התעוררות תשובה חלק א כח

לשיטתו קאי דסבר כראב"ד דת"א מדברי קבלה הוא, ובמחבר לקמן תרצ"ו איתא רק מי שהוא אונס קצת ודברי המחבר שם תמה נלקחים מתה"ד, והמחבר או שבאמת סבר דת"א דברי קבלה הוא לכן פסק להאי או דרק באנשים הבריאים פסק כן דנקט סתם מי שהוא אנוס ולא מביא נשים מעוברות ומניקות ואותן אינן מחויבים מעיקר הדין כלל להתענות רק אנשים כיון שקבעו עליהם להתענות מחויבים להתענות לכן מקילין לקרות קצת קודם המגילה כנלע"ד

(ה) יש לדקדק דהא דאמר רבא חייב אינש לבסומי בפוריא היינו דצריך להיות מבוסם בסעודה ולא אחר הסעודה מדקם רבה ושחטיי' וכו' ואמר לשנה תא נעביד סעודת פורים בהדי הדדי והשיב לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא, הלא יעשו סעודת פורים בהדי הדדו ואחר הסעודה ישתכרו אלא מוכח דצריך להתבסם בתוך הסעודה והוא זכר לנס דשתו בתוך הסעודה והמלך קם ממשתה היין וקרוי הסעודה על שם היין והמלך היה כמבולבל כשכור בתוך הסעודה מחמתו, והנה רש"י מפרש לבסומי להשתכר ביין ומוכרח הוא מדרבה דשחט באיבסמותו לר' זירא והרמב"ם מביא שישתכר ויישן וכן מחייב השכל דהא כמעט א"א לשתות כ"כ עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי כפשוטו וצריך לומר לרמב"ם דהמה לא רצו לשתות רק לבסומי קצת ולא ידעו כמה ישתו ונשתכרו גם ממיעוט היין ששתו וחששו בשנה האחרות אולי לא ידעו גם עתה להזהר ובמחיר יין לרמ"א איתא דזה הוא המדריגה לשכרות של לוט ויען כי אם ישתה יותר מלימודו יוכל בנקל בשכרותו לבוא לידי עבירות ושיכור חייב בכל התורה כולה, לכן ישתה עד שיגיע לשכרותו של לוט ואז פטור על כל עבירות שבתורה, ויש לעיין מה יעשה בברכות המזון ולמה יבטל המצוה כיון שאין יכול לברך בשהגיע לשכרות של לוט כ"ב, ואפילו אם נאמר שאין צריך פת לסעודת פורים ויעוין במג"א (סימן תרצ"ו ס"ק נ') מ"מ הלא חייב בברכה אחרונה ובפרט ששבע יין ולכמה פוסקים ז"ל על שבעת המינים חייב בברכה אחרונה מן התורה, ואין לומר כיון דעוסק במצות חכמים ועוסק במצוה פטור מן המצוה, הא חיוב ברכות המזון וברכה אחרונה הוא עליו מיד קודם שהתחיל להשתכר, ודוחק לומר כיון שמצוה היא לשכר בתוך הסעודה א"כ כן היא המצוה וחיוב להשתכר חל עליו עוד בהתחלת הסעודה ומיד בהתחלת הסעודה ובפרט בהתחלת שתיה עוסק במצות איבסומי, וע"כ נלע"ד דרק לבסומי חייב בתוך הסעודה ולהשתכר אחר הסעודה, ורק רבה ע"י שאירע לו מקרא שיצא מן השורה בתוך הסעודה לשתות עד שנשתכר ואירע לו קלקול וירא לעשות עוד כן אולי יתקלקל עוד הפעם בסעודה חשש משום פיקוח נפש ליזהר טפי וכן הוא במג"א (סימן תרצ"ה ס"ק) וז"ל שיברך תחלה בהמ"ז וגם שלא ישתכר ולא יברך בהמ"ז עכ"ל

וראיתי בתשובה לגאון אחד (הוא בחתם סופר ז"ל שרוצה לומר שרבם במזל מאדים נולד כדאיתא בסוף פרק מי שהחשיך ברש"י על הא דאיתא שם מר נמי עניש וקטיל י"ל משום זה היה ירא רבה לנפשו ולפי מה דאיתא עוד שם דדוקא רבה ור' זירא דהיו שני ת"ח ואם יסעד אחד עם חבירו אין היכר בתוספות הסעודה שהיא לשם פורים דילמא משום כבוד ת"ח היא שכבודו ככבוד שבת כהא דאיתא בחולין פרק כל הבשר וסעודת פורים בעי היכר דמשום זה פורים שחל בשבת עושין הסעודה ביום א', לכן משום היכר היו צריכין לשתות בתוך הסעודה כדי שיהי' היכר שהוא לשם פורים אבל בסתם בני אדם שפיר יכולין לשתות בתוך הסעודה ולהשתכר אח"כ, והנה רש"י פירוש להשתכר ביין משמע דוקא ביין זכר לנס שהי' במשתה היין אבל לא בדבר אחר, ואולי יש עוד טעם דחטאם היה ששתו סתם יינם כדאיתא במדרש והגזירה היה על ידי זה ככתוב והמלך והמן ישבו לשתות והנס נעשה ג"כ במשתה היין וכדכתיב והמלך קם בחמתו ממשתה היין לכן אנו שותין יין זכר לנס ולחטא ולעשות תשובה באותו דבר עצמו לכן שבים בתשובה באותו דבר, תחת סתם יינם שותין ומשתכרין יין כשר וזכר לנס

סי' ז' שאלה אם תלמיד שמסיב על שלחן רבו שפטור מלהסיב אם יבקש רשות מרבו כדי להסב בליל פסח או לא

נלע"ד לכאורה למה יבקש רשות כדי לקיים מצות הסיבה דרבנן ולבטל מצוה דאורייתא את ה' אלוקיך תירא, את לרבות ת"ח וכבוד רבו דאורייתא, וי"ל דבנטילת רשות גם כן מקיים מצות כבוד רבו בזה שצריך ליטול ממנו רשות תחלה אך יש לחוש לאותן שיטות ביו"ד הלכות כבוד אב ואם דתלמיד לפני רבו אינו חייב לעמוד מפניו רק שחרית וערבית שלא יהא כבודו מרובה מכבוד שמים