילי שבת (והוא על דרך שכתב בב"ש שם) ושבת במנחה עוד יותר נתקדש שהוא עת רצון מאוד ומעידין על יחודו של הקב"ה בתפלת המנחה אתה אחד ושמך אחד והוי כפנים חדשות והנה גם לטעם זה אם נמשך בסעודה שלישית שמברכין בהמ"ז בלילה י"ל ג"כ שבע ברכות לא מבעיא לפ"מ דנקטינן דאזלינן בתר התחלת הסעודה והשבע ברכות מברכין על שמחה יתירה בסעודה אפילו לטעמא דגאון כיון שמוסיפין מחול על הקודש ועדיין בקדושתן וקדושת שבת עליהם שפיר יש לברך אבל לפ"ז אם אכל סעודת צהרים אחר חצות או שנמשכה סעודת צהרים אחר חצות וכבר