התעוררות תשובה חלק ב קח

רשות אסור ליהנות ממנו אלא אמרו "למצותו" משמע דגם מצות אחרות אסור לעשות בו ויש ליתן טעם כמו שאין מעבירין על המצות שמבזה מצוה זו שמניח אותו כדי לעשות מצוה אחרת ומאי אולמי', כן אסור לעשות מצוה אחרת בדבר שהוקצה למצוה זו והא דאמרו (ברכות דף.. כ"ב) כיון דאתעביד בי' מצוה חדא ליתעביד בי' מצוה אחרינא היינו שכלה מצוה הראשונה כגון הפת שלקח ללחם משנה בליל שבת על אותו לחם עצמו יקח הלחם משנה ביום שבת וי"ל דהוקצה למצותו היינו שאסור לעשות בו מצוה אחרת אם מבטל על ידה מצוה ראשונה שהוקצה לו אבל אם גם מצוה ראשונה קיימת מותר לעשות בו מצוה אחרת ויש לעיין עוד בזה

סימן ע"ז בחלומי נסתפקתי מי שהתחיל בהיתר בשבת לאכול סעודה שמותר לו להמשיך סעודתו ולאכול ולשתות גם בלילה כדפסקינן בשו"ע הל' שבת ורק לשיטת הרי"ף בין השמשות מותר לאכול אבל כיון שמתחיל הלילה צריך להפסיק ולהבדיל) כשהגיע לילה הסיח דעתו מלאכול ולשתות ואח"כ נמלך ורוצה לאכול ולשתות מובן מאליו שצריך לטול ידיו אם רוצה לאכול פת ולברך עליו המוציא ואם רוצה לאכול פירות או לשתות צריך לברך עליהם אם נאמר כיון שהסיח דעתו צריך לחזור ולברך ברכת ראשונה הוה כהפסיק סעודתו, והוה כאלו מתחיל מתחלה לאכול ולשתות ואסור כיון שהגיע בין השמשות או נאמר דלדידן דנקטינן כרמ"א בסי' קע"ח דלא צריך לחזור ולברך בהמ"ז תחלה רק מה שמברך בהמ"ז אח"כ פוטר גם מה שאכל למפרע א"כ הוה כסעודה אחת, וגם לענין אכילת פירות שלדידן דלא הוי סלוק סעודה עד בהמ"ז וצריך לברך רק לפניהם אבל לאחריהם פוטרת בהמ"ז א"כ נגרור הכל בתר התחלת הסעודה ושרי וצ"ע

ב) שוב נסתפקתי מי שקרא בחלומו בלילה כל ג' פרשיות של ק"ש עם כל הכוונות שצריך לכוון בפסוק ראשון, גם בקיץ שכבר עלה עמוד השחר אם יוצא בזה מצות קריאת קיש, שמא לאותן שיטות שמצות אין צריכין כוונה היינו שאין צריך לכוון לקיים המצוה בזה (ועוד לפעמים מכוון בקריאתו בחלומו לקיים המצוה) ודבר זה שכיח ורגיל ואם גם שינה מיקרי אונס מ"מ יש לדמות לכפאו ואכל מצה שיצא הגם שלא רצה לאכול יצא אם כפאו אותו מכש"כ בשינה שאונס בא מחמת הטבע ולא שאיננו רוצה, וצ"ע אם לדמות שינה לעתים חלים ולעתים שוטים כיון שאינו בדעתו שלימה ואין להביא ראיי' מהא דתנן אדם מועד לעולם בין ער בין ישן שאם הזיק בשינתו חייב לשלם היינו משום שהי' לו ליזהר קודם שילך לישן או קודם שיאנס בשינה שיבא לידי נזק וצ"ע בדבר הזה אבל זה י"ל אם קרא אחר עמוד השחר קודם הנץ החמה ק"ש על אופן שכתבנו לא יצא ידי חובתו ק"ש של יום כיון שבאמת הוא ישן ורוב העולם ישינים אז קרינן בי' בשכבך משא"כ אם קרא אחר הנץ החמה י"ל שיצא באמת ק"ש של יום

סימן ע"ח שאלה לפ"מ שכתב המג"א בסי' תרע"ח סק"ב שאם אין לו רק נר אחד לשבת וחנוכה וז"ל ובזמן הזה שמדליקין בפנים יקנה נר חנוכה ואעפ"כ לא ישב בחושך ואע"פ שאסור לאכול לאורה מ"מ כיון דא"א בענין אחר הוה כשעת סכנה שמניחה על שולחנו אע"פ שע"כ משתמש לאורה ע"כ א"כ האיך יברך עליה

תשובה דברי המג"א בעצמותם תמוהים דהאיך פשט רבא דנר חנוכה ונר שבת נר שבת קודם משום שלום בית הא יכול לקיים שניהם להדליק בפנים כמו בשעת סכנה ולאכול לאורו לפי דברי המג"א (ויעויין במחה"ש סי' תרע"ג סק"ב מה שכתב בזה,, ויש ליישב לפי דברי הרמ"א סי' תרע"א ס"ז שבזמן הזה שמדליקין בפנים ממש מ"מ יזהר שלא להדליק במקום שמדליקין כל השנה כי אז לא יהי' היכר כלל ואף כי אין היכר רק לבני בית מ"מ היכר קצת מיהא בעי עכ"ל ודבר זה פשוט שצריך היכר קצת דהא בשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו וצריך נר אחר להשתמש לאורה כדהובא במחבר ס"ה ובטו"ז ובמג"א שם בשם הר"ן שהטעם הוא משום הכירא וכן אי' בבה"מ אפילו למ"ד מותר להשתמש לאורה כיון שמדליקו על שולחנו צריך נר אחר להכירו שלא יאמר לצרכו הוא דאדלקי' א"כ בזמן הגמ' שהיו כולם מדליקים על פתח הבית מבחוץ אם הוא ידליק על שולחנו או בפנים במקום אחר לא יעלה