התעוררות תשובה חלק ב יא

ולשמוח עם חביריהם. ב') או לכה"פ לקיים מילה בזמנה אבל לידחות הסעודה ליום הפנוי להם

סימן מ"ז: באחד שהבטיח לנכרית לישא אותה לאחר שתתגייר ובאותו יום שהבטיחה טבלה ונתגיירה אם צריכה להמתין שבעה נקיים משום דם חימוד

סימן מ"ח: אם מותר לישא אשה בשושן פורים

סימן נ"ג: ביאור בענין מה שנסתפק בהתעוררות ח"א סימן ע"א אם מותר ללמוד תורה בתוך ד' אמות של מת תינוק או אשה

סימן פ': על דברי התעוררות תשובה חלק א' סימן ר"י שכתב שם אם הרבה קונים מהאופה עיסות קטנות שנתחלקו מעיסה גדולה אם נאמר כיון שהי' כבר מחוייבים בחלה ע"י עיסה הגדולה אשר נשאר ממנו שיעור חלה כיון שמפרישין מאותו עיסה הנשאר שיש בו שיעור חלה ממילא נפטרין העיסות הקטנות כיון שחלת חו"ל ניטל שלא מן המוקף וכו' יעויין בפנים. ב') אם יש במשקה משום בישול גוי. ג') בענין שלא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת. ד') אם שולח דברים קטנים כגון אגוזים בכלי גדול אם הכלי מצרפן לאחת שיהא נחשבין למנה חשובה לענין משלוח מנות שתהא המנה חשובה, ה') בענין מה שכתב הריטב"א אם גניבות דעת מה"ת אסור. ו') בענין אם אבנטו של כהן הדיוט הי' בא ג"כ צמר

סימן ט"ו: בענין מה דתלינן מותר עני לאותו עני לפרש הענין להלכה. ב') בדברי הרמב"ם שכתב סוף ה' מילה ז"ל גוי שצריך לחתוך ערלתו מפני מכה או שחין שנולד בו אסור לישראל לחתוך אותו וגו', כיון שלא נעשה מצוה בזו שלא מל לשם מצוה

סימן נ"ח: הכלים שעושים ממה שנמצא על הדגים בים כמו עצם שקורין בלשון אשכנז (מושל) המצויים ברוב במדינתינו ועושים לכלים אלו כיסו מעצמותם אבל הכיסוי מחובר עי"ד מתכות בגוף הכלי אם קונים כלי אכילה כזה מגוי אם צריכים טבילה אם הוא כלי מאכל

סימן נ"ט: אם יש להקל במי שיש לו מיחושים שלא להתענות בג' צומות חוץ מט' באב

סימן ס': כדת מה לעשות בפת של ישראל שאופה הגוי אחר שגרף כל הגחלים ולא הי' יכול עוד הישראל להשליך בו קיסם להכשירו

סימן ס"א: ליישב קושיות התוספות על מה דאיתא בקידושין דף ל' ע"א ת"ר ה' אלפים וח' מאות וכ"ח פסוקים יש בתורה יתר בתהילים שמונה הלא אפי' אם עושה מג' תיבות פסוק אחד אין עולה על חשבון זה

סימן ס"ב: ליישב תמיהת המחבר למה עמון ומואב אסור לבא בקהל ה' לעולם ועמלק שצותה עליו התורה תמחה את זכר עמלק אם מתגייר מותר לבא בקהל ה' מיד

סימן ס"ד: פירוש בדברי הגמרא בהא דהורה רבי בטרפחת לאיסורא בפ' א"ט

סימן ס"ה: ליישב פסקי שו"ע שבסימן נ"ז סי"ח נקט המחבר שסימן לספק טריפה בעוף שתמתין כ"א יום ותטיל בצים מותר שדוקא צריכה להטיל בצים אז הוא סימן שכשירה ובסימן פ"ז ס"ט פסק אם תטעון פעם אחרת כשירה משמע שבטעינה לבד בלי הולדה כשר

סימן ס"ו: הא דפסקינן דספי' לי' בידים אסור בכל איסורין מה"ת אם דוקא באיסור ל"ת או אפי' בעשה כגון חלב טמאה וח"ש ובביצה שנולד ביו"ט שחל אחר ש"ק

סימן ס"ז: בענין דברים המתולעים בין במחובר בין בתלוש. ב') ביאורים ופלפולים בהא דבית הרחם אין בו משום ריסוק אברים

סימן פ"ט: אם מותר להביא כהן קטן תחת האוהל אשר יביאו שמה טומאה אח"כ

סימן ע"ג: ביאור בדברי הרמב"ם שכתב בהלכות סנהדרין וזיל נראין לי הדברים שאם הסכימו כל החכמים שבא"י שאיש זה ראוי' לדון ולהורות ומסמיכים אותו בזה מועיל הסמיכה כמו שהי' סמוך ממשה רע"ה

סימן ע"ד: אם שומנו של גיד חי' אוסר בששים כמו של בהמה

סימן ע"ה: באחד שרצה לקנות בעירו כל האווזות שנטרפו כדי למוכרם לאחרים אם יש למצוא אופן להתיר לעשות דבר זה

סימן ע"ט: אם מומר לחלל ש"ק בפרהסיא אם הוא בכלל אין מורידין ואין מעלין

סימן פ"ג: ליישב דברי הש"ך שכתב בנשבע על מצוה דרבנן כגון שלא להדליק נר חנוכה שבועה חל אבל נשבע לעשות עבירה מדרבנן אינו חלה השבועה מה טעם לחלוק ביניהם כיון ששניהם רק מדרבנן

סימן פ"ה: אם מותר לרחוץ ולחוף קודם הטבילה במים שעולה בשעת הקור ההבל מהם