התעוררות תשובה חלק ב קא

גבי נפולה גמורה צריכה באמת עמידה ממש, ואין לומר דהרמב"ם והשו"ע אינם מביאים רק ממה שיש בו רסוק אברים אבל חוץ מזה מה שאינם מביאים בכולם אין בו רסוק אברים דא"כ למה מביאו הגמרא חוץ אם נאמר פירושו כשיטת הרמב"ם וכתירץ הזה שדין רסוק ממילא נשמע ומקשה הגמ' לכן לא צריך הרמב"ם להביא דממילא נשמע אבל לתירוץ דדין דבהר"ח אין צריך לבדוק נשמע ממילא קשה

סימן ס"ח נ"ל ליישב תמיהת הלח"מ על הרמב"ם הלכות שבת למה אינו מביא מה דאי' בגמ' בהדיא דאדם חשוב דאין דרכו להטות מותר לקרות לבדו בליל שבת נלענ"ד לכאורה קשה כיון דאמר רבה דאפי' הנר במקום גבוה אפילו עשרה קומות אסור לקרות לאורו משום לא פלוג א"כ למה אדם חשוב מותר ותיאסר משום לא פלוג, וצריך לחלק באותו נר עצמו אם יהא עומד למטה יהי' אסור ואם יהי' עומד למעלה יהי' מותר שייך לומר לא פלוג באותו נר עצמו, אבל מגברא לגברא אחרינא לא נאסר משום לא פלוג, והנה בכתובות דף ס' ע"ב בברייתא אי' אפילו עקרה ואיילוניה צריכין להמתין ג' חדשים עד שתנשא הגם שאינה ראוי לילד כל ימיה צריכין להמתין משום לא פלוג רבנן בין אשה לאשה כדאי' ברש"י שם זו דברי ר"מ ואמר ר' נחמן אמר שמואל הלכה כר"מ בגזירותיו כן פסק הרמב"ם כר"מ א"כ חזינן דאפילו מאשה לאשה ג"כ אמרינן לא פלוג א"כ שפיר השמיט הרמב"ם לשיטתו דפסק כר"מ הא דאדם חשוב מותר אבל לפ"ז קשיין פסקי השו"ע אהדדי דהמחבר באע"ז סי' י"ג פסק כר"מ דאיילונית צריכה להמתין ובאו"ח סי' רע"ו פסק דאדם חשוב מותר ויש ליישב דהטו"ז שם סק"ד כתב דכוונת המחבר שאין דרכו להטות היינו שאין דרכו להטות כלל אבל אם דרכו להטות לפעמים ג"כ אסור, לכאו' קשה כיון שאין דרכו להטות אלא באקראי הוה מלתא דלא שכיחא ומלתא דלא שכיחא לא גזרו בי' רבנן, וי"ל עפ"מ דאי' בתה"ד דבמה דגזרו בי' רבנן משום לא פלג היינו דווקא אם שייך גם באותו דבר לפעמים הטעם דחששא זו רק משום זה חשש לבדו לא הי' אסרו חכמים אבל כיון שגזרו על הדבר ששייך בו תמיד טעמא דחשש הזה גזרו משום ל"פ וכללו גם אותו דבר ששייך בו גם לפעמים טעם דגזירה זו לכן אם הי' אדם חשוב מטה לפעמים הי' באמת אסור משום לא פלוג אבל כיון שאין דרכו להטות כלל לא שייך בו לאסור משום ל"פ (כדי שלא יסתרו פסקי השו"ע אהדדי צ"ל שסבר המחבר לחלק הא דאיילונית מהא דהכא ע"פ תירץ הב"ח על המהרי"ל הובא במג"א שם סק"ה ובקריאה הקילו והתירו משום דהוה מילי דמצוה, ולכן לא גזרו על אדם חשוב משום לא פלוג שלא רצו להחמיר כ"כ לבטל אותו ממצות קריאת תלמוד תורה וכל דברי המחבר עד סי"א שם לא מיירא אלא בקריאה יעויי"ש וכפשטות הדבר בקריאת למוד תורה, ורמב"ם י"ל דלא סבר חילוק זה שהקילו משום מצות קריאת התורה, וליישב קושיות המהרי"ל למה לא יהי' שנים מותרים לרכוב ע"ג בהמה ואם בא לחתוך זמורה יזכירבו האחר, יוכל לסבור כתירוץ המג"א שם יעויין שם במג"א, אבל גוף סברת התה"ד לכאורה הי' מוקשה מהא דאיילונית דגבה לא שייך כלל חשש שמא תלד, ויש לומר בשלמא אם כל גוף הדבר אינו רק איסור דרבנן בזה שייך סברת תה"ד אבל אם לפעמים אותו דבר עצמו הוא דאורייתא וגזרו משום א"ד זו גם דברים אחרים הדומים כמוהו בזה כללו בגזירתם הכל מה שיש ליכלול בגזירתם בפרט דשייך בו חשש מפני הטועים שלא ידעו העולם מפני מה הדבר אסור ולא יבינו לחלק בין זה לזה ויחשבו כמו שאשה זו אינה צריכה להמתין כך זו אינה צריכה להמתין והשתא ניחא דהא דאשה צריכה להמתין משום הבחנה כדאיתא בגמ' ויליף לה מקרא להיות לך ולזרעך אחריך (וזה לא כדברי ב"ש באע"ז סי' י"ג סקי"א שרוצה לומר שאינו אלא מדרבנן ואסמכתא) וגזרו חכמים אפילו אשה שאינה ראוי לילד וכללו בגזירתם כל הנשים אפילו איילונית וכן מורה לשון המחבר שם שכתב שאשה צריכה להמתין שלשה חדשים משום הבחנה ואח"כ כתב וגזירת חכמים הוא שאפילו עקרה וזקינה ואיילונית צריכה להמתין נראה כסברא שכתבנו לטוב, ושאלני בני הבחור אברהם נ"י אם מותר ללמוד ולעיין בנר עלעקטרי (היינו באופן שאין בו משום חלול שבת, שנעשה והוכן כח עלעקטרי מערב שבת על משך זמן שדולק בשבת) יען שאין שייך בזה כלל גזירת שמא יטה כי אין לו שום שמן ודבר מה, גם לא יוכל להגדיל הלהב