התעוררות תשובה חלק א כה

ואיידי דאיירינא בהא אכתוב מה שנלע"ד ליישב דקדוק עצום במגילה דף ד' ע"א בתוס' שאף הן היו באותו נס, פי' רשב"ם שעיקר הנס היה על ידיהם וכו' בפסח ע"י נשים צדקניות שבזכותן נגאלו וכו' ומקשה תוספות שאף לשון טפילה משמע ומתרצים שאף הן היו באותו גזירה, ובאותו דיבור מביא תוספות גבי מצה יש מקשים למה לן הקישא דכל מי שישנו בבל תאכל חמץ שנו בקום אכול מצה תיפוק לי' מצד הן היו באותו הנס, ותמוה היכי שייכו תרי דבורים אלו בחד דיבור, ויש ליישב דהנה הב"י מחלק לרשב"ם דמפרש שעיקר הנס נעשה ע"י נשים בפורים ע"י אסתר וכו' א"כ עבדים פטורים ממקרא מגילה שעל ידם לא נעשה הנס ולפשט התוספות שהן היו באותו הנס, שאף הם היו באותו גזירה גם עבדים כנענים המחויבים במצות כנשים היו ג"כ באותו נס ומחויבים גם עבדים כנענים במקרא מגילה כמו נשים והשתא אתי שפיר לרשב"ם שפירוש שאף הן היו באותו הנס הכוונה שעיקר הנס נעשה ע"י בפסח ע"י נשים צדקניות א"כ עבדים פטורים וצריך הקישא דבל תאכל חמץ משום עבדים אבל אחר שתוספות סתר פשט רשב"ם שאף לשון טפילה ופירושו שנשים היו ג"כ באותו גזירה ובנס משום הכי נשים חייבות וא"כ ממילא גם עבדים מחויבים שג"כ היו באותו גזירה ונס עבדי ישראל במצרים וא"כ קשה לפ"ז גבי מצה למה לן הקישא

ויש לעיין היכא כתוב בתורה שקריאת פ' זכור רק פעם אחת בשנה היא דילמא בכל יום ויום או בכל שנות האדם רק פעם אחת, וי"ל כיון דכל מצות שעקרן ציווים רק משום יציאת מצרים מחויבים בכל שנה ושנה אבל רק פעם אחת, פסח שהוא זכר לשיעבוד וגאולה פ"א בשנה סוכות לזכר כי בסוכות הושבתי פעם אחת בשנה, הרי חזינן דע"י שזוכר פ"א בשנה ועושה יו"ט נקבע הדבר בלבו ויזכור אותו, ה"ה בזה אם יזכור פ"א בשנה בפה בזה די שיוקבע בזכרונו ולא ישכח בלב וזכר לדבר דמת אין משתכח מן הלב עד אחר י"ב חודש שהקב"ה הטביע בטבע האדם לזכור דבר י"ב חודש ואח"כ נשכח לכן צריך לעשות אותו מעשה לזכירה כאשר יחדש השנה עוד הפעם למען לא ישכח ומועיל עוד על שנה ובשנת העיבור כמו שמועיל עשיית חג הפסח לשלש עשר חדשים ה"ה במצות זכירת עמלק דהא הטבע מוכנע לתורה וכדאיתא בירושלמי על פסוק לאל גומר עלי, על קטנה בת ג' שנים ויום אחד שבתולותיה אינן חוזרין ואם נמלכו הב"ד לעבר השנה בתולותיה חוזרין הובא בש"כ יו"ד הלכות נדה, והכא נמי כל מה שבטבע הטבע משתנה על פי מצות התורה, אבל יש לעיין דהא מן התורה מחויב לזכור יצ"מ בכל יום ובלילות כדכתיב למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך וכבן זומא לרבות הלילות ורק מעשה וחג אין עושין רק פ"א בשנה, ה"ה דהיה ראוי לזכור זכירת עמלק לכה"פ פ"א ביום ואולי באמת מן התורה צריך לזכור בכל יום ויום ורק תקנת חכמים היא לקרוא קודם פורים כמו שאר הפרשיות אך לפ"ז היה צריך לקרותו בכל יום ויום מתוך הספר, והנה בספרי הובא במדרש ילקוט פ' בחוקתי במג"א שם ציין עליו דכל הזכירות צריך לקרותן בפה אבל קשה הא ילפינן מג"ש שצריך לקרות פ' עמלק מתוך הספר, והספר הכוונה ספר כשר כמו בקריאת מגילה שילפינן מכתוב זאת זכרון בספר שצריך לקרותה מן הספר כשר ובדיו כשר, וצריך לומר דצריך באמת לקרותן כולן מן ספר התורה בפה ורק פ' זכור תקנו חז"ל קודם פורים כמו שאר פרשיות אבל לרמב"ם דלא מנה רק מצות זכירת עמלק ולא שאר זכירות קשה ותמוה למה דוקא אלו אבל עדיין למה לא יקרא בכל יום בספר כשר וכמבואר להדיא במגילה דף י"ח שצריך ספר כשר וצ"ע

והנה המג"א (סימן ס' ס"ק ב') יעי"ש הביא בשם האר"י שיכוין בובנו בחרת מתן תורה ובקרבתנו מעמד הר סני לשמך הגדול מעשה עמלק להודות לך מעשה מרים שלא לדבר לה"ר רק להודות וליחדך באהבה ולא להקציפו ולזכור עי"ז מה שהקצפנו לה"א, ובפ' ציצית בקריאת ועשיתם את כל מצותי לזכור השבת ששקולה נגד תרי"ג מצות, והנה יוצא בזה שכחת הלב אבל זכירה בפה לענ"ד אינו יוצא כיון שאיננו אומר בפירוש, ותמוה דבסידורים מביא רק ד' זכירות בכל יום ואינו מביא כולם וצ"ע מה נשתנה אלו מאלו, וי"ל כיון שמזכיר תיבות אלו וקרבתנו וכו' שמרמזים על זכירות אלו הוה קצת כאלו אומרים בפירוש מכיון שמכוין על זכירות אלו מקיים בהם לה תשכח ומקיים לא תשכח וקריאה בפה יחד, ויש לעיין למה דוקא צריך זכירות עמלק בספר תורה דילפינן גז"ש זכור מכתוב זאת זכרון בספר כדאיתא במגילה (דף י"ח ע"א) יעי"ש למה לא ילפינן כל הזכירות דכתיב בהו זכור מכתוב זאת זכרון דבעי ספר, וצ"ל דזכור דמעשה עמלק ילפינן מכתוב זאת זכרון דכתיב גבי עמלק משא"כ