התעוררות תשובה חלק ב קכג

ובכל זאת אם אין לו תכלת מקיים מצוה בלבן ומברך עליה שמקיים מצות ציצית אבל לא מצות תכלת, ה"ה אם מנה חמשים יום מקיים בזה מצות ספירה מה"ת ומברך עליה רק שחסר מצות לממני שבוע, ובפרט לשיטה אשר הובא בטור בשם האביעזרי שם עיי"ש ובשם י"א שאין צריך למנות השבוע אלא כל סוף שבוע ושבוע שמיום ח' ואילך אינו מונה אלא הימים, וביום ט"ו אומר היום שני שבועות וביום ט"ז אינו מונה רק ששה עשר ימים לבד וביום כ"א אומר היום שלשה שבועות ואם לא ספר שבועות חיסר מצות ספירת שבועות, לפ"ז אם מנה ביום רק הימים לבד אפילו אי ספירה בזמן הזה דאורייתא מונה מכאן ואילך בברכה מצד ס"ס כאשר כתבנו לעיל וגם אי הוה דאורייתא ג"כ יוצא בזה כאשר כתבנו

ובזה ניחא לשיטת הי"א דאמימר מני יומי ולא מני שבוע אמר זכר למקדש הוא מוכח מאמימר שדי ביומא לבד לזכר וכיון דשבוע אינו מונה אלא בכל שבוע ויומי צריך לממני בכל יום מנה יומי ולא שבוע, ולשיטת אביעזרי דסופר בכל יום השבוע רק לא כפל למימני הימים שעברו כמבואר בטור עיי"ש יוצא גם בזה לבד וכן הוא במג"א שם סק"ד דכיון שהעלה המג"א להלכה דיצא במנה אחד מהם לבד, דכתב הב"י דלרוב הפוסקים ספירה בזמן הזה דרבנן א"כ פשיטא שבנדון דידן מותר לברך מכאן ואילך

סימן צ"ד

שאלה מי שמתענה בימים שנוהגים שלא להתענות בהם תענית חלום אם צריך למיתב תענית לתעניתו לפי מה שמביא הש"ך ביו"ד סי' רט"ו שהמה כאותן ימים שאסורים מדבריהם להתענות בהם, ב) אם צריכים להתענות תענית חתנים בימים האסורין מדבריהם. ג) מי ששכח ביום תענית ובירך על איזה מאכל אם מותר לו לאכול כדי שלא יהא ברכה לבטלה

תשובה על שאלה א') המחבר בשו"ע או"ח סי' תקס"ח כתב המתענה בחנוכה ובפורים וראש חודש וערב יו"כ ומכש"כ בשבת ויו"ט תענית חלום צריך למיתב תענית לתעניתו ומדלא הזכיר שאר ימים האסורים בתענית שמע מינה דבהם אין צריך למיתב תענית לתעניתא, ובאמת מהמחבר אינו ראיי' שגם הוא אינו מביא שאסור להתנות תענית יחיד בניסן. ולא באסרו חג, ולא בל"ג עומר, ולא מב' סיון עד שבועות, ולא מאחר יו"כ עד סוכות, אבל הרמ"א שפסק בסי' תכ"ט שגם תענית יחיד אסור בניסן ושאסור להתענות באסרו חג, ובסוף הלכות פסח מביא שנוהגין שלא להתענות בל"ג בעומר, ובהל' שבועות מביא שלא להתענות מאחר ר"ח עד שבועות, ובסוף הל' יו"כ שלא להתענות מאחר יו"כ עד סוכות, ולא הגיה על המחבר שנקט רק ימים אלו צריך למיתב תענית לתעניתא משמע דמודה לי' להמחבר שרק ימים אלו שהזכיר המחבר צריך למיתב תל"ת ולא בשאר ימים, ובאמת קשה על רבינו המחבר שכ' בהל' שבועות סי' תצ"ד שאסור להתענות במוצאי חג שבועות והוא מהירושלמי ולמה לא כתב שמתענה בו תענית חלום שצריך למיתב תל"ת, וצריך לומר כיון דלא הוזכר יום זה לאסור בגמ' דידן לכן לא החמיר בזה, אבל יש ראיי' מדברי המג"א סי' תכ"ט שכתב שמתענה בשבת בניסן תענית חלום שלמחר ביום א' יתיב תענית לתעניתו הגם שהוא אחד מימי ניסן שאסור להתענות בו והמה כימים האסורים מדבריהם מ"מ פסק להתענות בו לקיים שיטת הפוסקים ז"ל שהתבת תל"ת יהיו מיד ביום א' שלאחריו ולא זכר שצריך להתענות לכפרת יום זה יום אחד אחר חודש ניסן. וקל וחומר הדברים ומה אם חודש ניסן שיש לו סמך ממס' סופרים אפילו יארצייט פסק רמ"א אסור להתענות בו ומביא המג"א עצמו שם בשם הר"ם דהוה כימים האסורים להתענות מדבריהם ואעפ"כ כדי שיהי' יום התבת תענית מיד ביום א' התיר להתענות בו בניסן מכש"כ אם מתענה בימי ניסן בשאר ימים וכיוצא בו ת"ח שאין צריך למיתב תל"ת

הנה המג"א סי' תקע"ג ס"ג כתב לפ"מ שפסק הרמ"א שם שבימי ניסן צריכין להתענות תענית חתנים וה"ה בל"ג בעומר ובימי הגבלה ובין יוכ"פ לסוכות, אבל בט"ו באב ובט"ו בשבט ובאסרו חג שיש להם יסוד בתלמוד אין מתענין בו תענית חתנים ופשוט שכוונתו שימים טובים אלו יש להם יסוד בתלמוד אבל שאסור להתענות בו אינו מפורש בתלמוד, ט"ו באב סוף מס' תענית, וט"ו בשבט ר"ה לאילנות, ועיין במרדכי ריש מס' ר"ה שאסור מטעם זה להתענות בו ואסרו חג מובא בגמ' סוכה ל"ו ע"א שכל העושה איסור לחג באכילה שתי' מעלה עלי' הכתוב כאלו בנה