התעוררות תשובה חלק א פט

כן הרמ"א, ויש סוברים דוקא זה שנוגע לתקנת המדינה הגם שאינו מחוק המלוכה יש בו משום דמ"ד וכן פסק הרמ"א סימן שס"ט בסופו והוא מרשב"א ויעוין נא שם בסמ"ע היטב בס"ק כ"א ויש מן הראשונים שסברו דוקא מה שנוגע לענין מסים וארנונות בזה דינא דמלכותא דינא ויש סוברים דוקא מחמס המוטל על שדות וקרקעות כמבוארים בטור וב"י וד"מ, והנה הרמ"א פסק בסימן שס"ט כרשב"א דדוקא מה שהוא מחוק מלוכה או לתקנת המדינה וכבר תמה עליו הש"ך בסימן ע"ג דפסק בסימן שס"ט סעיף ח' בהג"ה שם שמשכון מוכרו אחר שנתו שייך ביה דינא דמלכותא דינא ודחק הש"ך לתרץ כאותן פוסקים דמה שאינו מפורש בתורתנו להיפוך או אינו מפורש כלל גם בזה שייך דדמ"ד וכן קשה ממה שפסק הרמ"א גבי החזקת חלונות סימן קנ"ד סעיף י"ח בהג"ה, ולענ"ד לא קשה כיון דיש כמה מרבוותא דסברי דגם במה שיש בין אדם לחבירו שייך בו דד"ד אם כן בהחזקת חלונות כמבואר שם ברמ"א שהלוקח מן הגוי הוא מוחזק (ויכול לטעון קים לי כאותן הפוסקים) הדין עם המוחזק ואין מוציאים אותו מחזקתו אבל בזה עדיין אינינו מיושב במה שפסק רמ"א במשכון מהיפוך להיפוך מסימן שס"ט ס"ח בהג"ה ממה שפסק בסימן ע"ג סעיף י"ד בהג"ה, וכבר עמד בזה הסמ"ע והש"ך שם, ועוד דבר פשוט נראה לי הכא דגם מדין התורה מצד ועשית הישר והטוב בעינין הא שייך לעשות כן רק ב"ד אין כופין אותו על כך לכך דינא דמלכותא שעשה זה לחק קבוע שייך בו שפיר דינא דמלכותא וזה ששנינו בסימן רנ"ט סעיף ע"ב בהג"ה גבי מציל מזוטו של ים שחייב לקיים ולהחזיר מצד דינא דמלכותא דינא כיון שבלאו"ה עפ"י תורה מצד ישר וטוב צריך לקיים ונמצא כזה בקצה"ח סעיף ג' והנה התומים מחלק היכא דדינא דמלכותא הוא כן מעיקרא נחתי אדעתא דדינא דמלכותא ותנאי שבממון קיים לכן פסק רמ"א כן, ונחזו אנן לדברי תומים בסימן ע"ג ס"ק ט"ו לתרץ קושית הש"ך וסמ"ע דמעיקרא נחתי אדעתי דד"ד ומנהגא והוי כתנאי בממון שקיים כן הוא כוונתו ובזה מיושב לענ"ד פסק רמ"א בסימן ק"ד ס"כ ובסימן שנ"ו סע"ב ובסימן ר"ג סט"ו דבכל אלו מקומות דקדק רמ"א לכתוב שמנהג כן הוא אם כן סברו וקבלו הקהל עליהם לשלם עולמית להרב נ"י כיון דידעו דדינא דמלכותא כן הוא, אבל יש לפקפק על זה חדא אולי לא ידעו כלל ראשי הקהל אז מדין מלכות זה ולא נחתו אדעתא דהכי ואולי לא אז היו עדיין חק זה רק נעשה אחר כך חוץ אם נאמר שסתמא דמילתא סמכו על דינא דמלכותא יהי' מה שיהי' סברו וקבלו, ויש לומר איפכא כי חשבו שהרב נ"י יקיים דין תורה שלנו ולא דינא דמלכותא ולא סמכו ולא חשבו לקיים דינא דמלכותא יש להשיב על זה אם דינא דמלכותא דין תורה הוא ממילא הרב שיקיים רק הדין תורה מ"מ גם זה נעשה דין תורה וסברו וקבלו הגם שאולי לא היה אז חק המדינה הלזו בשעה שהוסיפו לו מ"מ סברו וקבלו על כל מה שיעשה מחוק מלכותא גם אחר כן חוץ שהם לא ידעו שדינא דמלכותא דין תורה הוא

שנית כיון שדד"מ שכל משרתי המדינה (בעאמטעו) אם נתנו לו ג' שנים הוספה זאח"ז הוה חק קבוע וזה נעשה לתקנת המדינה שיהא להאבעאמטוען משרתי המדינ' גם להשטאאטוסבעאמנוען שלהם פרנסה והכנסה וכיון שנתקבלו הרבנים בחוקי המדינה ובעאמנוען גם המה שטנאטטס בעאמטען כדי שיהא להמדינה משרתים (השטאטס בעאמטען) הגונים שיעמדו תקנות המדינה על ידיהם במדינה עד שמי שיש לו סיפק מועט מוסיפים לו מהכנסת המדינה משטאאטס קאססע אם כן הוה זה לתקנת המדינה ויש בו משום דד"ד כדפסק הרמ"א בסיף סימן שס"ט בתקנת המדינה שייך דדמ"ד

שלישית הלא חייבים ישראל לפרנס דייניהם וחכמיהם כמבואר חו"מ סימן ט' סע"ג ובפרט הממונים על הציבור ואם נתרבו בני ביתם שיחי' מוסיפין להם בעל כרחם, אם כן בלאו"ה כיין שנתרבה בני בית של הרב נ"י הי"ו והיוקר נתהוה אם כן בלאו"ה אפילו לא הוסיפו צריכים להוסיף לו, ומה גם שהמה הבטיחו כך בקבלתו שיהא לו פרנסה ואדעתא דהכי הלך אצלם חם גם אינו רוצה לתבוע ולדון עמהם מ"מ בעקיפין יוכל לתבוע יען כי מגיע לו בלאו"ה (ויעוין נא בתשובות חת"ס חו"מ סימן קס"ו ובפרט בסופו שפסק כך בפירוש) ויען כי הרב נ"י בטוב לבו רוצה ליתן להם מסיפוק שלו בלאו"ה רק המה בחזקה לוקחים ופוחתים יותר כפי העולה על לבם בלי יושר ורחמנות והקהלה גדולה והציבור אין עניות בהם והרב לו פרנסה דחוקה שואל כהלכה אם יוצא ידי שמים ליקח מהם ככתיב לעיל, ועוד מסופק אם יש להחמיר גם אם מגיע לו כהלכה אם יוותר אעפ"כ מפני כבוד התורת וחרחור ריב