התעוררות תשובה חלק א לח

לפי מה שמפרש הכ"מ ברמב"ם ולפי סברת הטו"ז בכמה מקומות שדבר שמפורש בתורה להיתר לא יכלו חז"ל לאסרו משום גזירה וכן הוא בכ"מ הלכות מלכים על הא דמלכי דוד דנים אותם וכיון שמפורש פה להתיר שעשו סוכות בחצרות ב"א, א"כ איך אסרו אח"כ י"ל דהא בקרא אינו מפורש דגם הדפנות היו מעצי זית ועץ שמן כי בקרא כתיב סתם, יש לפרש לסכך היו מביאים רק ר' יודא שסבר כן וכיון שאין קרא מפורש שלדפנות נטלו שפיר יש לגזור ולאסור בית כולו של עץ, ואם כבר גזרו אז גזירה זו י"ל יען כי נשכח מאתם התורה ולא ידעו ממצות סוכה כלל כדכתיב וימצאו כתוב לכן כדי לפרסומי מילתא לכל ישראל העולים לראות וליראות שיראו בחצר המקדש סוכה וידעו עי"ז ממצוה הלזו ויחזקו במצות סוכה התירו ב"ד של אותה שעה בהוראת שעה והם אמרו והם אמרו ומשלהם נתנו להם, אך לר' יודא דסובר סוכה דירת קבע בעינן כדאיתא בסוכה (דף ז' ע"ב) וסבר דלדפנות היו לוקחים עלי זית ועץ שמן א"כ היה אסור מן התורה לבנות בהר הבית סוכה הלזו, ואין לומר דלשעתה היתה כתירוץ הראב"ד דסברת הראב"ד יש לומר בדבר שאינו קבוע הגם שמדרבנן אסור י"ל דלשעתה לא גזרו אבל בדבר שקבוע באמת הגם שאחר החג יטלנה משם אסור מן התורה בודאי דהא גם אילן יכול מיד לעוקרו ובית לסתרו ואפ"ה מן התורה אסור כיון דהוא קבוע ולקבע עשוי ור"י סבר סוכה דירת קבע בעינן, ועוד הרי בירושלמי מגילה על מתני' דהקהל קאמר דלכן היו מאחרים אם חל יו"ט ראשון של חוה"מ סוכות בשבת מפני הבימה שא"א לעשות מעיו"ט על שם לא תטע לך אשירא מוכח דלשלשה ימים לא מיקרי לשעתא, ודוחק לחלק בין בונה בית לסוכה הגם דבעי דירת קבע לומר דסוכה מיקרי אעפי"כ רק ארעי ודוחק גמור הוא זאת ובפרט לפי רש"י בסוכה על הא דדירת קבע ראוי להשתמש קבוע ונראית כבית מה לי בית מה לי זה (ועוד אם גם נאמר סברא זו לכה"פ מדרבנן הי' ראוי לגזור ולאסור) ובפרט להכ"מ דמפרש דבית של תנא קמא ואכסדרה של ראב"י חדא היא בכונתם א"כ באמת אסרו וגזרו ועשו הרחקה והנה לת"ק דספרי לא קשה הגם דסתם ספרי ר' שמעון ור"ש סבר ג"כ סוכה דירת קבע בעינן כדאיתא בסיכה (דף ז' ע"ב) דהוא יכול לסבור דלסכך נטלו הכל והדפנות מבנין עושים וכגון זה לא גזרו רבנן אבל לר"י עצמו דסובר דלדפנות הביאו העצים קשה, וצ"ל דסבר ר"י דבהר הבית באמת מותר והמה עשו סוכות בהר הבית (וכיון דבהר הבית הי' מוקף כולו מחיצה שפיר שייך לקרותו בחצרות בית אלקים) וידוע דר"י ור"ש הלכה כר"י הגם שבדין זה אנו פוסקין סוכת דירת ארעי בעינן מ"מ ר"י ע"כ ס"ל דבהר הבית מותר לבנות והלכה כמותו נגד דברי הת"ק דהוא ר"ש וממילא לא רחוק למימר דגם ראב"י חולק על הת"ק כיון דע"כ ר"י דהלכתא כותי' חולק את"ק ה"ה דראב"י חולק וסבר דדוקא בעזרה אסור ולא בהר הבית וכפירש הכ"מ דראב"י חולק ובפרט לגרסתינו בספרי סתם ר"א ולא ב"י וגם הוא סבר סוכה דירת קבע בעינן והי' הסברא לאסור מדרבנן לכה"פ בהר הבית והם עשו סוכות בחצרות ב"א מוכח קצת דרק בעזרה אסור ולא בהר הבית וא"כ אין מקום לגזור כלל בהר הבית. ולפ"ז יש להסביר קצת ע"כ סברת הכ"מ דראב"י חולק על הת"ק וסובר דאפילו בעזרה רק מדרבנן אסור אכסדרה (ומפרש הכ"מ דבית של הת"ק כונתו ג"כ על אכסדרה כמו ראב"י) דאי בעזרה מה"ת אסור הי' להם לחכמים לגזור בהר הבית אטו בעזרה וחזינן דשרו מסוכות שעשו בחצרות ב"א אלא גם בעזרה רק מדרבנן אסור הגם שחלקנו לעיל מ"מ קצת סברא איכא ואין לחלק כיון דהעזרה מוקפת לא נחלף בהר הבית דהא הר הבית נמי מוקף היה ולא היה מכוסה כולו ואתי למיחלף בעזרה. והנה אם נפרש בחצרות ב"א היינו העזרה שהיא במקום חצר המשכן של אוהל מועד כדאיתא ברמב"ם ריש הלכות בה"ב סוף הלכה ד', ע"כ צריכין לומר לר"י דכל איסור אכסדרה וה"ה בית בעזרה רק מדרבנן אסור ולא גזרו אז או לחלק בדוחק גדול דאכסדרה קבועה לעולם גזרו אבל סוכה מקרי לשעתא ולא כירושלמי במס' מגילה, או דבית מותר כשיטת הראב"ד דבית מותר ואכסדרה אסור. והנה לפי מה דפסק הרמב"ם דבהר הבית מותר דלא נקיט האיסור רק בעזרה יש לעיין אם לדמות חצר בהכנ"ס להר הבית או לעזרה הנה הבימה דומה למזבח שקורין עליו פ' הקרבנות שבאין לכפרה ונשלמה פרים שפתינו וכן הוא במדרש ילקוט שסובבים הבימה בסוכות בלולביהן דומה למזבח, ונראה לומר כיון דתפלה חז"ל תקנו במקום תמידים וכיון דמתפללין בכל בהכנ"ס בפרט האידנא דהכל מתפללין בלחש א"כ בכל בהכנ"ס דינו כמזבח