התעוררות תשובה חלק א נב

מביא וז"ל בדקינן לה במיא פשורי בחמימי דחמימי לא וכו' בקרירי דקרירי לא וכו' מוכח דסבר הרי"ף דיכולין המים להיות חמימי או קרירי רק בחמימי דחמימי שחמין יותר מדאי או קרירי דקרירי שקרין יותר מדאי לא לפי"ז אין קפידא באיזה כלי מניחין אותה דתכלית הכלי אינה רק שישארו המים פושרים ולא יתחממו ע"י שאינה מחופה באבר בקיץ ולא יתקררו ע"י החיפוי בחורף. כי צריכין להיות פושרין גמורין וכיון דהרי"ף סבר דגם חמימי או קרירי מותר רק חמים ביותר או קרים ביותר לא יהי' לכן לא הביא בהלכותיו לפי גירסתו באיזה כלי יניחו אותה דאין קפידא בזה, אך עדיין יש מקום לחוש שמא יתן מים קרים בחורף בכלי מחופה אבר והי' עי"ז קרירי דקרירי או שיתן בקיץ מיא חמימי בכלי שאינה מחופה אבר ויהי' חמימי ביותר לכן מסיים הרי"ף בלשונו וכופל ואומר אלא בדקונן לה במים פושרין שצריכין להיות פושרין גמורין כיון שאינו כותב באיזה כלי יניחו אותה, דוקא אבל שוב ראיתי כי הרי"ף מביא עוד הפעם הא דר"י ומביא הא דמשיכלי וגם קרירי וקרירי והנה רוב הפוסקים לא הביאו האי דינא דרבינו ירוחם, גם יש סיוע מהרי"ף שאין בזה קפידא כ"כ גם הוא נגד החוש והסברא שבשעה קלה שמניח הריאה במים יתחממו או יתקררו המים ולא יהיו פושרים לכן לאותם הסוברים דאנן בקיאין בבדיקה בריאה דאוושא יש לסמוך בדיעבד על בדיקה זו גם בשאר כלים והיינו הכא דחשש שנתחממו הפושרין אבל היכא דחשש הוא שמא נתקררו הפושרין ודאי יש תקנה עוד הפעם לבודקה במים פשורי ממש בכלי כזה לפרש"י בהא דמטרשי, והנה הש"ך מביא בשם בה"ג דבקיץ יניח במים קרירי, י"ל הבה"ג לשיטתו דבמה דבעי בדיקה כגון שבורה דריסה אנן לא בקיאין בבדיקה אבל בודאי סבר היכא דלא בעי בקיאות ג"כ גם אנן בקיאין דהוא קאמר דאיגליד בעי בדיקה ולא קאמר עלה דאנן לא בקיאין וצריכין לחלק כך ואולי סבר דאנן לא בקיאין כ"כ מה פושרין לכן קאמר לחומרא דיבדקנו במים קרירי וקסבר כפירש"י דמטרשי שמנקבין ויבוא מזה לכל היותר להחמיר ולא שהקל ולא כר"ן

סי' כ"ו נלע"ד דבפלגש שהיא מיוחדת לאיש שייך גם כן דין קטלנית בין למ"ד מעין גורם או למ"ד מזל גורם דמ"ש, ויש לעיין דאשה שהי' לבעלה עוד אשה ומת ושוב נשאו לאחר שתיהם יחדיו לו לנשיו ומת אי שייך בהם דין קטלנית דמי יימר דמזל או מעין דידה גרם דילמא מזל או מעיין דחברתה גרם אבל זה ודאי דאותן שתי נשים יחד לא ינשאו לשלישי דממנ"פ חד מינייהו היא גורמת ואולי מעיינות של שתיהם יחד גרם ומותר כל אחת לינשא לאחר וספק סכנה להחמיר

סי' כ"ח ראיתי בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב תשובה נ"ח דמתיר בכבד נפוחה וז"ל שאין להוסיף עוד נפיחה שלא נזכרה בשום טריפות לפי זכרונו עכ"ל ואשתמיטתי' לשון הרמב"ם פרק שמיני מהלכות שחיטה הלכה ח' וז"ל ושמא התוספות בגוף חסרון כמו שאמרו במנין עכ"ל ולפי"ז יש לאסור כל חבר שאם ניטל טריפה ה"ה בנפיחה לפי טעם הרמב"ם שחששא שלו מצד חסר: סי' כ"ט

איתא בתשובת רבותינו זצ"ל שמותר להקריב קרבנות בזמן הזה (כו העלה בשיל"ת יעב"ץ ובתשובות ח"ס יו"ד סי' רל"ג) דמותר להקריב קרבן פסח שטומאה דחויה היא בציבור ולא קרבן ציבור אחר מפני השקלים שאי אפשר לקבצם וראיתי מי שתמה עליהם איך יעשו בבגדי כהונה שצריכין לאבנט תכלת שאין לנו בזמן הזה תכלת

בקיצור נמרץ למי שבקי בענינים כאלה אחר הלימוד והעיון נראה לי כך לענ"ד אודות השקלים יוכל אחד לזכות בעד כל ישראל וחשש שהוא רק מדרבנן שמא לא ימסרם יפה יפה והרמב"ם פסק שמותר לזכות לציבור ולא חיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה, ואפי' את"ל דחיישינן לזה מדרבנן מ"מ היכא שיש מפני חשש זה ביטול עבודה לגמרי לא חיישינן כלל לחששות דרבנן לבטל עבודה כדאיתא להדיא תוס' מגילה דף י' ע"א, בד"ה שמעתי ואודות תכלת לאבנט הנה הרמב"ם פ"ח מה' כלי המקדש הלכה א' כתב וז"ל בגדי כהן הדיוט הן ארבע כלים כתנת ומכנסים ומגבעות ואבנט וארבעתן של פשתן לבנים וחוטן כפול ששה ואבנט לבדו רקום בצמר עכ"ל ולא הוזכר כלל תכלת לאבנט (יעו"ש במשנה למלך בארוכה) ומה שנלע"ד כך היא הנה ידוע פלוגתא