התעוררות תשובה חלק א נ

הרי אלו מותרות וכן בהלכה י"א נקט וז"ל וכן אסור לצור דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומלאכים שנאמר לא תעשון אתי לא תעשון כמין שמשי המשמשין לפני במרום אפי' על הלוח מוכח דכל מה שאסור בשוקעת אסור גם לצייר על הלוח וכן סובר הראב"ד בדעת הרמב"ם וז"ל דומה שמחלק בין צורת אדם לצורת המשמשין במרום צורת משמשין אפי' הם שווים לא שוקעים ולא בולטים אסורים וכו' עכ"ל מוכח מהראב"ד בדעת הרמב"ם דכל מה שאסור שקוע אסור בשווה אפי' בסם, והנה לפי מה שפסק המחבר כהרא"ש שם ס"ז דצורת אדם אינו אסור אלא דוקא בצורה שלימה בכל איברים היה מקום להקל לצור דמות תבנית אדם הפרצוף עם חצי הגוף וזה מותר אפי' בצורה בולטת, וגם שבשאילת יעב"ץ ח"א סי' ק"ע מפרש ברא"ש פי' אחר שכוונתו על ראש שלם אטום שאין ניכר הפרצוף ודוקא בכה"ג לא סגי בלא גוף אבל אם ניכר הפרצוף אסור אפי' ראש בלא גוף וכן העלה הש"ך להחמיר וכן הוא בסמ"ג שחוכך לאסור בפרצוף לבד מ"מ בכל זת בצורה בולטת אבל בדמות תבנית מצוייר בסממנים יש לסמוך על פסק השו"ע שאין אסור גם בניכר פרצופו רק בגוף שלם דבלא"ה רוב פוסקים מתירין בצורת אדם שאינה בולטת רק הטו"ז הוא תופס להחמיר כדעת הרמב"ן ודי לנו אם נחמיר כדבריו בגוף שלם שכן משמעות דברי הרא"ש דאין אסור רק בגוף שלם וכדפסק השו"ע כמשמעות זה ולא להחמיר דאף בלא בולט יהיה אסור אף בגוף שאינו שלם, עוד יש דרך אחר יותר טוב לצור דמות תבנית שלם שיעשוהו ע"י גוי ואז מותר אפי' להרוצים להחמיר על עצמן כדעת הרמב"ן וא"כ אין יכולים לעשות ע"י ישראל משום לפני עור לא תתן מכשול מ"מ ע"י נכרי מותר ואף שגם ע"י נכרי יש איסור שבות מ"מ אינו אלא איסור דרבנן ובדרבנן סמכינן אהני דשרי מצוייר בסממנים, ואף שיש לחוש ג"כ משום חשדא בכל זה כיון שאינו אלא מדרבנן סמכינן אהמתירין שהם הרוב (ויש לעיין בזה מהא דספרי דדרש אפילו ע"י אחרים אסור)

והנה לדעת המתירין באדם בצורה שוקעת או מצויירת בששר וסממנים או בריקום אם גם צורת ד' פנים ומלאכים שרפים וכו' ג"כ צריכים להיות בולט אבל באינו בולט מותר או לא הוא פלוגתת רבותינו התוס' והרמב"ם, דמדברי התוס, ע"ז מ"ג ע"ב ד"ה והא ר"ג משמע דמלאכים וד' חיות אינו אסור רק בבולט שהקשו שם על מה דהקשה בגמרא על דמות צורות לבנות של ר"ג היכי עשה אותם והקשו התוס' למה לא משני דלבנות דר"ג לא היו בולטות ולכך עשה אותם ומתרצים שם התוס' דבחמה ולבנה ומזלות אין חילוק בין שוקעין לבולטין דברקיע שוקעין הם, משמע אבל מלאכים וד' פנים דלאו שקועין הם ברקיע אינו אסור כי אם בבולטין, ולפ"ז האי דטבעת מיירי בין באדם בין שמשים שבמדור העליון, אבל דעת הרמב"ם נראה דאף בשוקעין ומציייר"ן אסור במלאכים דכ"כ הרמב"ם פ"ג מהלכות עכו"ם וחוקותיהם ה"י וז"ל אסור לעשות צורה לנוי וכו' ואין אסור כי אם צורת האדם וכו' והוא שתהיה הצורה בולטת וכו' אבל אם היתה הצורה משוקעת או צורה סל סממנים וכו' הרי אלו מותרות, ובהלכה י"א כתב וז"ל וכן אסור לצור צורת חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומלאכים וכו' ואפי' על הלוח, נראה בהדיא מדבריו דגם במלאכים אוסר הרמב"ם שקוע ומצויר, ומה שלא הזכיר הרמב"ם ד' פנים ושרפים ואופני הקודש משום דכללם בלשון מלאכים שהם כולם מלאכיו עושי רצונו ולפ"ז האי דטבעת מיירי דוקא בצורת אדם, והמחבר תפס כשיטת התוס' דמלאכים וכל שמשים שבמדור העליון אינו אסור אלא בבולט אבל בשוקע או מציור מותר, ושיטת רמב"ן דמה דאסור מן התורה אסור גם שוקעת והאי דטבעת מיירי בשאר צורות ומדרבנן אסורים לעשות במקום שיש חשש ע"ז בהם ולענין צורת הבהמות וחיות ועופות אי מותר לציירן ולעשותן, הנה הרמב"ם כתב וז"ל צורות הבהמות ושאר נפש חי' חוץ מן האדם וכו' מותר לצור אותם, וכן כתב גם המחבר בהמות וחיות ודגים, והטו"ז הקשה על זה דהאיך יהי' מותר לצור צורת שור צורת ארי צורת גדי הא הם בכלל המזלות (הגם שהמחבר לא נקט לאיסור מזלות מ"מ פשיטא ליה דאיננו חולק על הטור בזה ומקשה שהב"י מביא שצורת ארי מותר, ויש לדקדק קצת בדברי ט"ז הא המחבר בשו"ע נקטו בלשונו צורת שאר בהמות וכו' ודגים נקט דגים להדיא למה מקשה ממה דנקט בב"י שצורת ארי מותר ליקשי מדגים גופא) ומקשה שהמזלות אפי' שוקעין אסור אליבא דכ"ע, ותמוה שהטו"ז מקשה רק לדעת הרמב"ן הא זה קשה גם לתוספות ורמב"ם ומביא מהב"ח דהוא אוסר באמת צורת שור ארי וגדי ושאר צורות שבמזלות מפני שכל אחד עומד בחדשו לבדו