התעוררות תשובה חלק א עא

לועג לרש אם גם בפני קטן או נקבה צריכין לעשות דאינן מחויבים בתלמוד תורה ולא שייך לועג לרש

סי' ע"ב נסתפקתי בחולה שאמר לו הרופא לאכול בתשעה באב אם צריך להניח תפילין מקודם כמו שאסור לאכול קודם כל מצות עשה כמו לולב ומגילה, גם במי שקרא ק"ש קודם תפילת שחרית כי ירא שיעבור זמן תפלה, נקל לו כן בת"ב שבלאו"ה קורין ק"ש בלא תפילין בתפלה, אם יכול לחזור ולומר ק"ש באמצע תפלה שמן הדין אינו מחויב רק שטוב לקרוא עוד הפעם כמבואר בשו"ע או"ח (סי' ס') אם כן אסור לחזור מפני איסור ת"ת שאסור בו ביום בת"ת או נדמהו לסדרא דיומא או נדמהו לפיטום הקטורת שמפני שאין הכל אומרים אותו לאו כסידרא דיומא מיחשב וגם זה אין הכל אומרים שני פעמים, או נאמר כיון דאילו מתרמי לי' כך מצוה לחזור עוד הפעם, לענין זה מיחשיב ליה כסידרא דיומא

סי' ע"ג נסתפקתי במי שאמר ביום ראש חודש ביום הזכרון הזה אם יצא כיון דאחז"ל במס' עירובין (דף מ' ע"א) שאינו מזכיר ר"ח בראש השנה שזכרון אחד עולה לכאן ולכאן וגם ר"ח מיקרי יום הזכרון, לכן יצא אם אמר בר"ח יום הזכרון

סי' ע"ד נסתפקתי במי שסועד בשחרית בשבת מיני תרגימא ואוכל סעודה השנייה בפת אחר חצות, לאותן הפוסקים דסעודה שלישית יוצאים במיני תרגימא אם יצא בזה או צריך לאכול דוקא המיני תרגימא אחר סעודה שניה שהיא פת ואחר חצות דוקא ואם יצא אזי הי' לימוד זכות לאותן שאין עושים סעודה שלישית דסוברים דיוצאים בזה

סי' ע"ה נסתפקתי במי ששותה כוס חמישי מפני אונס צמא וכדומה ואומר עליו הלל הגדול אם יברך פעם חמישית בפה"ג לפי מה שהביא מג"א (סי' תע"ד) עיקר טעמא שלכן מברכינן מפני שכל כוס מצוה בפני עצמו הוא ובספר המנהיג מטעים כי בלא ברכה נראה רק כשתיה בעלמא ולא מינכר מצות ד' כוסות אם כן יברך גם כן על כוס חמישי ובפרט לטעם דאינו יכול לומר הלל ולשתות בבת אחת, צריך לברך עוד פעם וברכה שאינה צריכה לא הוה כיון דעושה מחמת טעם צמא וכדומה

סי' ע"ו במס' פסחים (דף ל' ע"ב) בסוגיא קדירות בפסח איתא אין טשין את התנור באלי' ואם טש כל הפת כולה אסורה, לכאורה תיבות אלו "כל כולה" מיותר, ויש ליישב לשיטת הש"ך יו"ד סי' קכ"א) לפוסקים במקצת הכלי מפעפע בכל הכלי לכן אם טש מקצת התנור כל הפת שבכל התנור אסור גם לפוסקים דאפייה מפעפע ואוסר בכולה לא רק כדי נטילה אתי שפיר הלשון "כל'' הפת שבכל התנור "כולה" לא רק כדי נטילה רק כולה אסורה ויש לומר דוקא באלי' שהוא שומן בהמה החמירו חז"ל דהוה לתא דאורייתא משא"כ שומן עופות אולי מותר

השעה"מ הקשה על רש"י דאנו פוסקים נט"ל מותר וחמץ לאחר הפסח כר"ש למה קאמר שמואל (שם ל' ע"א) דרישנא לכו כר"ש הלא הוא סבר נט"ל מותר, ובלאו"ה לדידי מותר יש ליישב גם רש"י מודה דלכתחלה נט"ל אסור גזירה אטו בת יומא וכקושיות התוספות וממילא אסורים לכתחלה לבשל באותן הקדרות וצריכים חדשים אך לאחר הפסח לא שייך אטו בת יומא דמי שבשל קודם הפסח חמץ ועברו ז' ימי פסח הכל לפגם ולמילתא דלא שכיחא לרשיעי לא גזרו אבל רב לשיטתו דחמץ אחר הפסח מה שנשאר אסיר מן התורה אזי מקום לגזירה אטו בת יומא שיבשל אחר הפסח מחמץ הנמצא אצלו בשוגג או מעוברי עבירה או מחמץ של נכרי שהי' לנכרי בפסח וכדומה וגזירה יותר קרובה היא לכהפ"ח שיהא כל נט"ל לכתחלה אסור ולא יפיקו אותו מגזירה שגזרו שאינו בת יומא אסור ולא פלוג, אבל לר"ש אין שום חמץ אחר הפסח יוכל להיות איסור תורה ולא שייך אטו בת יומא ממילא הנט"ל לכתחלה מותר וזה כל נט"ל מותר למאן דסבר כן בדיעבד אבל לכתחלה מיהת אסור אבל אנן פוסקים כר"ש וממילא גבי חמץ גם לכתחלה מותר כאשר כתבנו דאם בשל אחר הפסח מחמץ שעבר עליו הפסח דקנסא הוא דקניס ר"ש מ"מ הבלוע לא גרע מתערובות ושרי עיין רש"י שם וזה אמר שמואל דרישנא כר"ש וגם לכתחלה מותר.