התעוררות תשובה חלק א עה

מבטלים רק עושה בעד כל העולם וישראל קונים ממנו. (ה') בשו"ת שאילת יעב"ץ כתב השואל שלוקחים שומן דבר אחר לקליו' הקאפפ' ובקאפפ' בעצמו רואי' מעשה בכל יום ששומן מאוד הנהו, והשיב לו והודה לו השואל ששומן וחלב בקאפפע פוגם והוא היתר פשוט, והנה לפ"ז כיין שפוגם מותר מה נאמר נותנים בו שמן שאינו פוגם הלא שמן בלאו"ה אין בו איסור (ואם נאמר שומן מעופות יש בו מה שלא שמעו ולא פקפק אחד מעולם הלא זה השומן כפלי כפלים ביוקר משמן פשוט טוב ולמה להו ליקח שומן היוקר מאוד) ועוד מסיק התם משום חשש רינון אין להוציא דבר מחזקתו מכש"כ במה שלא שמעו מעולם ולא מצאו כתוב בספרים המביאים דרך עשייתו שלוקחים שומן עופות הנ"ל, ועוד שהעלה ששומן וחלב פוגם בל"ס גם שומן עופות פוגם (ו') בתשובת רמ"א סימן נ"א מסיק על החשש שחששו על שמן זית שמערבי' בו שומן חזיר כיין דגוי' אוכלי' אותו ואין מרגישי' בו שום טעם חזיר מותר ומביא ראיה מרשב"א הגם שאין אנו סומכי' על קפילא היינו בוודאי חם נתערב אבל בספק אם נתערב סומכי' שפיר ממנ"פ או שלא נתערב בו או שלא נתן בו טעם ומותר אפילו בפחות מששים יעי"ש הכי נמי כיון שטעמו הציגאריע כמה גוים במסיח לפי תומ' ועוד לאלפי' ורבבות אוכלי' אותו ואין מרגישי' בו שום טעם שומן וחלב ושומן דבר אחר ולא הרגישו בהם (ובפרט בקאפפע) סומכי' שפיר עלייהו, מכש"כ לענין איסור דרבנן דהא בשאר איסורי' נ"נ רק מדרבנן (ז') הש"ך בסימן צ"ב והטו"ז וכל האחרוני' סברו אם נפל טפת חלב בקדירה שיש בו כמה חתיכות בשר מהני ניעור וכיסוי שמתבטל בס' והקשה הה"מ כיון שבחתיכה אחד אין בו סמ"ך נאמר חנ"נ וצריך ששים נגד כולו, ומתרץ כיון שכל אחת ספק אין בו משום חנ"נ, והנה אם בזה שבודאי נפלה טפת חלב מ"מ כיון שאין יודעי' על איזה חתיכה לא נ"נ מכש"כ בזה שמסופקי' אם מערבי' בו מעיקרא פשיטא שלא כאמר נ"נ, הגם שאחרוני' חולקי' על הש"ך מ"מ באיסורי דרבנן מודי' כולם לדינא כך הפלתי ופמג"ד וחכמת אדם ובמה שאנו דנים בשאר איסורי' רק מדרבנן נ"נ פשיטא שמותר ובפרט שיטת המחבר שאינו פוסק חנ"נ בשאר איסורי'. והנה רבים אומרי' אפילו היה בהשורש ששים לא מהני דדבר שעיקרו נעשה לשם כך לא שייך בו ביטול והוא מרשב"א הובא בבי יוד"ע סימן קל"ד, הגם שבמקו' אחר בארנו שכוונת רשב"א כמו שאיתא בפירוש בדבריו שעושי' לרפואה דאם לא יותן בו החומץ או היין אז אינו מועיל הרפואה דזה מדרך הסם ההוא המרפא לחולי זה שצריך שיהא בו יין או חומץ ממילא לא נוכל לומר בו ביטול והוא כמו מים לגבי עיסה ומביא ראייה מכותח הבבלי דאם חסר מין אחד ממה שנותני' בו לא הוה הכותח דעל אופן זה העמדת הכותח, אבל אם מערבי' בו דבר ובלי אותו דבר זה גם כן טוב ורבי' אוכלי' אותו כך והוא מערב בו להטעימו יותר לא מקרי דבר שעיקרו נעשה לשם כך והיכא דלא שייך משום אין מבטלי' איסור מותר, מ"מ לפי שסברו רבותינו האחרונים ז"ל בכוונתו והעלה הנודע ביהודא דהרבה מראשוני' לא סברו כך וכיון שהוא דרבנן יש לסמוך עלייהו, מ"מ בנידון דידן בקאפפע שמערבי' בו ציגאריע שהרבה קולים ושורפי' אותו בלי שום הוספת שמן והרבה מוסיפי' דברי' אחרי' לא נעשה עיקרו לשם כך לומר שלא יתבטל בהציגארי' או שנאמר שקאפפ' עיקרו לשתות בשורש הזה שנעשה נבילה ולא יתבטל אפילו בששים. והנה אין בו חשש מבטלי' איסור כיון דהוה ספק אם מערבי', בספק איסור העלה הש"ך בכמה מקומות דלא הוה משום מבטל איסור ומותר ויש לעשות סניף לפי הרשב"א דדבר שמשתמש בשופי מותר לכתחלה ובזה בקאספע לא יוולט שלא יהא בו הרבה פעמי' ששי' כי אפילו מי שמבשל רק ציגאריע לבדו במי' יש בו נגד האיסור הרבה פעמי' ששי' מכש"כ בתערובות קאפפע שיש בו כמו עשרי' פעמי' ששי', ובשאילת יעב"ץ העלה שלא שייך חנ"נ כיון שמרסקי' אותו ושוחקי' אותו ונתבשל היטב במי' ממילא נפל יסוד האיסור בבירא אבל דבריו צריכין עיון לפי פסקי השו"ע: והנה אם יודעי' בוודאי שלוקחי' שמן ורק שחוששי' שמא נתערב השמן בשומן בלח בלח קר אין בו משו' נעשה נבילה בדלח בלח במקו' הפסד פסק הרמ"א לא אמרינן נט"ל מכש"כ אי הוה גם ספק אם נתערב בו הוה ספק ספיקא בדרבנן ומותר ועוד בלח וקר אין אמרים נעשית נבילה ויש בו ששי' בלאו"ה בשורש אם גם נתערב בו שומן אם גם רק חלק השלישי שומן ועוד שזה ניכר אם מעורב בו שומן כל כך מכש"כ ע"י חעמיקער שבקל לו לחפש ולהבין בין שמן ושומן מה נאמר אולי נמצא בו מקצת זה וודאי בטל, והנה החמירו ליתן בו השגחה על הכל מ"מ לחוש בדברי'