התעוררות תשובה חלק א לט

וחצר בהכנ"ס דינו כעזרה ואצל המזבח מיקרי ואסר ליטע אילן בחצר בהכנ"ס מדרבנן כדהעלה המג"א שבהכנ"ס דין בהמ"ק יש לו מדרבנן ואפילו אם עושה האילנות רק לנוי כדאיתא ברמב"ם להדיא בהלכות ע"ז דאפילו לנוי אסור מה"ת אצל המזבח

והנה המג"א סימן קנ"ג ס"ק מ"ו כתב דלא מצינו בגמרא ובפוסקים דבהכנ"ס יש לו דין בהמ"ק רק ברבינו ירוחם וראיתי לגאון אחד בתשובותיו שהתעורר, הא בסימן קנ"א איתא דבהכנ"ס צריכה להיות גבוה מכל הבתים והוא מגמרא שבת י"א ע"ח וילפינן מדכתיב לרומם בית אלקינו ופסקוהו כל הפוסקים אלמא דילפינן בהכנ"ס מבית המקדש ונלע"ד ודאי כל מה שהוא לכבוד או מה שאסרה התורה משום בזיון ודאי מסתברא שבהכנ"ס כבית המקדש כיון דהוא בית מקדש מעט ומתפללין בו להקב"ה ומקום קדוש הוא לכן צריכין לכבדו ולהיות גבוה מכל הבתים שבעיר וליזהר שלא לבזותו לכן אין ליקח בה אתנן זונה ומחיר כלב שקראו אותם התורה תועבה שהיא בזיון לבהכנ"ס וזה דנקט הרי"ו שאין ליקח אתנן זונה ומח"כ אבל בשאר הדברים בדיני בית המקדש אין סברא לדמותו לבהמ"ק כמו שאין מדמים לכל דיני כלי שרת ובהמ"ק, ולפ"ז היה מקום לומר דגם אילנות לנוי שרי ליטע בבהכנ"ס, אך כיון דאיתא ברמב"ם שהיא משום דרכי ע"ז שהגוים נוטעים כך בפתחי בית ע"ז מסתברא דבהכנ"ס דבית תפלה שלנו היא אסור לעשות כמו הם בבית תפלותם והוא איסור תורה משום ובחוקותיהם לא תלכו ואין לחלק דבקרא כתיב רק אצל מזבח ה"א ובהכנ"ס רק מדרבנן הוא כדאיתא במג"א כי עתה הוא חוקות הגוי

ונלע"ד יען כי דרך הגוים שנוטעים אילנות סביב לבית תפלותם לכן אסור מן התורה בבהכנ"ס בכמה לאוין שונים משום ובחוקותיהם לא תלכו וכתיב ולא תלכו בחוקות הגוי ועוד בלאו איכה יעבדו הגוים האלה את אלוהיהם דכתיב בי' השמר פן ואל, הגם שכוונתם לנוי אעפ"כ אסור כדאיתא ברמב"ם להדיא פרק וי"ו מה' ע"ז הלכה ט' שגם לנוי אסור ולוקה שגם כוונת הגוים ג"כ משום איזה טעם רק לסימן כדי שיתקבצו שמה כדאיתא שם טעם זה ברמב"ם לכן נוטעים אילן ורק יש לומר דאיכה יעבדו לא שייך בזה כיון דאין מתכוין בזה לעבודה רק לנוי רק ומשום ובחוקותיהם

והנה בבימה של עץ י"ל לפי מה דמשמע מרמב"ם דאכסדרה רק משום הרחקה אסור בעזרה י"ל לפי מה שאיתא במג"א סימן קנ"ב ס"ק מ"ו דבהכנ"ס כל זה רק מדרבנן אסור יעי"ש א"כ בבהכנ"ס הוה תרתי דרבנן, אמנם אעפ"כ אסור דאי הוה בהכנ"ס גזירה אטו מקדש אז הוה מתירין בבהכנ"ס משום דהוה גזירה לגזירה, אבל באמת רק יען שבהכנ"ס הוא מקדש מעט דמו אותו חז"ל לבהמ"ק א"כ לא הוה בגדר גזירה לגזירה והוי רק תרתי דרבנן ואסור כמו בהרבה פעמים שתרתי דרבנן אסור, ובפרט לפי מה שאיתא בספר סדר המשנה שכוונת הרמב"ם שהתורה בעצמה עשתה הרחקה והאיסור מן התורה היא לא רק מדרבנן, אמנם לשיטת הראב"ד בהלכות עכו"ם לפי שפירש בו הכ"מ דבית שרי דאין דומה לאילן א"כ ה"ה הבימה יש לדמותו לבית יען הוא נראה כבית וחולקת רשות לעצמה ואפילו לשיטת הראב"ד בפירושו על הגמרא דבית שמגין ומציל דומה יותר לאילן ואסור ג"כ יש לומר בימה שרי דהיא אינה לתוכה עשוי ואינו מגין ומציל הגם שבתוך הבימה שהוא עשוי כמו בית מוקף מחיצות ובתוכו שלחן גבוה שמניחים עליו ס"ת הלא גם זה כמו בית תבניתו ואינו דומה לאילן ולא לאכסדרה שבנוי על גבי עמודים, והנה לתירוץ הב"י דלשכת כ"ג של אבן היתה ורק על שהניחו בה עצים קראו אותה כך יש לפרש מה שאמר ראב"י שכחתי לשכת עץ מה משמשת דלשיטתו בספרי שאסור לעשות אכסדרה או בית בעזרה וצריך לומר או שהיתה של אבן ונקראת על שם שמניחים בה עצים או שהיתה באמת של עץ רק הכה"ג הי' שם כל ז' ימים קודם יוהכ"פ והיתה בנויה בשל חול לשכה זו כדאיתא בלח"מ פ"א מהלכות בהב"ח הלכה ז' לכן לשיטתו הי' מסופק ושכח מה היה משמש

והנה הכ"מ תירץ בהלכות בהב"ח שהבית לא היה קבוע לכן שרי ולפ"ז גם הבימה בבהכנ"ס אם אינה קבוע שרי ואפילו קבועה במסמרים שרי כיון שלא נבנה בה וכמו שתי כלונסאות שלא נבנו בחומה רק קבועים היו כדאיתא בכ"מ שם, ונלע"ד שגם הרמב"ם מודה לזה כי הרמב"ם בלשונו נקט בכל העזרה משמע אפילו עזרת נשים והאיך היו עושין בימה למלך שם עכ"ח כיון דאינה קבועה שרי רק על זה יש להשיב לאו משום דאינה קבועה רק משום דלשעתה היתה וסובר הרמב"ם דלשעתה מותר אבל יש לפקפק דמלשון הרמב"ם דסתם בהלכות עכו"ם דאין עושין אכסדרה משמע דגם