התעוררות תשובה חלק א נג

בגמרא יומא דף וי"ו אם אבנטו של כהן גדול זהו אבנטו של כהן הדיוט שהמה עשוים ממש זה כמו זה עיין יומא דף וי"ו ע"א וברש"י שם או לא (יעוין הכל במל"מ שם באר היטב) וקשה שכמה פעמים נקטינן בסתמא שבגדי כהונה (בגדי כהן הדיוט) הם כלאים ובאמת תליא זה בפלוגתא זו ולא קאמרה הגמרא הא ניחא למ"ד וכו' כדרך הש"ס בכל מקום והש"ס אינו מזכיר דבר זה שיש פלוגתא בדבר בגדי כהונה של הדיוט דהיינו הפלוגתא אם אבנטו של כהן הדיוט זהו אבנטו של כהן גדול או לא רק בכמה מקומות לכן נלע"ד לומר דבאמת דבר זה אם אבנטו של כהן הדיוט יש בו צמר או כא אינו שנוי בפלוגתא דכ"ע מודה דהיה בו צמר דכתיב בו מעשה רוקם עיין שם בתוספות יומא וי"ו ע"א בד"ה אשר לך והפלוגתא אם אבנטו של כהן הדיוט זהו אבנטי של כהן גדול אינו רק אם יש בו תכלת כמו באבנט של כהן גדול או לא אבל כ"ע מודה דהיה בו ציור וכן מוכח מלשון הרמב"ם דכתב ואבנט לבד רקום בצמר ולא הזכיר תכלת ואפי' את"ל דמאי דפסק הרמב"ם שיהא צמר באבנט היינו מחמת דפסק כרבי דאבנטו של כהן הדיוט זהו אבנטו של כהן גדול, מ"מ מדלא הזכיר הרמב"ם רק שיהא רקום בצמר ולמה לא כתב בתכלת משמע דסבירא לי' דהעיקר קפידא דקרא אינו רק שיהא צמר ותכלת אינו אלא למצוה בעלמא ולא לעיכובא כמו גבי ציצית

הנה בגמרא מנחית יליף הא דטעימה פוסלת בתכלת שצובעין בו ציצית מכליל תכלת דכתיב גבי בגדי כהונה ופסק לה הרמב"ם להלכה דטעימה פוסלת בציצית ויש לומר דסבירא לי' להרמב"ם דכמו דילפינן ציצית מבגדי כהונה לענין טעימה או בגזירה שוה או בבנין אב ה"כ ילפינן בגדי כהונה מציצית דלא ליעכב בהו תכלת רק למצוה בעלמא כמו גבי ציצית, אך קשה דלפי זה שהרמב"ם לא יליף לה להא דטעימה פוסלת בציצית רק מבגדי כהונה, וכן בגדי כהונה יליף מציצית אם כן למה לא הביא הרמב"ם גם בבגדי כהונה דפוסלת בהוא טעימה, ואין לומר דסמך על מה שהביא כבר בציצית דפסלה בהו טעימה דעכ"פ היה לו לרמז לנו ברמז בעלמא גבי בגדי כהונה דפסלה בהו ג"כ טעימה, אלא ודאי דלאו מהאי כליל תכלת פסל לה הרמב"ם לטעימה בציצית וי"ל דסבירא לי' להרמב"ם כקושית התוס' שם במנחות דמקשו אהך ברייתא דילפא טעימה מכליל תכלת דהא צריכנא להאי קרא על מילתא אחריתא ביומא, וסבירא לי' להרמב"ם למאי דיליף לה ביומא לדרשא אחריתא דטעימה דפוסלת בציצית היא מקבלת חז"ל ולפ"ז לא שייך בגדי כהונה לגבי ציצית כלל לילפו מהדדי והשתא דאית להכי דלא ילפינן ציצית ובגדי כהונה מהדדי אתיליד לן מלתא חדתא דלא בעינן חלזון לתכלת בבגדי כהונה דעיקרא דהאי מלתא דבעינן חלזון גבי ציצית הוא דאיתא בגמרא וכיון דלא ילפינן מהדדי לא ידעינן תו דבעינן חלזון בבגדי כהונה, וכן מוכח מלשון הרמב"ם בה' ציצית דכתב וז"ל "גבי ציצית" בעינן צמר הצבוע בחלזון משמע דבבגדי כהונה לא בעינן חלזון וכן מוכח הדיא מדבריו גבי בגדי כהונה דכתב שם התכלת האמורה בכ"מ הוא הצמר הצבוע בעצם השמים משמע דלא בעינן דוקא חלזון כמו גבי ציצית, דתכלת דחלזון הלא קיים צבעו לעד ונראה לן טעמא דהא מלתא דאמרינן דגבי ציצית בעינן חלזון הוא משום דמראה תכלת דבעינן הוא משום דדומה וכו' לכסא הכבוד וזכרתם חת כל מצות ואמרו בגמרא דבדיקת צבע תכלת אם היא מחלזון הוא אם כשאינו נשתנה מראה ירקרקותא כשנתישן הבגד, והנה בבגדי כהונה אמרינן דבלאי בגדים פסולין וא"כ לא איכפת כן אם נצבעו בשאר צבע שאינם דומים לחלזון דכשיזקינו הבגדים וישתנה המראה אז כבר הבגדים פסולין מחמת יישנן אבל בציצית דגרדומי ציצית כשירין אף כשנזקנו הרבה א"כ צריכין צבע חלזון כדי שלא ישתנה המראה ויהיה תמיד דומה לפסח הכבוד לזכרון המצות, וי"ל לתנא דסבר אין התכלת מעכב הלבן נראה דיליף לה מדיוקא דקרא דכתיב ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם, ואח"כ כתיב ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת כתיב מתחלה לדורותם והדר כתיב ונתנו וגו' הכנף פתיל תכלת והיה לכם לציצית וכתיב לדורותם קודם שהזהיר הקרא על תכלת

סי' ל' שאלה (א) אם קנו שנים בשותפות ש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים אם קיימו בזה מצות כתיבת ס"ת לפי מה שהעלה בשו"ע יו"ד סימן ע"ר דבזמה"ז מצוה לקנות גמרא ופוסקים ופירושיה (ב) מי שכתב ס"ת הוא או שלוחו ונתנו