התעוררות תשובה חלק ב קיג

כדאי' בשו"ע או"ח סי' נ"ח ס"ה והטעם כיון שבני אדם שוכבים עד הנץ החמה קרינן ע"ז בשכבך ה"ה מסתבר דיכול לברך ברכת המפיל חבלי שינה כי עדיין חבלי שינה עליו, אבל י"ל לפ"מ דאי' בשו"ע סי' רל"ה ס"ד דאם קרא ק"ש של ערבית אחר עמוד השחר קודם הנץ החמה אז לא יאמר השכיבנו כיון שעלה עמוד השחר אינו זמן שכיבה עכ"ל ובהג"ה שם דשאר ברכות ק"ש אומר, א"כ גם ברכת המפיל לא יאמר אז כיון שאינו זמן הפלת חבלי שינה כמו שלא יוכל לומר השכיבינו הגם שיש חבלי שינה על עיניו שמרגיש בעיניו שצריך לישן מ"מ כמו מי שישן ביום אם באו לו חבלי שינה אינו מברך המפיל (רק יש אומרים שאם ישן ביום יקרא קודם שינה ויהי נועם כדאי' בסי' רל"א ס"א בהג"ה) כי יש לומר שברכה זו של המפיל הוא כמו כל ברכת השחר שתקנו חכמים על סדר העולם ומנהגינו שמברכין אותו אף שאיננו נתחייב בהן כמבואר שיטות ודעות הפוסקים בזה עיין או"מ סי' מ"ו א"כ בזה ג"כ סברה שאין לברך אחר עמוד השחר ברכת המפיל. והנה מי שהולך לישן על מיטתו ובירך ברכת המפיל וקרא ק"ש וגם שלא נפלו חבלי שינה עדיין עליו, ואח"כ לא היה יוכל לישן כל הלילה אין ברכת המפיל ברכה לבטלה כי על סדר העולם הוא מברך כמו ברכת השחר

ג) עוד נסתפקתי כמו שאחר עמוד השחר אם נאנס ולא קרא ק"ש יכול לקראו עם הברכות אם יכול ג"כ להתפלל תפלת ערבית עד הנץ החמה דתפלת ערבית נתקן כנגד איברים ופדרים של תמיד בין הערבים שמותר להקריבן כל הלילה כדאי' בברכות דף כ"ו ע"ב וכיון שאחר עמוד השחר אינו יכול להקריב עוד איברים ופדרים מיום שעבר אין שייך מקום לתפלה זו, או נימא כיון דתפלות אבות תקנו כדאמר ר' יוסי בר חנינא ותניא כוותי' וגם תניא כוותי' כריב"ל דאמר תפלות כנגד תמידים תקנום א"כ כמו שיכולין להתפלל ערבית מבעוד יום קודם הלילה אחר פלג המנחה גם למ"ד תפלות אבות תקנום שיעקב אבינו ע"ה שתיקן תפלת ערבית התפלל אותו ביום כדאי' להדיא שמביא תוס' ראיי' זו שם ד"ה יעקב תקן תפלת ערבית וסיימו בא"ד וז"ל ויפה מנהג שלנו דאדרבא טוב להתפלל מבעל"י קצת. א"כ לפ"ז שרי ג"כ אחר עמוד השחר כיון דמיקרי זמן שכיבה דעד הנץ החמה הוא בכלל תפלת ערבית. והנה לפ"מ דאנו פסקינן דתפלה יש לו תשלומין בתפלה שלאחריה כגון שלא התפלל שחרית ומשלים אותה אח"כ בתפלת המנחה א"כ עכ"ח העיקר תפלות אבות תקנום דאם הוא רק משום כנגד תמידים תקנום הלא עבר זמנו בטל קרבנו ואם לא הקריב קרבן תמיד של שחר לא יכול להשלימו בין הערביים יעויין היטב ברא"ש ברכות פ' רביעי אות ב' בארוכה וכיון שסמכינן אפילו למ"ד כנגד תמידים תקנום כיון דרחמי נינהו יש לו תשלומין כדאי' שם ברא"ש א"כ ה"ה דיוכל להתפלל עד הנץ החמה בנאנס דלא התפלל קודם תפלת ערבית עפ"מ שתקן יעקב אבינו

מובן מאליו שאז לא יכול להתפלל תפלת שחרית עד אחר הנץ החמה משום תרתי דסתרי כדאי' שם בשו"ע סי' נ"ח לענין קרא ק"ש של לילה עד אחר עמוד השחר, אבל יען כי אין לי כעת ראי' לסברא זו ואין לי הכרח כעת על זה והדבר כמסתפק אולי יכול להתפלל מצד ספק בתורת נדבה ואינו צריך חדוש כיון דמתפלל מצד ספק אין לך חדוש גדול מזה כדאי' להדיא סי' ס"ח סי"א ובמג"א שם סקט"ו דכיון שהוא פלוגתא דרבוותא אם צריך לחזור ולהתפלל אם טעה והתפלל בשבת במנחה תפלת חול שיחזור ויתפלל בתורת נדבה ואין צריך לחדש בו דבר, בכל זאת נלענ"ד כיון דאולי ההלכה שצריך עוד להתפלל מעריב א"כ הכוונה בתפלה לצאת מידי ספק אם הוא מחוייב בה מתפלל לצאת בו ידי "חובתו" ואם אינו מחוייב בה מתפלל בתורת נדבה לכן לא יתפלל אז שחרית עד אחר הנץ החמה דדלמא הי' מחוייב בה ולא יהא תרתי דסתרי

סימן פ"ג

מה דתמי' לי טובא על דברי הש"ך יו"ד סי' רל"ט סק"כ שהקשה על המחבר שפסק כדברי הרא"ש שאם נשבע לבטל המצוה דרבנן כגון הדלקת נ"ח השבועה חלה, אבל נשבע לעשות עבירה מדרבנן אינו חלה השבועה דהוה כסותרין זה את זה כיון ששניהם מדרבנן, ורוצה לתרץ ע"פ דברי מהר"ל חביב כיון שעובר על לא תסור על דרבנן א"כ הוה מפורש בתורה לא תסור כי שבועה אינו חלה עליו הלא גם עשה דרבנן הוא בלא תסור ע"כ לא יחול גם על עשה השבועה