התעוררות תשובה חלק א ע

סתם יינם וחומץ וכמעט כל אלו השנוים שם חששם רק משום תערובות סתם יינם וגבינות משום שמעמידים בקיבת שחיטתם שהוא נבילה כי נבילה רובא לא שייך אלא בנכרי שסתם שחיטתן נבילה אבל במה שאסור ואין שייך בו יד נכרי באמצע כגון שאר איסורים שבתורה חוץ מע"ז בטל ככל איסורים אבל עומד לנגדי הראב"ד שהובא בתוה"ב של הרשב"א שמביא גם כן שומן חזיר לכן גבינה אסור שמחליקים בשומן חזיר וזה אסרה התורה ואין שום שייכות לגוי דווקא וצ"ע בדבר ויש ליישב גם זה ששומן חזיר שכיח בהתערובות רק ביד גוי כיון שישראלים אין אוכלים אותו כלל ולא שכיח גבייהו משא"כ שאר איסורים נבלה וכדומה דשכיח ומצוי גם ביד ישראל

סי' ס"ו הרמ"א בהלכות חנוכה מביא שאם שכח על הנסים יאמר בסוף בהמ"ז הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם וכו' על הנסים, ובהלכות בהמ"ז סימן קפ"ח סעיף י"ז תמה המג"א למה לא יאמר בר"ח כששכח יעלה ויבוא גם כן בזה האופן הרחמן ואי משום שיש ביעו"י שמות כדאיתא ברמ"א שם משא"כ בעל הנסים הלא הרבה תחנות ותפילות שאינם חיובים ומתפללים ומזכירים בו שמות ונלע"ד ליישב פסק הרמ"א על נכון דבר"ח וה"ה בשבת ויו"ט אם יהא נהוג כששכח לומר בסוף בהמ"ז בין הרחמן יעלה ויבוא יסברו ויסמוכו העולם על זה שיוצאים בזה ובאמת אינו כן שהדין שצריך לחזור לראש בהמ"ז ואפילו בר"ח שאין צריך לחזור צריך שיאמר במקומו ברכת אשר נתן ראשי חדשים לישראל קודם שהתחיל הטוב ומטיב לכן לא הנהיגו לומר יעלה ויבוא בתפלת הרחמן, בסופו משא"כ בחנוכה דהזכרה גופא אינו אלא חומרא לכתחלה כמבואר במס' שבת סוף פרק במה מדליקין אין לחשוש על זה ובזה מיושב שפיר למה לא מביא הרמ"א גם כן גבי פורים אם שכח על הנסים שיאמר בין הרחמן על הנסים כמו בחנוכה כיון שבפורים אם שכח בסעודת פורים צריך לחזור בבהמ"ז להרבה פוסקים וכן העלה המג"א ולכהפ"ח פלוגתא הוא וטוב שיאכל עוד פעם כזית כדי שיברך בהמ"ז ועל הנסים ויצא אליבא דכולי עלמא לכן לא הנהיגו כן לומר בתוך הרחמן כדי שלא יסבור שדי בכך כנלע"ד

סי' סו הא דרואה נר חנוכה דמברך על הנסים ושהחיינו, נלע"ד היינו ברואה אותו כל עוד שדולק חצי שעה שיעור מצוותו אבל אח"כ לא יברך, ואם מסופק אם עודנו דולק בתוך שיעור מצוותו לא יברך כשרואה אותו אלא משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק

סי' ס"ח רבותינו האחרונים ז"ל נסתפקו אם יש בהוראת או"ה עינוי הדין אם נתברר לו הלכה ואינו משיב מיד, יש להביא ראייה ממדרש ילקוט על פסוק אם ענה כלום בא לפניו שנים שיש להם משפט או הוראה להתיר או לאיסור מוכח להדיא דגם באו"ה שייך זה

סי' ס"ט נסתפקתי לפי מה דאיתא בשו"ע יו"ד סימן רמ"ו ברמ"א דאם הבן ממלא מקום אביו ביראה הוא קודם לכל, אם אינו ממלא מקום אביו ביראה והציבור רוצים לקחת אחר שאינו בנו שגם כן אינו במדריגת יראה כמו מנהיג שלפניו, כיון שהם אינם מקפידים על זה חזרה הירושה ממילא לבנו של הראשון או נימא דפקעה ירושתו כיון שאין ממלא מקומו ורשאים ליקח מי שהוא ראוי לכן רק אם מקבלים אלא למי שאין בו יראה זה גופא אינם רשאים

סי' ע' נשאלתי אם מותר להועיל חביות של יין נסך על ידי שניתן בו מים שהדאמפף מרתיח אותו המים, נלע"ד כיון דמרתיח המים בתוכו בחום כלי ראשון מותר כיון דנרתחו המים מכח האש דמה לי אם נותן אבנים מלובנים שנרתחו מכח האש ומרתיח בו המים דשרי כמבואר ברמ"א (או"ח סי' תנ"א סכ"א) להדיא דשרי או נרתחו מכח דאמפף שהוא מכח אש, אבל בדאמפף גרידא אין להכשיר דמי יימר שדאמפף רותח מפליט כל כך כמו מים

סי' ע"א נסתפקתי בהא דמנהג ללמוד משניות אצל בר מינן, וצריכים לעשות מחיצה מפני