התעוררות תשובה חלק א כז

רק הקרא דמדינה ומדינה לחלק בין שאר עיירות לשושן, וע"ז כתיב עיר ועיר לכדריב"ל להורות על סמוך ונראה משמע דגם מוקפין מימות אחשורוש הסמוכים ונראים קורין בט"ו, וע"כ לומר כן דהא אשאר עיירות ע"כ לא קאי עיר ועיר דהא קורין בי"ד דאית לי' פרזי פרזי וממוקף חומה לא איירי קרא כדקאמר תנא דידן מדינה ומדינה לחלק בין שושן לשאר עיירות וע"כ רק אשושן קאי, ואי משום דרוצה לאשמעינן דין סמוך ונראה לכרך דדינו ככרך לכן כתב מדינה דהיינו מוקף חומה מיב"נ ועל זה קאי עיר ועיר עיר להורות על סמוך אעפ"י שאינו נראה ועיר השני על נראה אעפ"י שאינו סמוך, א"כ למה לן למיכפל תרי פעמים מדינה ומדינה הלא די בפ"א חוץ אם נדחק לומר אעפ"כ דמדינה קמא קאי אמוקף חומה מיב"נ והבתרא קאי על מוקף חומה מימות אחשורוש (וזה דוחק דהא הגמרא קאמר לתנא דידן יש לחלק בין שושן לשאר עיירות ועלייהו קאי עיר ועיר א"כ ע"כ דגם בשושן הדין כך

ונלע"ד לפירוש רש"י דכתב על הא דאמר ריב"ל וז"ל לקמן מפרש סמוך אעפ"י שאינו נראה, כראה אעפ"י שאינו סמוך למה לי' לרש"י לומר כך הא הגמרא בעצמו מסיק אח"כ כך, אלא רש"י רצה לפרש למה נקט קרא תרי פעמים עיר ועיר ליכתוב רק פ"א עיר ועל זה מפרש רש"י דלקמן איתא דסמוך אעפ"י שאינו נראה, ונראה אעפ"י שאינו סמוך ושני דברים המה וצריך שני פעמים עיר להורות על כל אחד ואחד על נראה בפני עצמו ועל סמוך בפני עצמו

(ב) ואיידי דאיירי נראה ליישב דנקט הרמ"א (סימן תרפ"ט) דנשים מברכות לשמוע מגילה ולא נקט על משמע מגילה כדאיתא באמת במרדכי על משמע מגילה וכמו שמברכין אנשים על מקרא מגילה בעל ולא בלמ"ד, די"ל דרמ"א יכול לסבור כטעם ההובא ברא"ש פסחים פרק קמא דמצוה שאפשר ע"י שליח מברך בעל ועל מצוה שא"א ע"י שליח בלמ"ד לכן מצות קריאה שאפשר ע"י שליח קורין בעל, אבל נשים לשיטה זו דאין חייבות אלא בשמיעה ושמיעה א"א על ידי שליח לכן מברכות בלמ"ד לשמוע

(ג) על דברת המג"א (סימן תר"צ) דמקשה למה אשמעינן המחבר שני פעמים הדין של הקורא בעל פה לא יצא, נלע"ד ליישב הקורא על פה ממש בלי שום ספר לפניו ודאי לא יצא, אלא אפילו אם יש מגילה כתובה לפניו בלה"ק והוא מעיין בה מה כתיב ומתרגם אותה במחשבתו ללעז וקורא בלע"ז הגם שהוא אינו יכול לקרותה אם לא יעיין בתחלה בתוך הכתב ועל ידי ראיית התיבה יודע איזה תיבה לקראת בלע"ז מ"מ מיקרי קורא על פה ולא יצא, וכן יש לדקדק מלשון המחבר סעיף ג' וז"ל צריך לקרותה כולה ומתוך הכתב והקורא על פה לא יצא, פירושו היינו לגמרי על פה אבל לקרותה כולה מתוך הכתב דהיינו ע"י שיביט בכתב ויקרא אותו הו"א דיוצא, ולקמן אשמעינן דבשום אופן לא יצא על פה ואם שזה קצת דוחק מ"מ הדין דין אמת (ובתשובת רע"א איתא אם הביט בכתב ואח"כ קורא אותה הוה על פה רק בשעת קריאה צריך שיביט בהתיבה שקורא אותה א"כ אם מביט בה ואח"כ קורא התיבה לא יצא כיון שבשעה שקורא התיבה אינו מביט בה וזה י"ל כונת המחבר)

(ד) בהא דנקט רמ"א (סימן תרפ"ו) דמעוברות ומניקות אינם חייבות להתענו', ובמחהש"ק גמגם בדבר שאם אין מצטערות כלל צריכין להתענות ומביא ראיי' מסימן תרצ"ב שמקילים למעוברות שמצטערות לישב בתענית עד אחר יציאת בהכ"נ לקרות המגילה בסוף יום י"ג, לענ"ד יש להשיב על זה כי דרך מעוברות ומניקות וכל החלושים אם גם כבר אכלו כמה פעמים ביום לבם חלש וצריכין למטעם מידי ובפרט כי אינם יכולין לאכול הרבה בבת אחת וקשה להם לפעמים להמתין זמן מה, ולכן המעוברות אשר ביום י"ג לעת ערב לבם חלש וחצי שעה קודם לילה אסור לאכול, כדי שלא יהי' צריכות להמתין עד הלילה ואח"כ עד שישמעו המגילה לכן מקילין להקדים ואין להחמיר בתענית אסתר יותר ממשמעות הרמ"א ובפרט בד"מ לא הוזכר כלל שמצטערות רק סתם עוברות ומניקות וכאבי עינים יכולין לאכול, הגם שמדברי או"ח שהביא המג"א משמע קצת כמחהש"ק מ"מ אין להחמיר כ"כ והנה המחהש"ק רמז על הב"ח באותו סימן ואדרבה הב"ח מביא דהאו"ח בשם הראב"ד הוא לשיטתו דסבר דתענית אסתר חיוב מדברי קבלה כי הקרא וכאשר קבלו עליהם דברי הצומות וזעקתם קאי על אסתר תענית לכן מקילין להם לקרות המגילה קצת מבע"י, מפני תעניתם אבל לשאר שיטות דאינו אלא מנהג לא נקיל להם להקדים הקריאה משום התענית הקיל מהקריאה שהיא חיוב מדרבנן, לכה"פ בלילה והנה לפי דפסק רמ"א להקל בו יותר משאר ד' תעניתים דגם כואבי עינים מותרים א"כ סבר ופסק דאסתר תענית אינו דברי קבלה ושפיר יש להקל ואו"ח