התעוררות תשובה חלק א מב

י"ח, ונראה לישב דהנה תנן בפסחים דף ל"ב שבמצה של טבל לא יצא י"ח ופריך בגמרא פשיטא ומתרץ בטבל טבול מדרבנן ומשום מצוה הבאה בעבירה לא יצא וכן פסקו כל הפוסקים נשמע מזה שאפילו אם המצוה דאורייתא כמו מצה אם קיים המצוה ע"י עבירה דרבנן לא יצא י"ח, והנה כבר איתא במג"א סי' ש"ו שאסור ליתן אתרוג במתנה גמורה לחבירו כיון שיכול ליתנו במתנה ע"מ להחזיר ויוצא י"ח לפי"ז אם נתן לו במתנה גמורה האתרוג עבר בזה המקבל איסור מדרבנן שקונה קנין ביו"ט והוי מצוה הבאה בעבירה ע"כ לא יצא י"ח, ולפי"ז אתי שפיר דברי הסמ"ג דהנותן אתרוג לחבירו צריך לכפול תנאי' דאז הוי רק מתנה ע"מ להחזיר אבל בלא כפל תנאי דהוו מתנה גמורה דהתנאי בטל ומעשה קיים א"כ עבר אדרבנן דקונה קנין ביו"ט שלא לצורך והוי מצוה הבאה בעבירה ולא יצא י"ח בה כמו גבי מצה של טבל דטביל רק מדרבנן. והנה הריטב"א כתב דהא דר"ג דנתן אתרוגו לר"א בן עזריא ולר"ע דדייקינן בגמ' דהיה מתנה ע"מ להחזיר אף דנתן להם בסתם מ"מ אומדן דעתא הוא דאין אדם מתערטל ממצותו ויש לעיין הא ר"ג כבר יצא י"ח כדאמרינן בהדיא נטלו ר"ג ויצא בו ונתנו וכו' ור"ג בזמן חבית היה דאז לא היה עדיין תקנת ר"י בן זכאי ליטול בגבולין כל שבעה ואינהו בספינה הוי דהוי בגבולין ולא היה צריך עוד לאתרוג והאיך שייך לומר בו אין אדם מתערטל ממצותו ואין לומר משום שהיה דעתם לירד מהספינה בו ביום או למחר ולבוא לירושלים וע"כ היה צריך לו עוד משום דבמקדש כל שבעה מן התורה זה אינו דהא בשאר כל הימים אין צריך לכם, גם במקדש וי"ל דהיו מספקא ליה בספיקא דיומא כיון שהי' על הספינה ולא ידעו מתי קדשו ב"ד את החודש וע"כ חשש שמא לא קבעו הב"ד בירושלים היום יו"ט רק למחר ויהיה צריך לו עוד ושייך שפיר אין אדם מתערטל ממצותו או אפשר לומר דאף דהיה בקי בקביעה דירחא שידעו אותו עוד מקודם שנכנסו לספינה ולא היה צריך עוד לכם משום שאר הימים אעפ"כ ניחא לי' טפי לאינש שיהי' האתרוג שלו שיצא בו בביתו שמור כמו רוב בני אדם שמתנהגים כך ושייך שפיר אין אדם מתערטל ממצותו. הנה בקרבן נתנאל (סוכה מ"א) הקשה על הא דאמרינן דאינו יוצא באתרוג שאול הא הרא"ש כתב בשואל טלית מצויצת אדעתא דהכי השאילו שיברך עליה וכן בשואל טבעת קידושין כיון שהשאיל לו אדעתא לקדש אנן סהדי שהשאילו באופן המועיל שיוכל לקדש ושיוכל לברך בטלית מצויצת ואם אינו מועיל בלשון שאלה אנן סהדי דגמר בלבו שיתן לו בלשון המועיל וה"נ נימא גבי אתרוג דאם השאילו שיצא בו משום דודאי נתן לו באופן המועיל ואם אינו מועיל שאלה גמר בלבו להקנותו לו וכן הקשה גם המ"א סי' תרנ"ח ס"ק ג' ועיין שם מה שתירצו, ונראה לתרץ זה עפ"י דאמרינן במסכת תענית דף כ' ע"ב דר"ה הוי משדר שלוחא לשוקא בכל מעלי יומא דשבתא בפניא והוה זבין כל ירקא דהוה פייש (פירוש נשאר) להו לגינאי והוה שדי לי' לנהרא ופריך בגמ' וליתבו לעניים ומשני זימנין דסמכו דעתייהו ולא אתו למזבן אלמא דחזינן דאף במקום מצוה כגון עונג שבת דהוה מענג להו לעניים בשבת אי הוה יהיב להו מ"מ משום שמכשילן לעתיד לבוא דסמכי דעתייהו לא הוה יהיב להו ובזה יש לתרץ נמי הכא דלא קשה מידי דהתם בציצית אמרינן דמסתמא יהיב להאי באופן המועיל דשם ליכא למיחש למידי מאי איכא למימר דלמא סמיך אשאלה אהאי ולא יקנה ציצית לעצמו הא אינו מחויב בציצית אי לית לי' בגד בת ארבע כנפות וכן נמי גבי טבעת קידושין אמרינן דמסתמא יהיב ליה באופן המועיל משום דניחא ליה בזה דלא יהא בזה משום מכשול לעתיד לבוא דליכא למימר דסמיך אשאלה ולא יקנה כשיצטרך ושמא לא ימצא לשאול דאי נמי לא ימצא אצל מי לשאול ליכא בזה שום מכשול שימתין עד למחר ואז יקנה אבל הכא באתרוג לא אמרינן דמסתמא נותן לו באופן המועיל משום ניחא ליה לאינש לעביד מצוה בממוני' אדרבא לא ניחא לי' שיכשילו דבזה מכשילו לעתיד לבוא דתמיד יסמוך על שאלה ולא יקנה ושמא לא ימצא לשאול ונמצא בא מזה מכשול גדול ע"כ לא אמרינן דאמרינן דעתיה דיהיב לי' באופן המועיל רק צריך שיאמר לו בהדיא שנותן לו האתרוג במחנה, עוד יש לומר דהנה מצינו כמה פעמים שחשו חז"ל משום שמא ישתכח וכמו שמצינו גבי עירובין שחשו חז"ל שלא תשכח תורת עירובין והכא נמי אי לא בעינן גבי אתרוג שיאמר לו בהדיא שנותן לו במתנה ישתכח תורת לכם שיחשבו הבריות שגם שאול מהני כיון שהוא דבר הנוהג תמיד בכל שנה ושנה אצל כל אחד ואחד: