התעוררות תשובה חלק א מט

סי' כ"ג נשאלתי מזקן אחד לפי מה שנהגו שבימים שא"א תחנון א"א תהלים אחר התפילה והוא נהוג לומר בכל יום היום של תהלים אם ימנע מלאמרו ביום שא"א בו תחנון

תשובה הנה המג"א בסימן מביא בשם הלבוש שיש לומר תהלים קודם התפילה ע"כ אבל המנהג הפשוט הוא להיפך לאומרו אחר התפילה וצריך טעם למה, הנה ידוע שבפסוקי דזמרה מבער ומכרית כל המקטריגים הרוצים לעכב התפילה לכן נקרא פסוקי דזמרה לשון זמיר עריצים וכמו לא תזמור שפירושו קציצה והכרתה כדאיתא בספרים כידוע ויפה כתב הלבוש עפ"י טעם זה שיש לומר תהלים קודם התפילה כמו פסוקי דזמרה שאומרים קודם התפילה, אך כל זה הוא באומר התהלים דרך שבח והודאה, אבל האומרים אותו אחר התפילה אומרים אותו דרך תפלה ובקשה ואומרים היהי רצון וי"ג מדות עליו שפיר נוהגין לומר אותו אחר פסוקי דזמרה ושמו"ע שהיא עיקר התפילה ומוסיפין עוד בתפילות ותחנונים, לכן ביום שא"א תחנון שהוא ג"כ רק מזמור תהלים אך שהוא דרך תפילה ותחנה, ה"ה שאין אומרים אותן מזמורי תהלים דרך תפילה ובקשה והמקפידים לסיים תהלים בכל שבוע או בכל חודש א"א אותו רק דרך שבח והודאה ומותר לומר גם ביום שא"א בו תחנון

סי' כ"ד נשאלתי על מה דאיתא (מובא בעבודת הקודש מהגאון חיד"א זצ"ל) שמי שאינו אומר בברכת ולירושלם וכסא דוד עבדך רק סתם וכסא דוד לא יצא ידי חובתו, אם אמת הדבר למה אנו האשכנזים בכל הסידורים שלנו לא נדפס עבדך

תשובה לענ"ד דבר פשוט שאין כוונתו שלא יצא י"ח לגמרי וצריך לחזור להתפלל כי גם המשנה ממטבע שטבעו חכז"ל הגם שטועה הוא מ"מ כיון שאומר עיקר נוסח הברכה יצא י"ח והוא ידוע ופשוט, וכוונתו בלי ספק רק על דרך סתרי תורה שלא יצא י"ח לכתחלה וכדמצינו מה שאחז"ל מי שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו היינו של קריאת שמע מן המובחר כי מדאורייתא יוצא ידי חובת ק"ש כי הברכות רק דרבנן וכדאיתא ברש"י שם ולענ"ד גם אנו האשכנזים יוצאים בזה גם לכתחלה עפ"י מה דאיתא (או בתוס' רי"ד או בריטב"א מס' תענית או מגילה) וכן הוא בירושלמי במערבא כוללו צמיחת קרן דוד בבונה ירושלים שמדקדק למה נקרא שמונה עשרה הלא יש י"ט ברכות ומתרץ שברכת את צמח דוד שמתפלל בה על מלכות בית דוד אם כללה עם ברכת ולירושלם אין צריך להתפלל ברכה בפני עצמה על מלכות בית דוד וכיון שיוצא בזה בדיעבד ולא הוי אז רק י"ח ברכות לכן נקרא י"ח ובזה אתי שפיר שהפייטן בפורים פיוט על כל ברכה וברכה משמו"ע בפ"ע ולא פייט על ברכת את צמח, לפי"ז מי שכולל את צמח בברכת בונה ירושלם צריך לומר עבדך אבל אנן שחולקין כבוד למלכות בית דוד להתפלל עליו בברכה בפ"ע ואומרים את צמח דוד עבדיך פשיטא שיצא גם לכתחלה אם לא הזכיר עבדך בברכת ולירושלם

סי' כ"ה שאלה אם מותר לצור בצבע צורת אדם ודמותו (פאטורעט) או לא, (ב) על איזה אופן אסור לעשות דמות ד' חיות הקודש שבכסא כבוד (ג) אם להעמיד צורה ע"י פרקים ולפרקו מיד אי שרי

תשובה הנה עפ"י פסק שו"ע יו"ד סי' קמ"א ס"ד מבואר להדיא דמותר, אך בט"ז שם ס"ק י"ב מבואר דאין להקל כלל נגד שיטת הרמב"ן שהסכים עמו הר"ן שכל מה שאסור מה"ת לעשות אסור בין בולט בין שוקע ופשיטא דבדאורייתא נקטינן להחמיר כדברי הטו"ז שהביא כן אמנם הטו"ז ס"ק י"ג מחלק בין ציור לשוקע וז"ל תראה דציור הוא עדיף אפי' ממשוקעים דאין בציור שום ממשות ובאמת כן הוא בדרכי משה ס"ק ה' בשם הר"ן וכן הוא להדיא מפורש בהגמי"י שם דשוקעת אסור וציור מותר, לפי"ז היה מותר לצור צורת ותבנית אדם בסממנים (פאטרעט) גם לשיטת הרמב"ן אמנם בנקודת הכסף שם חולק בזה על הטו"ז דציור אינו עדיף ממשוקעת כדמשמע מכל הפוסקים וכן הוא בתשובת לחם רב סי' ט"ו בפשיטות שאין לחלק בין ציור לשוקע וכן מובא ברמב"ם ה' עכו"ם פ"ג ה"י וז"ל על מהות הצורה משוקעת או צורה של סממנים כגון הצורה שעל גבי הלוחות והטבליות או צורה שרוקמין בחריג