התעוררות תשובה חלק א לז

עושי' אכסדראות של עץ בעזרה כדאיתא ברמב"ם פ"ו מהלכות עכו"ם, ובהכנ"ס יש לו דין קדושת בהמ"ק כמבואר בשו"ע סימן קנ"ג סעיף כ"א בהג"ה שם דנראה דדברים האסורים במקדש אסור בבהכנ"ס (ב) גם אם מותר לנטוע אילנות בחצר ביהכנ"ס כיון שאינו בבהכנ"ס בפנים (ג) אם אסור הוא אם גם סוכה של עץ אסורה לעשות בחצר ביהכנ"ס או שרי

נלע"ד, הנה הרמב"ם העתיק בהלכות ע"ז פ"ו הלכה ט' שאסור ליטע אילן בכל העזרה האי בכל העזרה הוא לאפוקי משיטת הראב"ד דסובר דרק בעזרת הכהנים אסורה אבל בעזרת נשים שרי כדאיתא בהשגות פ"ו מהלכות בית הבחירה ובהלכה י"ד שם כתב הרמב"ם שאסור לעשות אכסדראות במקדש נקט מקדש, אבל בהלכות בית הבחירה שם נקט אין עושין אכסדראות של עץ בכל העזרה מוכח מזה דהאי מקדש דקאמר הכא כוונתו ג"כ כל העזרה כמו איסור נטיעת אילן שאסור בכל העזרה וכן הוא בפירוש ברמב"ם בהלכות בית הבחירה שכל העזרה קרוי מקדש, והנה בכ"מ שם הלכות ע"ז קאמר שהרמב"ם פסק כרטב"י נגד התנא קמא שאוסר בספרי גם בהר הבית יען משנת ראב"י קב ונקי וגם במס' תמיד דף כ"ט מקשה הגמרא סתמא מראב"י משמע דהלכתא כוותי', אבל יש לומר מגמרא דתמיד אין ראיה יען בדברי התנא קמא לא הוזכר אכסדרה רק בונה בית הי' מקום לומר דדוקא בונה בית ממש אסור ובפרט לשיטת הראב"ד בפירושו משום שהוא מאהיל ומצל אבל אכסדרה שרי, לכן הקשה מראב"י דמבואר בדבריו דגם אכסדרה אסור ואין מוכרח כומר דראב"י חולק על הת"ק דת"ק סבר בית ממש בכל הר הבית אסור בל"ת והוסיף ראב"י דגם אכסדרה אסור שאינו בית ממש אבל רק בעזרה א"כ מוכח רק מגמרא דפסקינן כראב"י דגם אכסדרה אסור (ורק בעזרה) אבל לא מוכח שחולק על הת"ק ובפרט לגירסת הגמרא דאמר ראב"י מנין שאין עושין אכסדרה בעזרה ולא נקט בל"ת כמו הת"ק, והדרא קושית הכ"מ למקומה למה לא מביא רבינו הרמב"ם דבית בכל הר הבית עובר בל"ת, ובפרט אם נוכל לומר שאינם חולקים אהדדי כלל כי אפושי פלוגתא לח מפשינן והיה נראה ליישב דהנה לכאורה קשה לי קושי' עצומה על מה דאיתא בפסוק דאמר עזרא צאו והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לעשות סוכות וכתיב שם שעשו סוכות בחצרות בית האלקים והא לדברי ת"ק אסור מן התורה בל"ת לבנות בית והאיך עשו שם סוכות, וי"ל דהסוכות היו של בנין או דבר אחר ורק לסכך הביאו והסכך היה רק מונח על הדפנות (מוסמך על עמודי עצים) ורק בנין בית של עץ אסור מן התורה ולא זה, ואם נאמר שלכל הפחות לשיטת תנא קמא אסור זה מדרבנן כמו באמת שהכ"מ מפרש ברמב"ם שסובר אליבא דראב"י שאכסדרה רק משום הרחקה אסור, יש לחלק דאכסדרה דנבנה על גבי עמודים דומים העמודים ממש למטה האילן באמצעו לכן אסור משום הרחקה משא"כ בית לא גזרו אטו אילן וכמו שמפרש הכ"מ בראב"ד דלשכת כה"ג של עץ הי' היה בית והי' שרי דאינו דומה לאילן כונתו ופירושו דבית אינו דומה לאילן ולא לאכסדרה הבנוי על העמודים, מ"מ סברא זו אינו דדוקא לראב"י וכפי מ"ש הכ"מ שם לפי דברי הרמב"ם דאכסדרה רק משום הרחקה אסורה היינו הרחקה אטו אילן, יש לומר ולחלק דבית גמור שרי יען דאינו דומה לאילן אבל לת"ק דסבר בונה בית עובר בל"ת ה"ה דהיה סברא לגזור סוכה המכוסית בענפים שהמה של עץ אטו בית ממש דלא יהיה גרוע מאכסדרה הנאסרת אטו אילן כיון שעיקר בסוכה הסכך היא והיא נקראת עיקר הסוכה יש לאסור אטו בית ובפרט להראב"ד דהגזוזטוראות היינו העמודים שהיו מניחים עליהם הקרשים היו בנוים שם כל השנה מאבן כדמוכח מלשון המשנה מדות פ"ב משנה ה' חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא כדי שיהיו הנשים עומדות עליהם וכו' רק בחג הסוכות היו מניחים דפים עליהם ולא הותר "רק משום שהי' לשעתא" מוכח דגם אם הסכך לבד של עץ אסור ובפרט דהראב"ד לשיטתו דעיקר איסורו תלוי רק אם מגין ומציל כמו אילן וזה עיקר הסכך שלכך נסכך להיות לצל וסוכה תהי' לצל, כתיב, ויש לתרץ ולחלק ולדחוק דסובר הת"ק דזה אינו דומה לבית עץ ממש כיון דרק הסכך היה של עץ והשאר היה של בנין לא ראו חכמים לגזור בכעין זה אבל קשה למאי דמוקי הגמרא בסוכה אליבא דר' יודא דעלי עץ שמן וזית היה לדפנות כי לסכך פסול הי' דר"י סבר דדוקא ממין ארבע מינים כשר לסכך א"כ היה כולה של עץ גם הדפנות גם הסכך ופשיטא שיש לגזור בזה אטו בנין בית של עץ וצ"ל אולי לא גזרו אז עדיין כלל חז"ל גזירות כאלו כי רוב גזירות עזרא וב"ד גזור ואז עדיין לא גזר, ואין להקשות האיך יכול עזרא לגזור כזה אח"כ לפי הסברא דבית רק משום הרחקה אסור בהר הבית