התעוררות תשובה חלק א פ

תשובה במס' מגילה (דף כ"ט ע"ב) מקשה לרב דסבר פ' שקלים את קרבני לחמי אי חל בר"ח מאי שני, ומתרץ ארבע בפרשה וג' בר"ח משא"כ שאר פעמים חד בדר"ח ומאי מקשה הלא שני ושני דעתה קורין פ' צו ג"כ משא"כ בשאר פעם רק מויום השבת ולמה לא משני הכי ש"מ שנהגו בשבת ר"ח לקרות גם צו את בני ישראל ובאמת קשה למא לא יקראו למפטיר כל מה שקורין בר"ח בחול שהכל הוא מענינא דיומא באותו יום גם קרבן תמיד גם קרבן מוסף של שבת של ר"ח

סי' פ"ט שאלה מצה של מצוה שלש מומר לחלל שבת בפרהסיא אי יוצא אם השגיחו עליו שעשה בכשרות וצוה אותו שיעשה לשם מצוה ושמעו שאמר לשם מצוה

תשובה דינו כגוי וגוי פסול לעשותם כמבואר בשו"ע או"ח (סי' ת"ס) וכן ביו"ד סימן רס"ד גבי מילה שמומר אסור למול, אבל לפי המג"א לשיטת הראש דבעומ' ע"ג ואומר לעשות' לשמה יוצא ה"ה הכא כי איננו להכעיס שיעשה איפכא כיון שמחלל שבת בפרהסיא לתיאבון הוא הגם שדינו כמומר אבל בזה יש לומר אפילו לשיטת הרשב"א דאוסר בעע"ג מותר דגוי אדעתי' דנפשי, עבי' משא"כ בזה כיון שהזהירו אותו ושמעו כן ממנו לשם מצוה וגם הוא נזהר במצות מצה

סי' צ' אם שרי לעשות שליח לכיסוי הדם לכבד או לאי יש לומר גם לסוברים שאסור לעשות שליח לכסות דם ולמול בנו דדרשינן מי ששפך יכסה מ"מ בעוף שלו של המשלח שהשוחט שלוחו לשחוט ושלוחו כמותו והוה כמי ששחט המשלח בעצמו יכול המשלח לכסות דנקרא מי ששפך יכסה

סי' צ"א במג"א (סימן תל"א) מסופק היאך יכול שליח לברך ומסיק קצת מצוה עושה השליח ויש לומר לפי מה שאיתא ברא"ש ריש פסחים דמצוה הנעשית גם על ידי שליח מברך בעל יש לומר טעם על זה דעל יוכל לברך גם אם הוא קצת מצוה וכדאיתא בטו"ז או"ח (סימן ח') בשם ד"מ על טלית קטן שלנו שאין בו שיעור שלכן מברך על מצות ציצית והנה ידוע דלא שינו חז"ל הברכה פעם לברך כך ופעם כך' (על דבר אחד ממש כגון על טלית גדול פעם להתעטף ופעם על מצות] רק תמיד בנוסחא אחת וזה יש"ל כוונת חז"ל שאמרו (ברכו' פרק כיצד מברכין) מברכותיו של אדם ניכר הוא אם ת"ח הוא היינו פעם מברך בעל ופעם בלמ"ד ויודע איזה מצוה אפשר לעשות על ידי שליח

ובדרך רמז יש לומר במה שחשוב כאדם ביותר בזה מברך לחבירו אוהבו אם הוא אוהב ממון מברך לחבירו בעושר אוהב תורה בברכת התורה, וזה מברכותיו של אדם שמברך לאחרים ניכר אם ת"ח הוא אם מברכו בתורה

סי' צ"ב בשו"ת חת"ס או"ח סימן קל"א נקט בפשוטות מי שמוכר חמצו ביום י"ג פשיטא שאין צריך לבדוק בליל י"ד שבשעה שחל חובת הבדיקה שוב אינו שלו ויש לספק בחל ע"פ בשבת שבודק בליל י"ג ומוכרו בע"ש ביום י"ג אם צריך לבדקו בליל י"ג או נאמר שעיקר חובת הבדיקה חל בשבת רק משום טירחא וטלטול נר בודק בליל י"ג א"כ קודם עיקר חובת הבדיקה כבר מכר חדרו, ובאמת לא נמצא בגמרא דבר זה שצריך לבדוק בליל י"ג ואולי מותר גם בשבת על ידי טלטול נר מנכרי הגם שטירחא הוא מ"מ חובת היום הוא הגם שדבר שצריך עיונא אסור לעשות לאור הנר בשבת מ"מ הרי יכול לעמוד שומר אצלו שישגיח עליו שלא יבוא להטות ועל ידי זה שרי כמבואר בהלכות שבת סימן רע"ג

סי' צ"ג בשו"ת ח"ס או"ח סימן קמ"ג ד"ה ימה מסיק בחזן שמקדש בבהכנ"ס יכוין שלא לצאת בשהחיינו כדי שיכול לברך להוציא לבני ביתו דאם אינו מכוון והוא כבר יצא לא יכול להוציאם דשהחיינו ברכת הנהנין הוא, ונלע"ד ברכת שהחיינו על החג חיוב גמור הוא וחובת מצוה כמו שהחיינו על שופר ולולב שזכינו לקיים המצוה כן בזה שזכינו לקיים בכל רגע מצות עשה של שבתון ושלא לעבור על לא תעשה ובכל רגע במצות שמחת יו"ט ומברכינן בקידוש על זה וקדשנו במצותיו ומברכים על מצות אלו שהחיינו רק איתא בראשונים שחכמים תקנו שהחיינו על אותן מצות שיש בהם קצת שמחה