התעוררות תשובה חלק א עו

על צד הרחוק מאוד אין אנו צריכי' בחשש איסור דרבנן (שהמחבר פסק בשאר איסורין לא נאמר חנ"נ) ובפרט במה שבלאו"ה על פי שו"ע מותר מכמה טעמי' כנלע"ד

ובגוף דברי הרמ"א שמתיר בתבלין והניח הפמג"ד בצ"ע יעוין בש"ך סימן קל"ד שהעלה בלח בלח קר לא אמרינן חנ"נ ותבלין הבלועין מיין נסך הוה קר וממילא אזל כל יסוד האיסור שסמך הנ"ל על הפמג"ד שכתב נגד הרמ"א ותמה על הש"ך והשתא מיושב הש"ך והרמ"א באמת לאמיתו ועוד סתם יינם דרבנן ואם נאמר באיסור דרבנן חנ"נ יעוין ברבותינו האחרונים ז"ל בזה, וכן ראיה משו"ע סימן צ"ט דרמ"א אוסר לבטל או להוסיף על איסור דרבנן שנתערב ואין בו ששים משום מבטל איסור ולאחרים שלא נתבטל בשבילם מותר לאכלם מוכח דאין בו חשש חנ"נ, ועוד נלע"ד סברא חדשה דבר שלא נאכל בעצמותו רק הבלוע ממנו לא שייך בו נ"נ דבשלמא אם אוכלים אותו דבר עצמו הוה משום לתא דבב"ח דאורייתא אבל בבלוע היוצא מחתיכה בשר שנבלע בה חלב שנ"נ אח"כ הוה דדינא כשאר איסורים כדאיתא בש"ך להדיא ומה שנאסרת ממנו רק מדרבנן נ"נ ולא גזרו אטו זה כסברת הר"ן גבי צלי ובפרט בטיגון, ממילא גבי שורש הנ"ל שרק מהבלוע נהנים ולא אוכלים בעצמו לא שייך נ"נ, ולפמ"ש שהוא פגום הגם כשיותן בקאפפע משביח מ"מ בקאפפע נתבטל בששים ומותר דבר פגום ליתן לכתחלה בתבשיל שמשביח שהוא ששים נגדו כדאיתא כמה פעמים בש"ך

והנה שם בשאילת יעב"ץ נקט בפשיטות כיון שטוחנים ומבשלים היטב לית בו חנ"נ אפילו להאוסרים בשאר איסורים חנ"נ והוא דבר חדש אם נדוק חתיכה ונטחון אותו ויבשל אותו שלא יהא צריך ששים רק נגד הבלוע בחתיכה אם ידעינן כמה בלע, ולפי היתרו שם דאומן מירתת מכש"כ בזה שבנקל לחפש על ידי חעמיקער בודאי מירתת שלא יפסיד הקונים היהודים שיש לו הכנסה גדולה והוא בקל למצוא אם יש בו תערובות מה נאמר אולי יש בו פחות מעט דמעט שאינו נמצא אפילו ע"י החעמיקער ממילא זה המעט בטל בששים, והנה אם מבשלים הציגאריע במים לא נמצא עליו למעלה שום שומן וצריך לומר שהאור בשעת קלייתו שורפו ונאבד רק השומן מעכב שלא יושרפו השרשים והוא כמו דאיתא בתוספו' ע"ז בדם במלח דשרי מהאי טעמא, וממילא כיון שבלאו"ה הרי יש בו ארבעים אם כן אחר שנשרף פשיטא שיש בו יותר מששים וכן אמרו לי שנשאר רק אחד ממאה, וכן מסתבר אפילו אם לוקחים שמן יותר היינו שלא ישרפו השרשים מהקליי" יותר

ואין לחשוש אולי יוריק הקאפפע עודנו יד סולד וישאר למטה מהשורש עם המים מעט עד שאין בו ששים ויאסור הכל וצריך ששים כנגד כולו דזה אי אפשר כיון שלוקחים לזה לכהפ"ח שני שלישי באנען קאפפע אם כן הוה שתים פעמים ששים לבד המים ממה נפשך אם המים חם עומד בביטולו ואם הוא קר אינו אוסר, ומזה שחששו שהוה דבר שנתערב מתחילתו פשיטא שאין לחוש על הקאפפע ולומר שמתחלתו נעשה ועיקרו נעשה כך ליתן בו ציגארי' שיש בו תערובות שומן, כיון דהרבה שותים אותו הקאפפע בלי ציגאריע ובלי תערובות כלל והרבה בתערובות דברים אחרים, וראיתי מי שחושש אותן שעושים הקאפפע על המאשינע היינו שמריקים על הכתוש מכלי ראשון מים רותחים בעוד שקילוח דבוק להכלי ומבשל כדי קליפה (ואינו מתערב למעלה עד הכלי שנאמר שבטל בששים) ואותו המעט אין ששים נגד הבלוע בהשורש א"כ כולו נעשה נבילה וצריכה ששים נגד כל הקאפפע אשר בא על השורש בשפיכה ראשונה, זה אינו חדא דלבדו אין מבשלים השורש רק עם שני חלקי באנען קאפפע אז הוה שני פעמים ששים ומתבטל ואפילו מי שמבשל שורש זה לבד הגם שאינו ראוי' לשתייה כי מר הוא מ"מ עם מעט המים שמבשלים כדי קליפה הוה ששים ואפילו אם לא מ"מ הוה לח בלח ובאותו שהוא ספק אם מערבים הוה ספק ספיקא כי אולי הלכה שבלח בלח אין אומרים חנ"נ וכן הוא בפמ"ג שספס"ק שרי כי לדינא בהפסד מרובה נקטינן דלח בלח לא נ"נ וא"כ נראה לעיקרא דדינא הלכה הוא שלא אמרינן בזה בלח חנ"נ, ועוד הגע עצמך אם נתערב איסור בפחות מששים נעשה כולו נבילה וצריך ששים נגד כל זה ואח"כ נפל לתערובות שאין בו ששים נגד כל התערובות הראשון א"כ כולו נעשה עוד הפעם נבילה וצריך ששים נגד כולו ואם נתערב זה עוד הפעם בפחות מששים נגד כולו נעשה עוד פעם נבילה ואין לדבר סוף אפילו יש בתערובות השני ששים נגד גוף האיסור הראשון ואסור אעפ"כ מ"מ במה שנבלע ביותר מששים דנידון רק כמשהו בזה לא אמרינן חנ"נ, וכן הוא בש"ך סימן קל"ד להלכה

בשם רא"ש במשהו לא אמרינן חנ"נ וכן העלה